לפני שמתחילים לעבוד: כיצד לבצע מחקר מקדים?

הצטרפו לקהילה ותשארו מעודכנים

לפני שמתחילים לעבוד: כיצד לבצע מחקר מקדים?

main

אחד מהרצונות שלנו כבני האדם, הוא לדעת (טוב, לפחות של רובינו). איך אתם מרגישים כשאתם לא יודעים מה אתם עושים? לא יודעים לאן בדיוק אתם נוסעים? כשאין ברשותכם מידע על אחרים סביבכם? תמיד אנחנו רוצים לדעת. כאלה אנחנו, וזה מצויין! אז למה לחשוב שעבודה על מוצר יכולה להתחיל בלי לדעת? וכשאני אומרת "לדעת" אני לא מתכוונת ל"להרגיש" או "לנחש".

אין כאן עניין באינטואיציה. כשמדובר בתהליך מקצועי, אנחנו תמיד נעדיף להחזיק בכמה שיותר מידע. מארק טווין אמר: ״לנחש זה טוב אבל לדעת זה עדיף״.
כל פיסת מידע על המוצר, המשתמשים, השוק ואפילו המצב של הלקוח שלנו יכולים לשפר משמעותית את התוצר הסופי. היכולת לבצע מחקר מקדים נכונה תשפיע במידה רבה על היכולת שלכם להגיש מוצר שישיג את המטרות שלו.

שימו לב שפוסט זה מדבר בעיקר על מחקרים המשמשים אותנו בשלבי האפיון ותכנון המוצר ולמרות שהם משמשים גם את צוות העיצוב הם מופרדים מתהליכי המחקר העיצובי.

למה לעולם לא נתחיל פרויקט ללא מחקר מקדים?

על פי קבוצת נילסן נורמן אפיון בלי מחקר הוא לא אפיון. אבל העובדה שצריך לעשות את זה לא אומרת שכולם באמת עושים את זה. אנו נתקלים בהרבה מוצרים שלא הגיעו לפוטנציאל שלהם שהיו יכולים להיות טובים יותר במידה והיו מבצעים בהם מחקר מקדים בצורה מסודרת. כמה סיבות עיקריות לחשיבות המחקר:

  • המוצר שלכם תלוי באופן שבו המשתמשים תופסים אותו- זה נכון תמיד, לא משנה איזה מוצר יש לכם ולאילו משתמשים הוא מיועד. ללא הבנת המשתמשים לא תוכלו לייצר מוצר שיתאים להם.
  • מחקר נכון יכול לתת לנו מידע גם על תהליך העבודה שלנו, על הטכנולוגיה שנשתמש בה וכמובן לעזור לנו להעריך את מסגרת הפרויקט עוד לפני שהתחלנו לעבוד.
  • לעיתים מחקר יוכל לחסוך לנו המון זמן ומשאבים. במהלך המחקר נלמד על כיצד התמודדו צוותים אחרים על בעיות שיעסיקו גם אותנו, נבחן פתרונות קיימים ונוכל לחסוך זמן בפיתוח במידה ונמצא פתרונות מוכנים.

סוגי מחקרים

יש כל מיני סוגים של מחקרים שעלינו לבצע לפני שנתחיל לעבוד על מוצר. יש בסיסיים יותר ומתקדמים יותר, מעמיקים יותר או פחות, אבל את כולם חשוב להכיר.
נכון, לא תמיד יהיו לנו הזמן והמשאבים לבצע כל מחקר בשלמותו, וחשוב שנדע להתגמש אך באותה נשימה – אסור לנו לוותר על שלב המחקר לחלוטין. אנחנו מאמינים שלהיכנס לפרויקט ללא מחקר מקדים שקול לנווט בחושך, אולי תגיעו לאיפה שתרצו אבל זה בטוח לא יהיה קל ורוב הסיכויים שתאבדו בדרך.

עשינו לכם סיכום קצר של מחקרי הבסיס שכולנו צריכים להכיר ולהתמחות בהם. כמובן שיש עוד המון מה להגיד בנושא ובמידה והנושא יעניין אתכם אנחנו מבטיחים להרחיב על נושא זה בעתיד (בקורס ניהול מוצר וחווית משתמש שלנו אנחנו לומדים את הנושא לעומק והתלמידים נדרשים לבצע מחקרים מסוגים שונים בכל תהליך של אפיון ותכנון מוצר, המחקר הוא אחד מהכלים הבסיסיים שהם מקבלים עוד בתחילת הקורס).

מחקר שוק ומתחרים : כדי לעשות את המוצר הכי טוב בשוק, אתם תחילה צריכים להכיר את השוק

המחקר הבסיסי ביותר, בלעדיו לעולם (!) לא נתחיל עבודה על מוצר. למחקר זה מספר מטרות, שכולן מהותיות והכרחיות לעבודה מקצועית. על ידי מחקר שוק ומתחרים אנחנו לומדים להכיר את השוק שאליו אנחנו נכנסים. שאלות כמו מי הם בכלל המתחרים שלנו? מה הם מציעים? אילו מוצרים כבר קיימים בשוק? ושאלות דומות נוספות, הן שאלות מתבקשות בתחילת התהליך והמחקר הזה אמור לענות לנו בדיוק עליהן. יתרה מכך, מחקר שוק ומתחרים יסייע לנו להבין גם את כללי המשחק בתחום שאליו אנו נכנסים. באמצעותו נגלה אילו קונבנציות קיימות ונוכל לזהות הזדמנויות שונות ולחשב את צעדינו להמשך בצורה מקצועית ומבוססת. קונבנציות יכולות להיות הן עיצוביות, הן אפיוניות והן פרקטיות- כלומר דברים שחוזרים על עצמם בצורה מסויימת, אותם המשתמשים כנראה יצפו לקבל גם מהמוצר שלנו.

בביצוע מחקר שוק ומתחרים נחפש למעשה כל מה שיכול לתת לנו מידע על המתחרים שלנו ועל המצב הקיים בשוק. הכלי העיקרי לביצוע מחקר זה הוא כמובן- גוגל. פשוט חפשו כל מה שרלוונטי לכם, כל מה שיעזור לכם להבין טוב יותר את התחום אליו אתם נכנסים: מוצרים מתחרים ישירים, מוצרים מתחומים משיקים ומוצרים שונים שנראים לכם רלוונטים (מבחינת קהל היעד, הבעיות שהתמודדו איתם וכו'). במחקר שוק ומתחרים המטרה היא להכיר הכי טוב שאפשר את התחום וזה כולל הכל, גם התנסות אישית עם מוצרים רלוונטיים. כן כן, להוריד אפליקציות, להירשם לאתרים וכאלה.

בסיומו של המחקר הזה תוכלו לבנות מצגת, אותה תציגו גם ללקוח, ובה יהיה כל המידע הרלוונטי שמצאתם. רק אז תוכלו לחשב את המסלול שלכם ולצאת לדרך.

בקצרה: מחקר שוק ומתחרים

  • מטרת המחקר: הכרת השוק והמתחרים הקיימים.
  • הערך: השגת ידע מעמיק על התחום שאליו אתם נכנסים, הכרת וזיהוי הקונבנציות הקיימות בו.
  • זמן: מחקר שוק ומתחרים מקיף ומלא יכול לקחת בעולם אידיאלי בין חודש לחודשיים. אבל אנחנו מודעים למגבלות זמן ותקציב ולכן אפשר גם לעשות את זה ב- 20-100 שעות עבודה. בפועל, המחקר הזה אף פעם לא נגמר ובכל כמה זמן צריך לרענן את הממצאים.
  • מי אחראי על המחקר: המאפיין.
  • תוצר: בסופו של מחקר זה תציגו ללקוח מצגת מחקר, בה תרכזו את כל המידע הרלוונטי שאספתם. הכניסו דוגמאות למוצרים דומים, למוצרים שונים שהתמודדו עם בעיות דומות לאלו שאתם תתמודדו איתן, קונבנציות שקיימות בשוק. אנחנו עובדים לפי המתודולוגיה של ליאור בה המצגת היא התוצר של שלב זה אבל מצאנו בשבילכם טמפלט חמוד למחקר מתחרים.

מחקר מוצר

במחקר מסוג זה נאסוף כמה שיותר נתונים על המוצר, במידה ועלינו לשפר מוצר קיים. כדי להבין את המוצר לעומק נתנסה בו באופן אישי ונתנסה גם בגרסאות קודמות שלו, במידה ואפשר. לכל אורך הדרך עלינו לזכור ולהזכיר לעצמנו: אנחנו לא המשתמשים! גם אם אנחנו מרגישים שאנחנו עונים על המאפיינים של המשתמשים, אנחנו לא. לכן, בנוסף להתנסות אישית במוצר נבצע גם תצפיות שיסייעו לנו להבין איך אחרים משתמשים בו. התצפיות נועדו להבהיר לנו בדיוק את ההקשר ואת אופן השימוש, ולכן נשאף לבצע אותן בסביבה הטבעית בה משתמשים במוצר, בכדי לקבל מידע על כל האילוצים ולהבין את כל הנתונים שיש לקחת בחשבון. רוב הסיכויים שדרך תצפית נוכל להבין דברים שלא נאמרו בפגישה הראשונה עם הלקוח (הרי היא פגישת ההתנעה, מוזמנים לקרוא עליה בהרחבה כאן), או לחדד דברים שנאמרו.

במחקר המוצר למעשה נזהה נקודות חולשה במוצר הקיים, ובהמשך ננסה להבין כיצד ניתן להדק את המוצר במקומות הנחוצים ובאופן מיטבי. בכדי לבדוק את המוצר ולהתבסס על נתונים אמיתיים, עלינו לוודא שמותקנת בו מערכת אנליטיקס (כמו בכל מוצר שנעבוד עליו). רק כאשר יהיו לנו נתוני שימוש ממשיים נוכל לדעת איפה לתקן ולשפר. המשמעות של זה היא שכל דבר שאנו עושים צריך להיות מדיד. עלינו להגדיר למוצר שלנו מטרות שניתן למדוד וכך לעקוב אחר ההתקדמות שלו ולבצע אופטימיזציה גם לאחר ההשקה.

בקצרה: מחקר מוצר

  • מטרת המחקר- להכיר לעומק את המוצר שעליו אתם הולכים לעבוד.
  • מה זה יתן לכם- קודם כל, הכירות מעמיקה עם המוצר. הכירות גם עם גרסאות קודמות שלו תאפשר לכם גם לחשוב על פתרונות שאף אחד לא הציע לפניכם.
  • כמה זמן זה יקח לכם- לגמרי תלוי במוצר. אם מדובר באפליקציה זה כנראה יקח לפחות 30 שעות. אם מדובר במערכת זה יקח לפחות 100 שעות.
  • מי אחראי על המחקר הזה- המאפיין. במידה וקיים מוצר חייבים להכיר אותו היטב.
  • עם מה תסיימו את המחקר- גם במחקר מוצר התוצר שלכם יהיה מצגת, בה תרכזו בין היתר את הבעיות ונקודות הכשל של המוצר, את סיכום נתוני השימוש ואת המלצותיכם להמשך מחקר או להמשך עבודה.

מחקרי משתמשים

מחקר נוסף שכדאי להכיר (וכן, גם לבצע) הוא מחקר משתמשים, שנהוג לכנות גם מחקר פרסונות, והוא כנראה יהיה הארוך ביותר. במחקר מסוג זה ננסה להכיר כמה שיותר טוב את המשתמשים העתידיים של המוצר שלנו. מי הם? בני כמה? מה הם צריכים? למה הם מצפים? אילו הרגלים יש להם? על כל השאלות האלו ועוד נקבל תשובות בסיומו של מחקר זה. היופי במחקר משתמשים הוא שלפעמים אנחנו באים עם שאלות מסויימות ומופתעים לגלות עם כמה מידע נוסף אנו מסיימים. במחקר זה חשוב לא להיות מקובעים ואף פעם לא לסרב לתובנות נוספות רק כי הן לא בדיוק נמצאות ברשימת השאלות שלכם. אם אתם רואים שדברים תופסים כיוון לא רלוונטי זה משהו אחר וכמובן שבמצבים כאלו אפשר וצריך להמשיך ולהתקדם, אבל נסו לשמור על ראש פתוח ולא להיות מקובעים.

למעשה, במחקר המשתמשים ננסה לגבש פרסונות. פרסונות הן פרופילי משתמשים שאנחנו יוצרים, במטרה להבין ולהגדיר טוב יותר את צרכי המשתמשים ובכך גם להתאים אליהם את המוצר בצורה מיטבית. כדי לעשות זאת, נבצע תצפיות, ראיונות עומק וכל דבר אחר שיעזור לנו להבין טוב טוב את המשתמשים שלנו, את אופן עבודתם ואת הסביבה בה הם ישתמשו במוצר שלנו. כל אלו, אך בעיקר ראיונות העומק, יסייעו לנו ביצירת סיפורי משתמשים שיעזרו לנו לקבל החלטות בהמשך. כאמור, קחו כל מידע רלוונטי שאתם נתקלים בו. אבל הבסיס היציב לפרסונות חייב להיות ראיונות עומק. רק דרך שיחה עם משתמשים ניתן לזהות את החסמים, החששות או הצרכים המשמעותיים ביותר שלהם.

דוגמא למסמך פרסונה

דוגמא למסמך פרסונה

אז איך עושים את זה?

קודם כל, נבין את מאפייני המרואיינים שלנו ונרכיב שאלון. נשתדל לראיין כמה שיותר אנשים, כדי להגיע לתובנות משמעותיות יותר. השאלון שנרכיב צריך להכיל פרטים אישיים, פרופיל שימוש טכנולוגי, תחומי עניין ושימוש נוכחי במוצר.

על הראיון להתנהל כמו שיחה, באופן טבעי וזורם. במהלך השיחה נסו לעמוד על הרגלי השימוש של הנבדקים, לזהות בעיות והתנגדויות שקיימות אצלם ולזהות את הצרכים שלהם. כך תוכלו להבין בהמשך בדיוק איזה ערך אתם יכולים להעניק להם ולמה עליכם להתייחס תוך כדי.

נסו להגיע לראיונות מוכנים, להכיר את המשתמשים (אם אפשר, כמובן) וללמוד על עולם המושגים בו הם משתמשים (אין מה לעשות, אם נראיין ילד בן 13 יכול מאוד להיות שהוא כבר ישתמש במילים שלא נבין…). כך תוכלו למקסם את הערך מהשיחה איתם ולא להיתקע. הדגישו בפניהם שפרטיהם חסויים, נסו לכוון לתשובות ענייניות והסיטו את הנבדקים מהצעות לפתרונות או מדיונים על פיצ'רים ספיציפיים. בנוסף, שכללו את הטכניקה שלכם מראיון לראיון, ערכו, הוסיפו או הורידו שאלות לפי הבנתכם.

לאחר סיום הראיונות בדרך כלל מכנסים ישיבת פרסונות, עם כל האנשים שהעבירו ראיונות, מקריאים את כל הראיונות, כותבים מאפיינים מרכזיים שעולים מהם על פוסט איטס ועורכים דיון שמתוכו נולדות הפרסונות. בסופו של מדביקים את כל הפוסט איטס הצבעוניים על הלוח והכל מתרכז למסמכי פרסונות, אליהם ניתן לחזור במהלך העבודה.

ישנם מספר סוגי פרסונות, אך לכולן מאפיינים זהים. כל פרסונה היא למעשה אדם מומצא, אשר לו סיפור ייחודי וצרכים, על פי מה שעלה בראיונות. סוגי הפרסונות שנגבש נעים בין פרסונה ראשית, שעל צרכיה אנחנו חייבים לענות, פרסונה משנית, שנענה על צרכיה במידה וזה משרת את הפרסונה הראשית ולא פוגע במענה על הצורך שלה ופרסונה אבודה- שהיא למעשה פרסונה שאנחנו מודעים לקיומה אך מחליטים באופן מודע שלא להתייחס אליה.

חשוב מאוד לקחת בחשבון את הפרסונות בתהליך העבודה ולזכור מהם הצרכים שמובילים את העבודה על המוצר שלנו ומהו הערך שאנחנו רוצים לספק באמצעותו.

בקצרה: מחקרי משתמשים

  • מטרת המחקר- להכיר את המשתמשים שלכם ולהבין את הצרכים, הפחדים והחסמים שלהם (אתם לא המתשמשים, זוכרים?).
  • מה זה יתן לכם- בסיס מוצק לתחילת עבודה על פרויקט.
  • כמה זמן זה יקח לכם- במידה ועושים ראיונות עומק, מחקרי משתמשים יקחו בין 60 ל- 100 שעות למחקר בסיסי.
  • מי אחראי על המחקר הזה- אתם! חייבים להכיר את המשתמשים ולהבין כמה שיותר לעומק כיצד הם ישתמשו במוצר.
  • עם מה תסיימו את המחקר- עם מסמכי פרסונות, אליהם תוכלו לחזור במהלך העבודה.
  • לנוחיותכם: טמפלט ליצירת פרסונות וטמפלט למסמך השוואה בין פרסונות.

הבנת הארגון

אמנם לא מדובר במחקר של ממש, אבל אפילו לפני שאתם מגיעים לפגישה, הכינו את עצמכם. במהלך הפגישה הראשונה עם הלקוח וגם תוך כדי התהליך, נסו להבין איך עובד הארגון, מי הם מקבלי ההחלטות בפועל, פוליטיקה פנימית. כל אלו יעזרו לכם להתנהל ביעילות מול האנשים הרלוונטיים ולקבל נקודות מבט שונות כשתרצו בכך.

במהלך ההיכירות עם הארגון נשאף לדבר עם מקבלי ההחלטות ועם בעלי התפקידים השונים, אך גם עם אנשים שלקחו חלק בשלבים מוקדמים יותר של הפרויקט, דרכם נוכל לזהות נקודות כשל, אסטרטגיות שננקטו בעבר, שיטות עבודה מקובלות, דרכי תקשורת מועדפות ועוד. בגדול, אנחנו נשמח לדבר עם כל מי שרוצה לדבר איתנו.

שלב אחרון: הגדרת מטרות

בסיום שלב המחקר עלינו להגדיר את מטרות הפרויקט. המטרה מייצגת את סך המידע שאנו מחזיקים והיא תשרת ותנחה אותנו לאורך כל הפרויקט. המטרה היא המגדלור שמאיר את הדרך במהלך הפרויקט הסוער.
שימו לב שלכל מוצר יש מטרה עיקרית אחת ויחידה. לאחר הגדרתה – כל חלקי המוצר צריכים לשרת את השגתה, כל חלק במוצר שלא משרת את המטרה – פוגע בה. חד וחלק.

המטרה צריכה להיות בודדות, הגיונית, מדידה ומתפתחת (בהתאם לשלב המוצר).

לסיכום

כפי שכבר ציינתי בהתחלה, לעולם לא נתחיל עבודה על פרויקט בלי מחקר מקדים. המחקר הוא כלי עבודה שאנו חייבים לדעת לשלוט בו. בלי מחקר מקדים לא נוכל להכיר את השוק אליו אנחנו נכנסים, את המתחרים שלנו, את הקונבנציות הקיימות והכי חשוב – את המשתמשים. ללא מחקר לא נצליח להגיע לפוטנציאל המוצרי שלנו וללא ספק נייצר תהליך מסורבל ויקר יותר.

פוסט זה מסכם בקצרה את מתודולוגיות המחקר כפי שפותחו ונלמדות (לא בקצרה) בתוכניות הלימודים של ליאור יאיר ב- create. למידע נוסף, צרו איתנו קשר (זה כיף, אנחנו נחמדים).

אהבתם את הפוסט? אולי תאהבו גם את עמוד הפייסבוק שלנו, אנחנו מעלים טיפים יומיים על נושאים שמרגשים אותנו.

תרגישו בבית, תישארו לקרוא פוסט נוסף:

3 תגובות

  • אריאל

    מעולה ואף נפלא. תמשיכו.

    (כמה קישורים לא נראים כקישורים, למשל ההפניות לטמפלייטים.)

    1 בספטמבר 2016 at 14:49 הגב
  • שיר

    נכון, אם לא התגובה שלך לא הייתי שמה לב.
    תוסיפו קצת שמישות לכתבה עצמה ואז בכלל יהיה מושלם 😉

    3 בספטמבר 2016 at 18:46 הגב
  • אבי

    נועם יקרה,
    המאמר יוצר קצת בלאגן בן תפקיד המאפיין לתפקיד המשווק. זה מה שהרגשתי למשל בתחום מחקר השוק והבנת הצרכן.
    מחקר שוק, הוא תפקיד שיווקי ואכן מחקר זה הוא לא קצר…
    קשה לומר איפה עובר הגבול בין מאפיין לבין משווק, ואפשר שרובנו נמצא את עצמנו עוסקים גם בתפקיד זה במיוחד בחברות קטנות.
    אני חושב שמן הראוי להדגיש שהיכן שיש משווק, כדאי להכנס למחקר עומק איתו. ייתכן שהוא כבר עשה זאת. אם נקבל ממנו בריף מוכן, והיה זה שכרינו.
    מאמר יפה להפליא.

    6 בספטמבר 2016 at 10:55 הגב
  • הוסף תגובה

    מיקרו אינטראקציות: דברים טובים באים באריזות קטנות (ומושקעות)

    מארגז הכלים של המאפיין : שימוש בוידאו ככלי להעברת מסר

    © Create 2015. כל הזכויות שמורות.