להיות חלק מקהילה מקצועית – למה זה טוב, ואיך עושים את זה כמו שצריך?

הצטרפו לקהילה ותשארו מעודכנים

להיות חלק מקהילה מקצועית – למה זה טוב, ואיך עושים את זה כמו שצריך?

דור המילניאלז שם את המונח "נוכחות רשת" על המפה.

כשאומרים "אושיית רשת" חושבים ישר על סטטוסים ותמונות פרובוקטיביות לצורך לייקים ואולי מתעוררת בנו תחושת סלידה מהמחשבה להיות כאלו, אבל ברמת המיקרו, בתוך תעשיות מצומצמות כמו UX למשל, יש לנוכחות ברשת משמעות אחרת וחשיבות מקצועית.
הנוכחות שלכם במרחב הוירטואלי יכולה בקלות להניב לכם את התפקיד הבא שלכם, להשיג לכם מקום עבודה טוב יותר וגם תנאי תעסוקה טובים יותר, או אפילו "סתם" חברות טובה עם קולגות, אם רק תלמדו איך להשתמש בכלים האלו שנקראים "רשתות חברתיות" בצורה נכונה.

איך בכלל הגעתי לזה?

כשעזבתי את מקום העבודה האחרון שלי, לאחר שתי תאונות דרכים, הרגשתי שחרב עלי עולמי ודבק בי מזל נאחס (שני נהגים בחרו להכנס דווקא ברכב שלי, בהפרש של חודש זה מזה, לא מזל נאחס?). תוך כדי התאוששות כואבת ביותר (וחיפוש מכשפה מקומית לביצוע לחש שחור) גמלה בלבי ההחלטה – אני לא חוזרת לשוק העבודה עכשיו. אני לוקחת את הזמן הזה לעצמי, להחלמה פיזית והבראה מקצועית. אני רוצה להבין בדיוק מה אני רוצה לעשות מרגע זה והלאה, להשקיע, ולעשות את זה by the book. ההתחלה הייתה כמובן בלנסות לקבל מושג מה קורה היום בעולם הUX בישראל, מי השחקנים ומה אני יכולה ללמוד מהם. ואיפה טוב יותר לעשות את זה מאשר בקבוצות פייסבוק?

זה נשמע קל, אבל מדובר בעבודה מאומצת וממוקדת, אסטרטגיה של ממש.
כשאני חושבת אחורה, אני לא מצליחה לזהות זמן מדויק בו הקהילתיות הפכה לעניין בעל חשיבות מקצועית עבורי. בהתחלה רציתי להיות חלק מהתעשייה בעיקר כי אני פשוט אוהבת ללמוד, ואפשר ללמוד הרבה משיטוט בקבוצות המקצועיות השונות. רק לאחר מכן הבנתי את החשיבות המקצועית בהשתתפות פעילה בקהילה, והמעורבות הפכה מבחינתי לעוד כלי בארסנל העסקי שלי.
אל תבינו אותי לא נכון, לא מדובר פה בניצול ציני ולקקנות, מדובר בהבנה שאנחנו בעולם חדש שמתנהל עם חוקים קצת אחרים ומעליהם חוק ראשי אחד שקובע שאם אתה לא "שם", אתה לא ממש קיים. עם ידע קודם בבלוגינג, אסטרטגיית תוכן וניהול עמוד פייסבוק, הקידום והכתיבה לרשתות החברתיות לא היה לי זר. במובן הזה – קבוצת הפייסבוק ששימשה לי בית חם הייתה (ועודנה) xx+ux. דרך הקבוצה הנהדרת הזו קמה היוזמה להקים את קבוצת Mobile talks, בגלל (או בזכות) הקבוצה הזו הגעתי ללמוד אצל ליאור ב-Create וקרו עוד הרבה דברים מופלאים, שהגדול בהם הוא שהכרתי הרבה מאוד קולגות, ועשיתי את כל זה בשלט רחוק מהספה בסלון.

זו למעשה המשמעות של קהילה – לתרום ולהתרם.
לבסס את השם שלכם תוך כדי עשייה, עבודה, תרומה מעצמכם. זו השקעה שמחזירה את עצמה לאורך זמן, אז אל תשבו ותחכו לזה, אל תייצרו תוכן במיוחד בשביל זה, פשוט תתערו חברתית בקהילה המקצועית שלכם וזה פשוט יגיע. בינתיים השענו אחורה ותיהנו מתחושת הכפר הגלובלי שפייסבוק מייצרת.
כדי שיהיה לכם קל יותר בצעדיכם הראשונים, אספתי כמה כללי אצבע, מעין "עשה ואל תעשה", מהניסיון שלי ברשתות חברתיות. כולן ככולן מסקנות שאספתי לאורך הדרך.

אז מה זה בעצם אומר "להיות שם"? איך עושים את זה?

התחילו בהתבוננות. אף אחד לא נכנס לתוך חדר מלא באנשים זרים וישר מתחיל לצעוק. שהו קצת בקבוצה, צפו מהצד, הבחינו בנפשות הפועלות, זהו את הסלנג המקומי ואת המנהגים ואמצו אותם.
השתתפו בדיונים. השתלבו. לא רק בדיונים מקצועיים, אלא גם בדיונים אישיים (במידה ויש כאלו). יש לכם המון ידע, יש לכם המון מה לתרום. תמיד יש משהו שאתם עברתם בחייכם ואדם אחר לא, ואתם בהחלט יכולים להציע את עזרתכם גם אם אתם ג'וניורים ועדיין אין לכם ביטחון מקצועי.
הגיעו לאירועים של הקהילה. לרוב קבוצות הפייסבוק יש גם קבוצות מיטאפ, תת קבוצות וכדומה. התעדכנו דרך הקבוצה על המפגש הקרוב. זה תמיד נחמד לראות את האנשים שמאחורי התמונות. לי תמיד עוזר להגיע עם חבר/ה כדי למזער את המבוכה והתחושה שבא לי להתחפר מתחת לסלע. אפשר גם לנצל את ההזדמנות ולקבוע עם חברבוקים שטרם התראינו איתם פנים אל פנים. בהתחלה הכל נורא מביך, אבל לפחות מביך ביחד. תמיד תזכרו שאתם לא לבד בתחושה הזאת, כמו שדני סנדרסון שר, "אתה לא לבד, אחרים לבד איתך".
חשבו על רעיונות והציעו אותם, או התייעצו בנושאים רלוונטיים. במילים אחרות – צרו תוכן רלוונטי לקהילה שלכם. אל תפחדו מלהיראות לא מקצועיים, "לא הביישן למד". אני מסייגת, כי נתקלתי גם במקרים כאלו – אם ניתן למצוא את התשובה בגוגל בקלות, או שמדובר בידע מאוד בסיסי שאתם אמורים לדעת בהתאם לג'וב-טייטל שלכם, חסכו לעצמכם את הפדיחה ואל תשאלו. לענות למישהו שברור שהיה עצלן מכדי לחפש את התשובה בעצמו זה אחד הדברים המכעיסים, זה גם מעיד על חוסר יכולת לבצע פעולה שהיא מאוד בסיסית במקצועות טכנולוגיים, וזה פשוט לא נראה טוב למתבונן מהצד. מנגד, גם אל תשארו במקום של חוסר ידע.
פרגנו לקולגות שלכם. זה לא מוריד מהערך המקצועי שלכם, אלא להיפך. אם ראיתם משהו יפה או שנעשה כהלכה, תגידו את זה לאדם שפרסם. הוא הרגע זרק לתוך קבוצה המונית את העבודה שלו, הוא מחכה לתגובות והוא לחוץ מהביקורת שיקבל, לכן רצוי להשקיע בתגובה ולפרט.
כבדו את כל המשתתפים והמשתתפות בדיון. אל תרדו לפסים אישיים, אל תגיבו לגופו של אדם, אל תזלזלו, אל תשפטו. הבחינו בגבול בין ביקורת בונה לבין טראש-טוק. גם אם משתתף אחר מתייחס אליכם בזלזול – היו אתם האנשים הגדולים יותר ותפסו מרחק. מותר גם לא להגיב.
הקשיבו לנאמר, הקשיבו חזק. אנשים לא תמיד אומרים את שעל לבם בצורה ישירה, אבל לרוב אפשר לקרוא מבין השורות. כאנשי UX מצופה מאיתנו שיהיו לנו מיומנויות הקשבה, ועלינו לחדד את החוש הזה כל הזמן. חשבו מה מניע את האדם שמולכם? למה כתב את שכתב? רק אחר כך גשו למלאכת התגובה, ברגישות ובסלחנות.
בהקשר הזה אני ממליצה לצפות בהרצאת ה'טד' של סלסט הדלי "10 דרכים לשיח טוב יותר".

מה המוקשים בדרך, ממה להזהר?

כמו כל דבר בחיים, גם נוכחות רשת היא אליה וקוץ בה.
להתבטא זה נהדר, זה אנושי, אבל אנחנו צריכים לזכור מספר כללי אצבע להתבטאות נכונה כדי שלא להפוך לטרול התורן או לזה שכולם מאוד לא מחבבים (וכפועל יוצא גם לא ירצו ממש לעבוד איתו):

1. אל תבקרו

ביקורת שנעשית לשם ביקורת בלבד היא טקסט חסר ערך. אלא אם יש לכם הצעות לשיפור, או דרך כלשהי לתת ערך מקצועי לקבוצה – תחסכו מתן ביקורת. זה פשוט לא מקצועי. אתם לא מבקרי המדינה, וגם לא מלכי היואקס של ישראל (וגם לא תהיו, כי אין דבר כזה). סטאדי קייס למשל זו דרך טובה לייצר תוכן בעל ערך מבלי למתוח ביקורת, וגם לומדים המון בדרך.

2. אל תהיו נחרצים מדי

אנחנו בעולם שמשתנה כל העת ולא יכולים להרשות לעצמנו להתחייב לאמירה אחת לאורך זמן, תמיד תשאירו מרווח טעות. אנחנו בני אדם וכולנו יכולים לטעות.

3. היו צנועים

אף אחד לא אוהב אנשים צינים, מתחכמים, גאוותנים ובטח שלא מתנשאים. אם קרה ובכל זאת עשיתם טעות – הודו בטעות. בעיני זו איננה חולשה כי אם גדולה של אדם להודות שטעה, וללמוד מכך להמשך הדרך.

4. הזהרו לא לדרוך על יבלות

למשל – אל תגיד לאישה "אין שובניזם בהייטק" כשנושא נפיץ כזה עולה. זה מצדיק סקילה בכיכר העיר. נושאים נפיצים עולים כל הזמן והופכים לדיוני רשת שלפעמים מגיעים גם ל"טונים" מאוד לא נעימים.

5. אל תפגעו באגו המקצועי של אף אחד

כולנו אנשי מקצוע, לכולנו חשוב להיות מומחים בתחומנו, כולנו ממש בטוחים שאנחנו צודקים ואנחנו עוד יותר אוהבים להוכיח את זה. כן, גם זה שמולכם שמדבר שטויות במיץ. או שמא אתם אלה שמדברים שטויות במיץ?… כפי שאתם בטוחים שאתם צודקים, גם זה שמולכם בטוח שהוא צודק, ושניכם אנשי מקצוע שצריכים להתפרנס בסופו של יום. אולי אתם באמת צודקים ואולי לא, אבל בהחלט לא שווה לאבד את המוניטין שלכם בגלל ויכוח מקצועי ברשת.

6. אל תהיו קריפים

אתם בקהילה מקצועית וכפי שיש קוד לבוש והתנהגות במקומות עבודה, כך גם בקבוצה. אל תפנו לקולגות שלכם בסלנג או בכינויי חיבה, אלא אם ברור מעל לכל צל של ספק שהם סבבה עם זה. אל תציקו, אל תחפרו, בטח שלא בפרטי בלי לשאול קודם, אל תבואו בטענות למנהלי הקהילה ואל תהיו כפויי טובה – אף אחד לא חייב לכם שום דבר. אה כן, ואל תרכלו! זו תעשייה קטנה. אתם לא רוצים שהריכול הזה יגיע לאוזניים הלא נכונות. הגלגל טבעו להסתובב ומחר אתם עלולים ליפול בדיוק בגלל הריכול "הלא מזיק" ההוא.

7. זכרו שאנו מתבטאים בטקסט, הטון שלנו לא עובר מסך

השתמשו באמוטיקונס לפי הצורך, אך לא בהגזמה ולא בחוסר טאקט. לא, שורה של סמיילים עם לבבות לא גורמת לכם להיות יותר מובנים, היא בעיקר גורמת לכם להיראות מגוחכים ולא רציניים. אחד בהחלט מספיק, ולא אחרי כל משפט.

8. זכרו שהרשת פתוחה לכולם וכולן, וכך גם התכנים שלכם

זו אולי הנקודה החשובה ביותר, שאנשים נוטים לשכוח. כשמתקיים דיון רשת עדים לו המון אנשים, שיש לנו נטייה לשכוח אותם מאחר והם לא מוצגים לנו – הם קוראים פסיביים. בין האנשים האלו יהיו המעסיק/ה הבא/ה שלך, המנהל/ת שלך, קולגה שיכול להמליץ עליך, וכן הלאה. והם חברים גם בקבוצות אחרות, כי מה לעשות, גם הם בני ובנות אדם. הם יהיו אתכם בקבוצות הורים, קבוצות עירוניות וכמובן בקבוצות המקצועיות. תמיד תזכרו שקבוצה, על אף היותה סגורה או אפילו סודית, היא עדיין קבוצת פייסבוק ותמיד יש סיכוי לפרופילים פיקטיביים, זליגת צילומי מסך, או אפילו מישהו שחולף בסביבה כשהמסך שלך פתוח.

לסיום, ביקשתי מכמה מומחיות סושיאל, שנושמות מילים וחיות ברשתות החברתיות, לתת טיפים להתנהלות ונוכחות רשת, בדגש על מיצוב אישי בקבוצות מקצועיות. זה מה שהן אמרו:

"ענווה וכבוד למתחרים וללקוחות. אל תזלזלו לעולם באנשים שיש להם ביקורת על נושא כזה או אחר, אין דבר יותר גרוע ומרחיק מפרסום שלילי על ידי קביעה נחרצת שרק השיטה שלכם והידע שלכם קובעים. זה לחלוטין לא נכון, לא משנה כמה אתם יודעים. הטכנולוגיה והאינטרנט כל כך מתפתחים היום שהידע שלכם נכון רק לעכשיו. מחר זה עשוי להיות לא רלוונטי כלל. עם הצלחה מסחרית לא מתווכחים, ובוודאי לא עם אנשי מקצוע שהישגיהם לא פחות טובים משלכם."
Ayelet M. Mitsch

"לתת ערך בנדיבות שמתאימה לך. לא לצפות שיצא לך משהו ישיר מהערך הזה, לא להציף ולא להספים. התנהלות כמומחית או כבעלת מקצוע בקהילה היא לא ערוץ מכירות אלא אסטרטגיית שיווק. לא להעיד על עצמך. לתת לידע שאת משתפת להעיד עליך."
Nathalie Moon

"אני חושבת שדי משמעותי למצוא את הנישה שבה את יכולה לייצר תוכן ולהעניק פרשנות חדשה לפריטי מידע קיימים. כל התמהיל המקצועי בעיניי מאתגר את השיח הפנימי סביב רלוונטיות (שזה נפלא), ולכן אני חושבת שבתוך פלואו התוכן, המיומנויות והשיח, נחמד למצוא את הנושא שמדבר אליי ומניע אותי לייצר דיון, לשתף תובנות ולהביא חוויות וכלים מהשטח. בכלל, קונטקסט זה הכל עבורי. חושבת ששם נמצא כל הדבש המתוק של פיתוח מומחיות ומשתדלת כל הזמן להביא את החיבור האישי שלי לנקודות מבט בתוך שיח שכזה"
Bar Umansky

"כדאי מאוד לדאוג שבפרופיל האישי אתו מתנהלים בקבוצות ובכלל יהיה ברור מאוד מה איש המקצוע עושה. אני קוראת לזה "מבחן החברים"- האם חבר שנכנס לפרופיל האישי שלך יודע מה באמת אתה עושה בחיים? חשוב לספק בפרופיל האישי גישה לנכסים דיגיטליים אחרים מהם ניתן יהיה להתרשם עוד ולקבל מידע נוסף. בפייסבוק לדוגמא: משפט האינטרו, חיבור לעמוד העסקי וקישור לאתר האינטרנט. מעבר לזה, אני מאוד ממליצה להשתמש בתמונת פרופיל ברורה (שתהיה גם זכירה) שמחברת בין האדם מאחורי הישות המקצועית. בסופו של דבר הגשר בין הנוכחות בקבוצות לבין הנכסים הדיגיטליים שלנו עוברים דרך הפרופיל האישי ולכן חשוב מאוד לדאוג גם לו"
Anna Ben Shabat Mironov

ויש גם טיפ לניהול קהילה מקצועית:

"לוודא שהקבוצה נותנת ערך כל הזמן – ואם יש קצת ירידה אז להקפיד לתת את הערך בעצמך עד שזה חוזר, להיות שותפה באמת (להעלות בעצמך, להגיב, להתייעץ בעצמך עם הקבוצה בתחום המקצועי וללמוד ממנה), לעשות אירועים אוף ליין (אלה פיקים מעולים), למקד את הקבוצה בתחום המקצועי המדויק כי כל התחומים קשורים היום. אם תדאגי לקבוצה בכנות, במקצועיות ובאהבה – וזה אולי הטיפ הכי חשוב – כל התועלות יבואו כבר לבד."
Kinneret Yifrah

מה הלאה?

מצטרפים לקבוצות מקצועיות, צופים, מעלים תכנים בעלי ערך, משתתפים בדיונים, ועושים את כל זה במקצוענות ובמקצועיות. לא לשכוח גם לקרוא את הכללים של כל קבוצה וקבוצה ולהפנימם.

הנה רשימה קטנה שתעזור לכם להתחיל:

חוויית משתמש ישראל – הקבוצה של ארגון חוויית משתמש ישראל.

מיקרו-קופי: כותבים UX – קבוצת נישה של UX העוסקת בשפה הכתובה שבממשקים שלנו.

XX+UX ישראל – קבוצה שקמה על מנת להעצים ולתמוך בנשים בתחום האפיון, מיועדת לנשים בלבד.

חוויית משתמש נגישה | AUX – Accessibility UX – קבוצת נישה לאפיון נגיש.

Mobile Talks – קבוצת נישה לעוסקים בתכנון, עיצוב ופיתוח ממשקים למובייל.

עליית המכונות – זו לא קבוצת UX בהגדרה, אבל היא קבוצה טכנולוגית מאוד מעניינת ומעשירה. בעיני חובה לעוסקים בתחומים טכנולוגיים.

VR/AR – UX/UI Design ISRAEL – עיצוב ואפיון חוויית משתמש במציאות מדומה ומציאות רבודה.

אנשי UX מתנשאים ועילאיים  – קבוצה שחככתי בדעתי אם לצרף אותה או לא, ובסוף החלטתי שכן. זו קבוצה מקצועית הומוריסטית, סרקסטית, רק צריך להזהר לצחוק על הדברים המצחיקים באמת ולא להדרדר ללעגנות, צקצקנות, התנשאות ושאר ההתנהגויות המכוערות שדיברתי עליהן קודם.

ויש כמובן את העמוד של create שהוא לא קהילה אבל מרכז את כל האירועים שהחברה מארגנת וכמובן את כל העדכונים, הכלים והמאמרים המקצועיים ביותר (ובעברית!).

אהבתם את הפוסט? אולי תאהבו גם את עמוד הפייסבוק שלנו, אנחנו מעלים טיפים יומיים על נושאים שמרגשים אותנו.

תרגישו בבית, תישארו לקרוא פוסט נוסף:

אין תגובות

הוסף תגובה

אני רוצה להוסיף איורים לממשק! (איך, למה, איפה ומתי)

אז עיצבנו מחדש את האתרים של: הבימה, מוזיאון תל אביב, איקאה, רב חן והבארבי (האקתון Recreate)

© Create 2015. כל הזכויות שמורות.