ליאור יאיר | 9 בנובמבר 2022בין אם אתם חושבים שזה נכון או הוגן לתת מבחני בית ובין אם לא אנו בתור אנשי מקצוע נצטרך להתמודד עם מבחן כזה או אחר במהלך הקריירה שלנו, בטח אם אנחנו עושים את הצעדים המקצועיים הראשונים שלנו. אין ספק ששלב מבחן הבית בתהליך קבלה למשרה הוא השלב המתיש והמלחיץ ביותר.
אנחנו ב-create מוצפים לאחרונה בשאלות ובבקשות עזרה ולכן החלטתי לכתוב מאמר מקיף שיענה על השאלות הנפוצות ביותר, אנחנו אמנם מתרכזים בלעזור לבוגרים שלנו להצליח אבל אני חושב שחשוב ונכון גם תמיד לעזור לקהילה. במאמר זה אציג לכם את סוגי המבחנים ואיך נכון להתייחס לכל מבחן. אני מקווה שנוכל לעזור לכם להבין טוב יותר מול מה אתם עומדים ואיך נכון להתמודד עם המבחנים השונים.
קודם כל, על מה המאמר מבוסס?
בשנים האחרונות אנחנו אוספים ומתייגים מבחני בית מכל החברות בשוק הישראלי. כרגע יש לנו מעל ל-400 מבחני בית ומתוכם בחרנו קבוצה של כ-150 מבחנים מייצגים ועדכניים.
ניתחנו את כל המבחנים וחילקנו אותם לקבוצות ברורות בהתאם לדרישות בכל מבחן ולפי סוג החברה וסוג המבחן. התמקדנו במשרות חווית משתמש (אפיון, עיצוב ושילוב של שניהם) בדרג התחלתי עד מנוסה. חשוב לציין את היוצאים מהכלל שלא כללנו בסקירה זו:
- משרות מתקדמות (ניהול מוצר, תפקידים המשלבים מחקר, תפקידים המשלבים אופטימיזציה, תפקידי ניהול)
- תהליכים ארוכים הכוללים מספר מבחנים מקצועיים (בחברות גדולות כמו גוגל, פייסבוק וכדומה)
במאמר זה ניסיתי לשקף את הדרישות שחוזרות ברוב המבחנים ואת המשמעות המקצועית שלהן כדי לעזור לכם לענות על המבחנים האלה בצורה טובה יותר. בנוסף אני מקבל עדכונים מהבוגרים שלנו (שהתקבלו כמעט לכל חברה או ארגון בארץ ואפילו בחו״ל) שעוזרים לי להבין בדיוק מה מצופה בכל מבחן ובכל חברה.
הקדמה: סוגי החברות בשוק הישראלי
בישראל יש שני סוגים (עיקריים) של חברות שאנשי חווית משתמש מתראיינים אליהם: חברות מוצר וחברות שירותים. תהליך הקבלה שונה מעט ביניהם וחשוב שנתאים את עצמנו אליו. כדי שנוכל להבין טוב יותר מה ההכנה שאנחנו צריכים חשוב שנבין את ההבדל בין החברות.
חברות שירותים (נקראות גם חברות: סטודיו, ייעוץ, פרויקטים)
חברות שירותים מספקות שירותי חווית משתמש (מחקר, אפיון, עיצוב, אופטימיזציה) ללקוחות שלהן. בדרך כלל מדובר בחברות שיש בהן צוות של אנשי מקצוע, חלק מהחברות מעסיקות מאפיינים (ללא עיצוב) ומעצבים וחלק מעדיפות להעסיק כאלה שעושים גם וגם. הנה כמה מהיתרונות בעבודה בחברות שירותים:
- היכולת לעבוד עם עוד אנשי מקצוע וללמוד מהם.
- יש לרוב החברות ניסיון בהכשרות של אנשי מקצוע מתחילים.
- היכולת לעבוד על מגוון של פרויקטים, מה שעוזר גם לניסיון (בטח בשלבים מוקדמים) וגם להבנה של איזה תחום/טכנולוגיה/פלטפורמה מעניינת אותנו אישית.
- לעבוד תחת מנהל מקצועי שיכול לעזור לנו להתפתח ולהתחזק.
- סביבת העבודה מכילה יותר (בדרך כלל) את הטעויות ואת גרף השיפור של אנשי המקצוע מכיוון שזה נפוץ שאנשי מקצוע עושים את הצעדים הראשונים שלהם בחברות מסוג זה.
החסרון הוא בעיקר השכר (נמוך יותר מחברות מוצר) ואפשרויות הקידום (מצומצמות). לכן לרוב ההמלצה היא (ואני מסכים איתה לחלוטין) שעדיף להתחיל את הקריירה בחברות כאלה ורק לאחר מכן לעבור לחברות מוצר כי את הבסיס שתקבלו בהן לא תמיד תקבלו בחברות מוצר.
חברות שירותים לעיתים יחפשו אנשי מקצוע מתחילים (כי אין להן את היכולת לשלם משכורות גבוהות) ובמצב כזה הן יחפשו מועמדים מוכשרים ורציניים שגם אם לא מסוגלים לבצע את העבודה כרגע יהיו מסוגלים לבצע אותה לאחר הכשרה קצרה (חודשיים שלושה). מועמדים כאלה שיגיעו עם תשוקה למקצוע, רצון להשקיע ולהתפתח מהר וכמובן יכולת ורצון לקבל הערות, להבין אותן מהר ולהתקדם יתקבלו. מועמדים שלא מסוגלים לקבל הערות לרוב לא יעברו את הראיונות למשרות האלה.
חברות מוצר
חברות מוצר מחזיקות צוות פנימי שעובד על המוצר/ים שלהן. יש להם תקציבים גדולים יותר ולכן לרוב יחפשו אנשי מקצוע עם ניסיון (אבל אם לא ימצאו הן יגייסו לפעמים גם כאלה ללא ניסיון).
הרוב המוחלט של חברות המוצר מחפשות היום אנשי מקצוע שישלבו בין אפיון לעיצוב. תפקיד המאפיין כמעט ולא קיים בחברות מוצר (במיוחד במשרות גוניורים) ולרוב המעצבים או מנהלי המוצר יהיו אחראיים על שלב זה. אם תרצו ללמוד עוד על הדרישות לתפקידים בשוק אני ממליץ לקרוא את המאמר הזה שכתבתי לפני כמה שנים על מה השוק מחפש כי הוא מאוד רלוונטי ומדויק גם למצב השוק היום.
חלק מחברות המוצר גדולות ומחזיקות צוותים מגוונים של אנשי מקצוע בתחום חווית המשתמש (כמו wix, google, facebook) וחלק מחברות המוצר יכולות להיות עוד בשלבים ראשונים של הקמת החברה ושם תוכלו למצוא את עצמכם בתור מעצבים יחידים. יתרון רציני בחברות כאלה (מלבד השכר והתנאים) הוא היכולת לעבוד בסביבה מסודרת (יחסית) עם משאבים גבוהים, לדוגמה בחלק מהחברות יש אפשרות לעבוד עם אנשי מחקר שאחראיים על שלב המחקר, אנשי קופי, מנהלי אופטימיזציה ובדיקות שמישות וכו… מה שלא יקרה בחברות שירותים.
שלבים מרכזיים (שסביר) שתעברו בתהליך מציאת המשרה
1. שליחת תיק עבודות (עם דגש על תיק העבודות ולא על קורות החיים)
אין ספק שהשלב הראשון הוא שליחת תיק העבודות. חשוב להדגיש שתיק העבודות הוא החלק החשוב ולא קורות החיים בטח אם מדובר במשרה המיועדת לג׳וניורים (ללא ניסיון משמעותי). במידה ותיק העבודות מספיק טוב יסתכלו גם על קורות החיים שלכם.
רוצים לראות תיקי עבודות מעולים שגם הצליחו להכניס את הבעלים שלהם לחברות נהדרות? יש פה רשימה נהדרת של תיקי עבודות בדיוק כאלה.
2. זימון לשיחה ראשונית – בדרך כלל ראיון טלפוני קצר
מטרת הראיון הקצר הוא לבחון כמה דברים:
– את ציפיות השכר שלכם. במידה והתהליך מסודר ינסו למנוע מצב בו שניכם תבזבזו זמן ולכן יעשו תיאום ציפיות לגבי השכר, זה אומר שאתם צריכים להיות מוכנים במידה וישאלו אתכם מה ציפיות השכר שלכם (להגיד שאתם לא יודעים או לא בטוחים יוציא אתכם לא מקצועיים מספיק, זו האחריות שלכם להחליט כמה אתה דורשים), העצה שלי היא שתבקשו שכר נמוך ממה שהתכוונתם לבקש אבל תבהירו שבמידה ולאחר תקופת ניסיון (בדרך כלל 3-4 חודשים) תצפו שהשכר יעלה במידה ויהיו מרוצים מהעבודה שלכם, חשוב כמובן לקבוע מראש כמה השכר יעלה ולא להשאיר את זה לפרשנות עתידית, כך תוכלו להציג ציפיות שקל להתחבר אליהם וגם תשיגו את השכר שאתם מכוונים אליו (גם אם רק אחרי כמה חודשים).
– את היכולת שלכם לתקשר ולהסביר את עצמם.
– בדיקת אמינות של הפרטים בקורות החיים שלכם ולפעמים אף לעבודות בתיק העבודות.
– כימיה בין אישית (אולי הדבר החשוב ביותר). האם היה נעים לשוחח אתכם? האם השיחה זרמה?
3. ראיון מקצועי קצר (בחברות גדולות)
בראיון זה יעברו אתכם על תיק העבודות שלכם ויבקשו שתציגו (בדרך כלל) את אחד מהפרויקטים שמוצגים בתיק. חשוב להציג את תהליך העבודה שלכם ולהעביר את התחושה שיש מתודולוגיה מסודרת סביב תהליך הפתרון שלכם (שאתם יודעים להגדיר בעיה, ערך, סיבות, השלכות, מטרה מדידה, לבצע ולתכנן מחקר וכו…). אני ממליץ לכם בחום להתאמן על החלק הזה בבית (אל מול אנשי מקצוע מנוסים) ולהתכונן לשאלות
שימו לב שלפעמים ישאלו אתכם שאלות מרגיזות רק כדי לראות איך אתם מתמודדים עם שאלות כאלה (במיוחד אם אתם מתראיינים לחברות שירותים), אל תתרגשו, תנשמו עמוק, תסדרו את התשובה בראש ואז תענו.
4. קבלת תרגיל בית
בהמשך המאמר ארחיב על שלב זה.
5. על מבחן הבית וראיון מקצועי (לעיתים כולל הצגה)
במידה ועברתם או התרשמו מכם מספיק בשלב התרגיל יבקשו שתגיעו להציג אותו. המטרה של שלב זה היא לראות אם אתם מסוגלים להסביר את ההחלטות שקיבלתם ולספר על המתודולוגיה שהשתמשתם בה בפתרון התרגיל. תתכוננו לשאלות שמנסות להבין את הלוגיקה והסיבות מאחורי ההחלטות המקצועיות שלכם. כמובן שאם לא עשיתם את התרגיל בעצמכם יהיה קל יחסית בשלב זה לעלות על זה. וזו אחת מהמטרות של שלב זה.
בנוסף, יכול להיות שיבקשו מכם (בטח במידה ולא עשיתם את זה לפני) להציג את אחת העבודות שנמצאת בתיק העבודות שלכם.
שימו לב שבשנים האחרונות נהוג אף לצרף לראיון המקצועי חבר צוות (בנוסף למנהל המראיין) כדי לקבל משוב אישי גם ממנו – מה שיבחן את יכולת ההתאמה שלכם לצוות.
6. לפעמים- מבחן בזמן אמת (whiteboard)
בהמשך המאמר ארחיב על שלב זה.
7. ראיון כוח אדם (בחברות גדולות)
במידה ואתם מנסים להתקבל לחברה גדולה סביר שיהיה שלב נוסף שבו יראיינו אתכם מנהל/ת כוח האדם בחברה.
אין מה לחשוש משלב זה (אם אתם לא פסיכופטים) ולמרות שהוא יכול לקחת לפעמים כמה שעות הרוב המוחלט של המועמדים עוברים אותו בקלות יחסית.
מה המטרה של ראיון כוח אדם? לרוב לגלות אם אתם מתאימים לרוב החברה ואופי העבודה שלה. יבחנו את היכולת שלכם לעבוד בצוות ולקבל משוב. לפעמים יבדקו את ההתאמה שלכם לצוות או מנהלים ספציפיים.
גם לשלב זה ניתן להתכונן (יש אפילו אנשי מקצוע בתחום הגיוסים שישמחו בתשלום נמוך יחסית להכין אתכם לראיון כזה). שימו לב שאם לא עברתם שלב זה אתם חייבים להבין למה כדי לוודא שזה לא יחזור.
8. קבלת הצעה (חוזה עבודה)
אל תפחדו להתייעץ עם אנשי מקצוע שכבר ראו כמה חוזים ובהחלט חשוב שתבינו את החוזה לפני שאתם חותמים עליו. אני ממליץ לעבור על חלוקת השכר בצורה מעמיקה ועל ההטבות הנוספות שלא כלולות בשכר אבל שוות לא מעט (קרן השתלמות, כנסים, חופשות, השתלמויות וכו…)
בכל מקרה – גם אם יש לכם שאלות או הערות זיכרו שמדובר במקום עבודה עתידי שלכם ולכן תשאלו/תעירו בתום לב ובצורה נעימה.
תרגילי בית
בישראל יש לרוב 3 סוגים של תרגילי בית עיקריים ואני אשמח להסביר לכם לעומק על שניהם אך תחילה חשוב שתזכרו לקרוא בצורה יסודית את התרגיל שתקבלו, לסמן כל מה שלא מובן ולשאול שאלות בצורה מסודרת ונעימה (ועדיף בפעם אחת) לפני תחילת העבודה.
סוג 1: מעבר על תהליך/עמוד/מוצר קיים ושיפורו
במבחן זה תקבלו תהליך או עמוד ממוצר קיים (או אב טיפוס שלו) ותצטרכו לחוות דעה ולתקן אותם בהתאם. מבחן זה מחולק בדרך כלל ל-2 חלקים: משוב על המוצר והצעות לפתרון.
בשלב הראשון תתבקשו לתת ביקורת על התהליך או העמוד שתקבלו, תהליך זה נקרא UI Review או Heuristic evaluation והוא בוחן את היכולת שלכם לנתח מוצר קיים. יכולת שבדרך כלל תתבסס על ניסיון. שימו לב שכל אחד יכול לתת הערות והציפיה פה היא שתחשפו את ההערות הנכונות.
במידה ומבקשים מכם מספר מצומצם של הערות (בדרך כלל 3) יש גם ציפיה לראות שאתם מסוגלים לבחור את ההערות החשובות ביותר (את ההערות שאם נתקן ישפיעו הכי הרבה על התוצאות של המוצר). לפעמים יבקשו מכם גם לתת נקודות לשימור וזה מורכב באותה המידה כי אתם צריכים למצוא נקודות שעוזרות להשיג את המטרה המוצרית.
בשלב השני יבקשו מכם לשפר את המוצר בהתאם להערות שנתתם. שימו לב שלא תמיד יסבירו לכם בצורה ברורה את המשימה. יכולים לדוגמה לבקש מכם רק לשפר מוצר קיים (מבלי לרשום הערות) אבל זו בדיוק אותה המשימה, כדי לשפר משהו קיים חייבים תחילה להבין מה הבעיות בו וכדי לעשות זאת אנו צריכים לעבור את אותו התהליך.
דוגמה למבחן של שיפור מסך קיים באפליקציית לאומי
מה התהליך הנכון לפתרון של משימה כזו?
שלב ראשון: שאלת שאלות – כדי לתת הערות על מוצר קיים אתם חייבים להבין תחילה מה המטרה הראשית שלו (ובאילו מדדים נשתמש כדי למדוד אותה), מי המשתמשים, מה התהליך שהמשתמשים עושים כדי להגיע ולהשתמש במוצר (מה הם יודעים/מצפים מהמוצר לפני האינטרקציה). במידה ואין לכם את התשובות לשאלות אלו מצופה מכם לשאול אותן ולבקש את התשובות. במידה ולא מוסרים לכם את התשובות הציפיה היא שתגדירו הנחות בסיס ותעבדו לפיהן בהמשך ניתוח המוצר שלכם (הגדרת מטרה, הגדרת קהל מטרה והגדרת המשפכים העיקריים).
שלב שני: מחקר שוק ומתחרים – כדי להבין את נקודות הכשל של המוצר נכון יהיה לבצע מחקר שוק ומתחרים המתמקד במטרה שקיבלנו ובוחן כיצד אחרים מתמודדים עם המטרה הזו בהצלחה ועם האתגרים שמטרה כזו מציבה בפנינו. (זהו מחקר שוק ומתחרים מבוסס אתגרים בסיסי ובמידה ולמדת את המתודולוגיה הנכונה לביצוע מחקר כזה הוא יוכל לעזור לכם מאוד בחשיפת הבעיות במוצר ואף בפתרון שלהם).
שלב שלישי: זיהוי בעיות וכשלים במוצר. בשלב זה עליכם להגדיר את הבעיות והכשלים במוצר (על פי הגדרות המוצר שקיבלתם ומחקר השוק שנעשה).
שלב רביעי: אפיון ועיצוב של הפתרון שלכם בהתייחס לבעיות שהעלתם. במידה ויש צורך הציגו יותר מפתרון אחד אך שימו לב להסביר את היתרונות והחסרונות של כל פתרון שאתם מציגים.
שלב חמישי: יצירת מצגת (אני מעדיף לעבוד בפורמט pitching ואין ספק שזה מה שמצפים בהגשות היום)
כמה טיפים חשובים:
- זכרו להסביר כיצד הגעתם לפתרון.
- לא מזיק לשלוח את הפתרון במצגת מסודרת שתסביר את תהליך העבודה שלכם ואת התוצרים. (מבחינתי זה תנאי בסיס בשוק הנוכחי)
- הציגו חלופות אם צריך והסבירו את היתרונות והחסרונות לכל חלופה ומדוע בחרתם בפתרון המומלץ שלכם. (נכון גם לעיצוב וגם לאפיון)
- אם התבססתם על הנחות בסיס שלא היו כחלק מהגדרות התרגיל, הציגו אותן.
- זה בסדר אם יבקשו מכם להגיש מחדש חלק/את כל המטלה, זה לא אומר שעשית עבודה לא טובה, בחלק גדול מהמבחנים זה חלק מהמבחן (בוחנים איך אתם מתמודדים עם הערות ועם בקשות לשינוי) – שימו לב שמצופה מכם להבין את ההערות ולא לחזור לעבוד עד שלא הבנתם מה ביקשו מכם ולמה.
- בדיקות שמישות במתודולוגיה רזה יכולות לעזור ולהציף חלק מהבעיות וגם לתת תוקף להחלטות שלכם.
סוג 2: יצירת פתרון לבעיה ספציפית
בתרגיל זה יתנו לכם לעבוד על מוצר חדש שפותר בעיה. לדוגמה: להוסיף שירות (פיצ׳ר) חדש למוצר קיים. לא תמיד יגדירו לכם את הבעיה וזה חלק מהאחריות שלכם לחשוף ולהגדיר את הבעיה שאתם פותרים נכונה.
מצופה מכם לעבוד לפי המתודולוגיה הנכונה לפתרון בעיות ובצורה מסודרת ולהגדיר כמובן תחילה את נתוני הבסיס (מטרה, מדדים, ערך, בעיה, קהל המטרה). שימו לב שהמטרה היא בעצם הכלי שאיתו בוחנים את התוצר שלכם, הבוחנים ישאלו את עצמם האם הצלחת להשיג את המטרה, לדעתם, או לא. לכן חשוב שיהיה קשר ברור בין ההחלטות המקצועיות שלכם ובין השגת המטרה הראשית.
המבחן הזה הוא קלאסי כי הוא מודד את היכולת שלכם לפתור בעיה. אם אתם יודעים לעשות נכון מחקר
התהליך הנכון פה יהיה:
- זיהוי ומיקוד הבעיה
- תיקוף הבעיה לפי הצורך
- הגדרת הנחות הבסיס (על ידי שאילת שאלות ו/או יצירת הנחות לבד)
- זיהוי אתגרים ופיתוח מחקר שוק ומתחרים
- יצירת סיפור משתמשים ראשי
- הצעת פתרונות שונים תוך הבחנה של יתרונות וחסרונות ברורים
- אפיון ועיצוב מפורטים ויצירת מצגת מתאימה
מידע נוסף על תרגילים הבית:
כמה זמן בדרך יתנו לנו?
בין 2-5 ימים זה הטווח המקובל. כמובן שאין שום בעיה לבקש עוד יום או יומיים (מעולם לא שמעתי על חברה שסירבה לבקשה כזו). כמובן שזמן ההגשה צריך להיות מוגדר כחלק מהתרגיל ושחשוב שתתכננו את הזמן שלכם נכונה כדי לעמוד בזמן זה.
מה לעשות במקרה והתרגיל גדול מדי?
היו לא מעט מבחנים בשנים האחרונות שאם הייתי צריך לפתור אותם (בתור איש מקצוע מאוד מנוסה וכזה שכותב חלק גדול מהמבחנים לחברות בישראל) הייתי צריך להשקיע יותר מ5-6 ימים כדי לפתור אותם. אז מה עושים אם נתקלים במבחן כזה?
חשוב, קודם כל, לתקשר לחברה שאתם מרגישים שיש פה תרגיל שעובר את הגבולות ההגיוניים מבחינת זמן השקעה, תסבירו, כמובן, למה אתם חושבים כך (וצורה נעימה) כדי שיבינו את ההגיון מאחורי המסר שלכם. בשיחה זו יכול להיות שנגלה שלא הבנו את התרגיל נכונה ושהוא מורכב פחות משחשבנו או שנחליט ביחד שנעשה רק חלק מהתרגיל.
אני יודע שזה יבאס לשמוע אבל יש תרגילים שבהם מראש מציבים משימות גדולות מדי וברור לצד הבוחן שאין סיכוי שהמועמדים יסיימו את התרגיל בזמן וזה נעשה כדי לבחון את חלוקת הזמן והיכולת להפריד בין עיקר לטפל. אני אישית לא מתחבר לתרגילים מסוג כזה בתור בוחן אבל יכול להבין את הערך שהם יכולים להביא לשולחן (במידה והם לא מבריחים מועמדים).
מה לעשות אם יש לי שאלות?
אין שום בעיה לשאול שאלות על המטלה ולרוב יש אפילו ציפייה כזו. חשוב לרכז את כל השאלות בצורה מסודרת ולנסח אותן בצורה ברורה ולנסות לשאול פעם אחת בלבד. אבל בכל מקרה לא לפחד לשאול שאלות זה חלק מהתהליך המקצועי שלנו ואין שום סיבה שנחשוש לעשות זאת גם אם זה תרגיל בית.
סוג 3: תרגיל בזמן אמת (whiteboard)
כאשר אנו נמצאים בתהליך חיפוש עבודה למשרת עיצוב חוויית משתמש, אחד המבחנים בהם ייתכן שנדרש לעמוד הוא תרגיל whiteboard. תרגיל זה מבוצע במהלך הראיון, בו המראיין מעלה בעייה עיצובית ומבקש מאיתנו לפתור אותה במקום. זה דורש מאיתנו להוכיח את עצמנו בזמן אמת, לעיתים מול פאנל של מעצבים וחברי צוות פוטנציאליים. זה לא חייב להיות כל-כך מפחיד, ונוכל להקל על עצמנו בעזרת תרגול מראש. שימו לב שתרגיל זה יכול להגיע במקום או בנוסף לאחד התרגילים שהוזכרו מעלה.
תרגילי whiteboard בדרך כלל מבוצעים בזמן אמת בנוכחות המראיין ומשך הזמן שלהם נע בין חצי שעה לשלוש שעות. המטרה שלהם היא לשקף את תהליך החשיבה והיכולת שלכם לפתור בעיות וכמובן לבחון את המתודולוגיה שאתם משתמשים בה.
למה משתמשים בזה?ֿ
ה׳לוח הלבן׳ קיים כמתודת עבודה במשרדי עיצוב. הוא נועד לתת הפסקה מבהייה במסך המחשב ולגרום לנו להתמודד עם בעיה באמצעות נקודת מבט שונה. הוא מאפשר לראות איך אנחנו, בתור מאפיינים ומעצבים, חושבים ומתנהגים, וכיצד אנו פותרים אתגרים בזמן אמת. בנוסף, חלק מהחברות החליטו שהם מעדיפות לתת תרגילים קצרים ובזמן אמת מה שמקצר ומוזיל את תהליך הגיוס וגם נותן חוויה נעימה יותר למועמדים (למרות שברוב החברות מדובר בתרגיל נוסף ולא בתרגיל שמחליף את התרגילים האחרים).
יש גם חברות שעברו למודל הזה כי הן הבינו שלא כל המועמדים משקיעים את אותו הזמן והן מנסות לנרמל את ההשקעה כדי שתהיה להם היכולת להשוות בין המועמדים השונים בצורה נכונה.
לרוב ניתקל באחד משלושת סוגי המבחנים הבאים:
- יצירה/המצאה של מוצר חדש או שירות(פיצ׳ר) חדש – עליכם להבין מה הצורך, איך הוא עלה, איך אנו מתכננים למדוד אותו.
- שיפור של תהליך/שירות קיים – עליכם להבין איך מדדו את התהליך/שירות הקודם כדי להבין איזה kpi חשוב לשפר.
- התמודדות עם אתגר ספציפי – עליכם להבין את האתגר לעומק, איך הוא נחשף ומה המטרה המרכזית בו.
מה בעצם בוחנים פה?
מכיוון שברור שאין אפשרות לפתור בעיה אמיתית או לייצר מוצר אמיתי בשלוש שעות המבחן הזה בוחן כמה נקודות נוספות מעבר לתוצר שתגישו:
- את כישורי ההצגה שלכם והיכולת לתקשר, להסביר ולנמק את הפתרון.
- את היכולת להגן על ההחלטות המקצועיות שלהם ועל המתודולוגיה שבחרתם. שימו לב שלרוב ישאלו אתכם שאלות מתריסות לכן אין סיבה להיפגע או להילחץ, זה חלק מהתרגיל ובסך הכל מנסים לבחון איך תגיבו וכיצד אתם מגינים מבחינה מקצועית על ההחלטות שלכם (ויכול להיות אגב שתגלו שאתם טעיתם בחשיבה שלכם ובמצב כזה עדיף להודות בטעות ולא לנסות להגן על משהו שאתם יודעים שהוא לא נכון).
- את היכולת לזקק ולשאול את השאלות הנכונות ובזמן המתאים.
- את היכולת שלכם להגדיר ולהבין בעיה לעומק (להבין את ההבדל בין הבעיה, ההשלכות והסיבות לבעיה וכמובן את המטרה).
- את המתודולוגיה שתבחרו להשתמש בה (מה יהיו שלבי הפתרון, איזה סוגי מחקר תעשו ולמה, מה הייתם עושים במידה והיה לכם עוד זמן).
- את היכולת שלכם לחלק נכונה את הזמן שלכם ולעמוד במסגרת הזמנים.
למה זה בעצם מבחן טוב למועמדים?
זכרו שזהו תהליך דו-צדדי – ראיונות מסוג זה מאפשרים לנו להתנסות בעבודה משותפת עם הצוות המראיין (שלרוב יורכב מחברי צוות עתידיים במידה ונתקבל לעבודה), להבין אם הארגון מתאים לנו (בשעה של תרגיל אנו יכולים ללמוד הרבה על מקום העבודה הפוטנציאלי ובטח לגבי הכימיה עם המנהל הפוטנציאלי שלנו). במידה ואנחנו מקבלים תרגיל כזה במקום תרגיל הבית – נוכל לעבוד פחות שעות.
למי זה יכול להיות לא נוח?
יש לא מעט אנשי מקצוע מעולים שלא מצליחים לייצר פתרונות בזמן אמת ובלחץ של קהל. אם אתם אותם אנשי מקצוע אני מציע לכם להתכונן למשימות האלה ולתרגל אותן בבית. תוכלו למצוא לא מעט דוגמאות למבחנים כאלה פה, פה או פה שיעזרו לכם. במידה ותרצו להתכונן אני ממליץ לעשות אותך בליווי איש מקצוע מנוסה יותר ש״ישחק״ את התפקיד של המראיין.
תהליך פתרון מומלץ
אין דרך אחת לפתור אתגר עיצובי בראיון, לכל אחד הדרך והאישיות שלו. נסו ליצור לעצמכם תבנית עבודה אותה תוכלו ליישם על אתגרים שונים, ודברו בקול רם תוך שאתם מתרגלים.
אני רוצה להציע לכם מתודולוגיה בעלת 5 שלבים אותה ניתן ליישם על בעיות שונות. מומלץ לתת לכל חלק מסגרת זמן, כדי שבסוף נוכל להציג פתרון, ולא נלך לאיבוד בתהליך. (הזמנים שהקצבתי מתייחסים לתרגיל של שעה):
- הבנת הבעיה (כולל זיהוי הבעיה והצפת שאלות) – 10 דקות
- הגדרת הבעיה (ניסוח הבעיה, הגדרת קהל המטרה, הגדרת הערכים והמטרה) – 10 דקות
- כתיבת סיפור משתמש ראשי והעלאת פתרונות אפשריים – 15 דקות
- העמקה בפתרון נבחר (יכול להיות גם יותר מאחד במידה ויש זמן) – 20 דקות
- סיכום וחזרה על התהליך שלכם עם הלוח – 5 דקות
קחו בחשבון שישאלו אתכם שאלות תוך כדי העבודה כך שהזמנים שאתם מקציבים צריכים להתחשב גם בזה.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן:
1. אל תתחילו לשרטט מיד – הפוקוס הוא לא על פתרון ויזואלי אלא על התהליך המחשבתי שלכם.
2. שמרו על סדר ובהירות – כתבו מילים שלמות ושרטטו קווים ברורים, כך שלמראיין (ולכם) יהיה קל לעקוב אחרי מה שתשרטטו על הלוח.
3. אל תשקעו לתוך עצמכם, כאילו שאתם עובדים לבד. שמרו על קשר ושיח עם המראיין כאילו שאתם עובדים עם חבר צוות. חשבו בקול רם, שאלו שאלות והיו תקשורתיים.
4. אל תשאירו את הלוח ריק – אחרי הכל זהו תרגיל עיצוב – כתבו מילות מפתח מהדברים שאמרתם, ואת ההחלטות המרכזיות שמנחות את העיצוב שלכם.
5. אל תהיו מתגוננים – כאשר המראיין שואל שאלה, הוא לא מנסה להפריע לכם אלא להבין את תהליך החשיבה. הקשיבו וחשבו מחדש בהתאם לביקורת. הגנו על העיצוב רק כאשר זה הכרחי וגם אז רק לאחר שאתם בטוחים שאתם מבינים את ההערה/השאלה שהוצגו לכם (הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות פה זה להתגונן מהערה שאתם לא באמת הבנתם).
6. שמרו על פוקוס – אל תסיימו את התרגיל כשיש לכם מאה רעיונות אבל לא הספקתם לרדת כלל לפרטים אפילו של אחד מהם. המטרה אינה לבחון כמה רעיונות אתם יכולים להעלות. חשוב להראות שאתם מכירים מתודולוגיות עיצוב כדי לבצע את העבודה לה אתם נדרשים.
דוגמאות לתרגיל whiteboard ופתרון
האתגר: עיצוב ממשק הזמנה למסעדה בשדה תעופה
1. הבנת הבעיה – 10 דקות
בחלק זה נשאל את המראיין שאלות למיקוד והבנת הבעיה. ייתכן והוא יגדיר את עצמו ואת השאלות שניתן לשאול אותו (לדוגמה: בעל עניין עסקי, חבר צוות – מעצב / מנהל מוצר) ונצטרך להתייחס לכך. נרצה למצוא מה הבעיה שאנחנו מנסים לפתור? מה הקונטקסט שאנחנו עובדים בתוכו?
ובמקרה שלנו:
- מהו סוג שדה התעופה? (תשובה: שדה בין-לאומי)
- איזו מסעדה? (תשובה: ישיבה במקום עם אוכל ושתיה)
- מהו הממשק אליו נעצב? (תשובה: טאבלט בכל שולחן)
2. הגדרת הבעיה – 10 דקות
נצלול עמוק יותר כדי להבין את הבעיה, את המשתמשים והמטרות העסקיות – מהם הצרכים והמטרות של המשתמשים? מה אופן השימוש? מהן המטרות העסקיות? מהן המגבלות (טכניות וכו׳)? כיצד נמדוד הצלחה?
לבסוף נגדיר את הבעיה ונזקק את האופציות לפתרון עם ההשפעה הגדולה ביותר.
ובמקרה שלנו:
- מהם סוגי המטיילים השונים? (תשובה: התמקדות בעובדים בנסיעת עסקים – לרוב מוכנים לשלם יותר על ארוחה במסעדה בשדה התעופה)
- יתרונות (ערכים) שניתן למשתמשים באמצעות הפתרון שלנו – (תשובה: לדלג על התור, תשלום בכרטיס אשראי במקום במטבע מקומי, שימוש בשפה מוכרת, בדיקת סטטוס טיסה, הנאה בזמן המתנה לטיסה. (כלומר: נוחות והנאה))
- המטרה – (תשובה: סיום הזמנה בפחות מ60 שניות).
3. כתיבת סיפור משתמש ראשי והעלאת פתרונות אפשריים – 15 דקות
כדי להפוך אתגרי משתמשים להזדמנויות עיצוביות ומציאת פתרונות יותר יצירתיים וחדשניים נשתמש בשיטה של IDEO – שאילת שאלות לפיתוח יצירתיות ?How might we
ננסה לגשת לבעיה במגוון דרכים, לחקור אפשרויות מנוגדות, נניח הנחות, נחפש אנלוגיות ונתייחס לקבוצות שונות ובעיות נקודתיות.
השאלות שהעלנו:
- איך נהפוך את זמן ההמתנה לאוכל לשלב המהנה ביותר?
- איך נוכל לבטל לחלוטין את זמן ההמתנה?
- איך נהפוך את תהליך ההזמנה למרענן וקליל?
- איך נהפוך את הארוחה לחוויה מהנה שהיא חלק מהטיול?
- איך נוכל להרגיע נוסע שמתעכב בשדה?
בנוסף, נגדיר סיפור משתמש:
דני, נמצע בנסיעת עסקים, ומעוניין לאכול במסעדה לפני הטיסה שלו. הוא בוחר שפה, סורק את התפריט, מבצע הזמנה ומשלם בכרטיס אשראי. בזמן שהוא בוחן את מצב ההזמנה, דני מחפש סדרה קלילה לצפות בה במהלך הארוחה במערכת הבידור. לקראת סוף הארוחה הוא מקבל התראה שמתחילים לעלות לטיסה שלו.
4. העמקה בפתרון נבחר – 20 דקות
בשלב זה נתמקד בפתרון אחד לעומק – נסביר מדוע בחרנו דווקא בפתרון זה ונכתוב את השלבים המרכזיים בסיפור המשתמש. זה יעזור לנו לשמור על פוקוס בתהליך העיצוב. לאחר מכן, נשרטט סקיצות מהירות תוך שאנו מספרים מהו הפלואו המרכזי ונסביר על המסכים העיקריים שחשובים לסיפור שלנו. חשוב שנשרטט מסכים ברורים וניתן להם שמות, כך שהמראיין יבין את תהליך המחשבה ויראה את ההתקדמות.
ובמקרה שלנו:
נשרטט סקיצות למסכים מרכזיים:
- נתחיל במסך הכניסה עם בחירת שפה, ומסך התפריט
- לאחר מכן נוסיף פרטים לתפריט – תמונה של המנה, סיכום הזמנה, הוספה וביטול פריט
- המסך הבא שנשרטט הוא מסך התשלום – רשימת הפריטים שהוזמנו ואפשרויות תשלום. – לא נכנס לתהליך התשלום עצמו, כיוון שאלה לרוב מסכים סטנדרטיים ואינם הכרחיים לסיפור שלנו.
- נסיים את הסיפור שלנו בשרטוט מסך ׳סטטוס הזמנה׳, כניסה למערכת בידור, כניסה לבדיקת סטטוס טיסה.
5. סיכום ורפלקציה – 5 דקות
בשלב זה נסכם את כל התהליך ונציג נקודות מרכזיות – בעיה, מטרות עסקיות, פתרון, למה התקדמנו איתו ומסכים מרכזיים.
נדבר על נקודות לשיפור ומה היה אפשר לעשות אחרת. אחד הדברים שמעסיקים מחפשים הוא היכולת שלנו לבקר את העשייה של עצמנו. לדבר על כל אלה יראה שאנחנו מבינים את החשיבות בבחינת העבודה שעשינו מתוך מטרה לשפר את תהליך העיצוב שלנו.
במקרה שלנו:
חשבנו שוב על התהליך, והעלנו שאלות ודרכי שימוש נוספות:
- כיצד המערכת היתה נראית בתוך מתחם הסעדה בשדה ולא מסעדה ספציפית?
- מה היה שונה אם היינו מעצבים לקבוצת אנשים או משפחות?
- מה היה קורה אם הלקוח היה משתמש במכשיר שלו לביצוע הזמנה?
- אולי ניתן להוסיף מפה של הטרמינל כדי להקל על המשתמש להגיע לטיסה שלו?
את התרגיל והפתרון המלא אתם יכולים למצוא במאמר של Zhenshuo Fang
מה לא לעשות
לא לתת למישהו אחר לעשות את התרגיל בשבילכם
תופעה חדשה ומעט מעצבנת הופיעה לאחרונה בתעשייה שלנו, אנשים שמשלמים למעצבים מנוסים כדי שיעבדו איתם על מטלת הבית (ואפילו יעשו אותם בשבילם). שימו לב שלרוב המוחלט זה מתגלה בראיון האישי מכיוון שאם לא אתם תקחו את ההחלטות המקצועיות יהיה קשה לכם להגן עליהן ולהסביר את הלוגיקה מאחורי כל החלטה.
לא לפחד לבקש דחיה בהגשה במידה ואתם צריכים עוד זמן כדי לעשות עבודה טובה (או סתם כי אתם צריכים עוד זמן)
הניסיון שלנו מלמד שבמידה ותרצו ותבקשו מראש לא תהיה שום בעיה לתת לכם עוד כמה ימים להגשה. אם אתם מרגישים שעוד כמה ימים יעזרו לכם להביא תוצר נכון וטוב יותר אז כדאי לבקש אותם. עדיף כמובן לא לחכות לשניה האחרונה (מה שיכול לרמוז על חלוקת זמן לא נכונה מצידכם וחבל).
שימו לב שלעיתים מעצבים מקבלים כמה משימות בית במקביל ולכן מאוד הגיוני שיתזמנו אותן אחת אחרי השניה מה שלרוב מצריך שינוי בזמני ההגשה וזה מאוד מקובל.
אל תפחדו לבקש משוב במידה ולא עברתם
אז לא עברתם ראיון/מבחן, לא נורא, זה חלק מהתהליך ואין סיבה שזה ישבור אתכם. אבל, באותה נשימה קשה לי להדגיש עד כמה זה קריטי שתקבלו משוב ותבינו לעומק איפה אתם צריכים להשתפר ומדוע לא עברתם. כשאתם מבקשים משוב חשוב שתהיו נעימים ופתוחים לקבל ביקורת כדי לתת למעסיקים להרגיש בנוח לתת לכם אותה.
אם יש משהו שמונע מכם להתקבל חשוב שתדעו אותו כמה שיותר מהר, בין אם זה חוסר בידע מקצועי, ירידה לפרטים ועד חוסר כימיה או חיבור (דברים שאגב אפשר לעבוד אליהם באמצעות תרגול של ראיונות אחד על אחד).
לא לפחד שיגנבו לנו את הרעיונות
אני יכול להרגיע אתכם, אף אחד לא נותן לכם מבחן בית כדי לגנוב מכם את הרעיונות הטובים. בהרבה מבחנים תקבלו משימה שכנראה שגם הצוות המקצועי בחברה עבד עליה. הסיבה שעושים את זה היא שקל יחסית לעמוד על רמת המועמדים כשנותנים להם משימה שכבר נפתרה ושיש להם היכרות מעמיקה עם דרכי הפתרון ועם האתגרים.
הסיכוי שתצליחו להגיע לפתרון טוב יותר בכמה ימים ממה שהצוות המקצועי הצליח לפתור לא גדול (בלשון המעטה) ובמידה וזה יקרה – אני מבטיח לכם שבמקום לנסות לגנוב מכם רעיון פשוט יגייסו אתכם למשרה. לפעמים אתם תגיעו לפתרונות דומים וזה הגיוני מאוד שתראו את הפתרונות האלה בגרסאות הבאות של המוצר, זה לא אומר שגנבו מכם את הרעיון.
אל תעצרו את עצמכם ואל תתנו לצד השני את התחושה שאתם חושדים בו, זה מכניס תחושות לא נעימות ויכול גם לפגוע בכימיה ביניכם.
לא לפחד ללכת עד הסוף אם אתם מעוניינים במשרה
זה לא סוד שיש המון אנשי מקצוע שמנסים להיכנס לתעשייה, הרבה יותר ממה שיש משרות (כשמדברים על משרות ג׳וניורים), לכן אם יש משרה שאתם מעוניינים בה תשקיעו במבחן הבית ואל תחשבו פעמיים אם לעשות עבודה אקסטרה. אני לא אומר שאתם צריכים להשקיע בצורה לא פרופורציונלית אבל אני כן רוצה שתזכרו שמספיק להתקבל למקום אחד נכון כדי להניע את הקריירה שלכם. תזכרו שכולנו היינו שם ואין שום בושה להשקיע ממש במשהו שאתם רוצים. אין בושה אגב גם במצב שלא תתקבלו, זה חלק מהתהליך (אבל יש בושה בתהליך שאתם לא לומדים ממנו).
מנהלים מגייסים בישראל – מה חשוב להם?
פעם בשנה אני יוצא לפגישות עם מובילי דעה ומנהלי צוותי עיצוב בחברות המובילות בארץ. כולם מנהלים בעצמם צוותים, מגייסים ומכשירים אנשי חווית משתמש. אני משקיע המון זמן בשיחות האלה כדי שהבוגרים שלנו ישארו הכי רלוונטים וקרובים לתעשייה ושאנחנו נהיה מסוגלים להכין אותם בצורה הטובה ביותר (ואני גאה מאוד בבוגרים שלנו ובכל העשייה שלהם).
שימו לב שהדעות הרשומות מטה לא משקפות בצורה מדויקת את הדעות האישיות שלי אבל הן כן נותנות לנו תמונת מצב אמיתית על הצרכים בשוק.
1. יכולות רכות (soft skills):
ללא ספק הנושא החם ביותר שעלה בשיחות של השנתים האחרונות. מקומות עבודה (קטנים וגדולים) מצפים היום שהמועמדים לגיוס שלהם יפגינו כישורים רכים לצד הכישורים המקצועיים.
הכישורים שהיו בדרישה גבוהה: יכולת להציג, יכולת לספר סיפור, לשאול שאלות, להקשיב, לעבוד בצוות
שימו לב שעל רוב הכישורים האלה אנחנו עובדים אתכם בתוכנית שלנו (ולא סתם). על נושא העבודה בצוות אנחנו מתקשים לעבוד אתכם לפני והכוונה היא אנשים שיהיה נעים לעבוד איתם (להחליף רעיונות, להתייעץ, לקבל ותת להם ביקורת, ראש גדול ואחראיים).
2. יכולת להתמודד עם הערות:
נקודה שללא ספק כולם העלו והסכימו עליה, במשרות גוניור הם מחפשים אנשים שידעו ללמוד ומהר. חלק גדול מזה מתייחס ליכולות של המועמדים לקבל הערות. מה זה בעצם אומר?
זה אומר שהם מחפשים אנשי מקצוע שידעו להקשיב טוב, להבין איפה הם יכולים להשתפר, לשאול את השאלות הנכונות ואז ללכת ולשפר את העבודה שלהם. הם רוצים להרגיש בנוח עם האנשים שיגייסו ולרוב לא ירצו ״ללכת על ביצים״ כשהם נותנים הערות. ובטח לא מחפשים להתנצח עם אנשים שעדיין אין להם יכולת או ניסיון מספיק כדי להתנצח בצורה מקצועית.
העצה שלי – תהיו אלו שמסוגלים לשאול את השאלות הנכונות ולהשתפר מהר – בטח בשלבים הראשונים. בנוסף – זה בסדר לשאול שאלות ולקרוא תיגר על הערות אבל תוודאו שאתם מבינים לעומק את ההערה לפני שאתם מנסים לקרוא עליה תיגר. (בטח ובטח בראיונות עבודה)
3. תחושת מציאות:
נקודה מעניינת שעלתה מכמה מנהלים היתה שחלק מהמועמדים (הגוניורים) לא ממש מבינים את הרמה שהם נמצאים בה ומצפים למשכורות/תנאים גבוהים מדי. זה גורם להם לפחד לקחת את האנשים האלה (גם אם הם מוכשרים) כי לא יהיה להם נוח להכשיר מישהו שבטוח שהוא שווה יותר (ולטענתם יעזוב מהר). אני חושב שלפעמים עדיף להתפשר על השכר אבל לא על הניסיון שתקבלו ממקום העבודה. ושבכל מקרה במשרות גוניור אסור לכם לתת את התחושה שהכסף זה הדבר הכי חשוב לכם (לא שזה משהו רע, אבל אפשר להתחיל לחשוב על זה מהמשרה השניה במידה ואין לכם ניסיון).
4. שמחת היצירה:
במיוחד בתהליך מבחני הבית וההצגה – מחפשים אנשים שבאמת נהנו לעשות את התרגיל, נהנו להתמודד עם האתגר ועם הבעיה שנתנו להם לפתור. זה חשוב עוד יותר כשמדובר במשרות גוניור. הנושא חזר כמה פעמים ושמעתי מנהלים שלא גייסו מועמדים שהיו טובים אבל לא נראה שיש להם התלהבות מהמשימה.
אני יודע שזה מבאס לשמוע את זה כי זו משימת בית וזה מעמד מלחיץ אבל ההגיון שעומד מאחורי הדרישה הזו הוא שהם היו שמחים לעבוד עם מישהו שנהנה מהעבודה שלו כי זה אומר (כנראה) שהוא ילמד מהר ויהיה נעים לעבוד איתו. בנוסף הם שמחים לגייס אנשים שבאמת רוצים ללמוד ולעשות את העבודה.
5. נאמנות:
גם המנהלים בחברות הגדולות חזרו ואמרו שהם מאוד מאוכזבים מחלק מהגיוסים שלהם בשנתיים האחרונות כי הם גייסו גוניורים והכשירו אותם והם עזבו בשניה שקיבלו הצעה גבוה יותר ממקום אחר (אני בטוח שלפעמים זה לא רק הכסף אבל זו היתה התחושה שלהם). לכן ממש חשוב להם לגייס גוניורים שיעריכו את ההשקעה שלהם ולא יעזבו מיד כשיש להם ניסיון.
העצה שלי בהקשר הזה: תחזקו אצלם את התחושה שאתם שם כדי להישאר ולהתפתח ושאתם רואים את עצמכם מתפתחים באותה החברה כמה שרק יאפשרו לכם. אם יש לכם רצף של מקומות עבודה קצרים בקורות החיים שלכם – תכינו הסבר ברור ומספק מדוע זה קרה כי כנראה שישאלו אתכם לגבי זה.
סיכום וטיפ חשוב אחרון
כדי לפתור נכונה את המבחנים עליכם ללמוד את התחום בצורה מסודרת, היכולת לפתור את המבחן מגיעה אחרי שיש לכם מתודולוגיה טובה ומספיק ניסיון מעשי (לא חייב להיות ניסיון אמיתי). שימו לב שפתרון לבד לא מספק ואנחנו צריכים להיות מסוגלים להסביר בצורה מקצועית כל החלטה והחלטה שלקחנו כדי באמת לעבור את המבחן. לכן תשקיעו בלימודים שלכם ותבחרו מקומות אחראיים ללמוד מהם.
טיפ אחרון ונהדר – במידה ואתם מתבקשים לשלוח את התוצר שלכם אני ממליץ בחום לעלות את הפתרון (המצגת שלכם) ל- DocSend. מה שיאפשר לכם לראות בדיוק מי פתח את המצגת ואפילו כמה זמן הסתכלו עליה ועד לאיזה שקף הגיעו (ויש שבועיים ראשונים בחינם).
והכי חשוב: תנשמו עמוק ובהצלחה!
אהבתם את הפוסט? אולי תאהבו גם את עמוד הפייסבוק שלנו, אנחנו מעלים טיפים יומיים על נושאים שמרגשים אותנו.
תודה רבה! סיקור חשוב ומעמיק.