הפחד משינוי : מה צופה לנו העתיד וכיצד נתכונן לשינויים בתעשיית חווית המשתמש והמוצר

מדי פעם אני מקבל שאלה לגבי עתיד המקצוע (מה כדאי ללמוד? באילו כלים כדאי להתמחות? מה תהיה הפלטפורמה הבאה? איזו משרה תקדם אותי יותר?) בשנתיים האחרונות תדירות השאלות והמורכבות שלהן עלתה משמעותית. השאלות שלרוב חושפות לא מעט חששות, מצביעות על תופעה מתחזקת בתעשייה שלנו (ובתעשיות מקבילות), הפחד מלהישאר מאחור. פחד זה קיים גם אצל אנשי מקצוע מנוסים שפוחדים שהקרקע תשמט תחת רגליהם בעקבות השינוי התמידי במקצוע וההתפתחות הטכנולוגית המהירה.

הפחד  לא זר גם לי והוא מלווה אותי לאורך כל הקריירה. הוא הניע אותי להגיע למקומות נהדרים ולשמחתי הוא לא עזב אותי גם כשהגעתי למטרות שהצבתי לעצמי. הפחד מלהפוך ללא רלוונטי יכול להניע אותנו להפוך להיות אנשי מקצוע טובים יותר אבל הוא לא מספיק לבדו, כדי להתפתח אנחנו צריכים לקרוא את המפה נכון ולהתכונן.

התפתחות מקצועית נכונה מורכבת מלמידה לצד ניסיון פרקטי. הלימודים שלנו לעולם לא יגמרו ולעיתים יכללו לצד הנושאים המקצועיים גם נושאי לווין (soft skills) שיעזרו לנו להיות אנשי מקצוע טובים יותר. נושאים כמו יכולת הצגה, פירוק בעיה, מחקר ואפילו ניהול עסק.

את הפוסט הזה כתבתי בראש שורה שורה בשנה האחרונה. הוא נכתב תוך הכשרה של אנשי מקצוע שרוצים לייצר מוצרים טובים יותר. כשהייתי צריך להגדיר מחדש את ההתפתחות שלי ושל הצוותים הסובבים אותי, בכל פעם שהרמתי את הרף לגובה חדש, בכל פעם שגיליתי תחום חדש שאני חייב לשלוט בו ובכל פעם שהבנתי שאין מספיק שעות ביום לעשות הכל.

חשוב להגיד שאני לא מתיימר לייצר כותרות חד משמעיות או להפחיד אתכם, באופן אישי אני מתרחק מפוסטים כאלו. מה שתקראו משקף את הדעה האישית שלי שמבוססת על ניסיון ועל רצון להיות מוכן לעתיד. אני מודע לחלוטין לכך שחלק מהאנשים שיקראו פוסט זה יזוזו באי נוחות בכיסא – אבל עדיף לזוז באי נוחות בכיסא היום מאשר ליפול ממנו בעתיד.

The future belongs to those who prepare for it today" Malcolm X"

האם אני פרנואיד?

כנראה שלא (אמרתי כנראה). גם בתחומים משיקים אנשי מקצוע נמצאים במירוץ עם ההתפחות הטכנולוגית ולא צריך ללכת רחוק כדי ללמוד ממקרים בהם הירדמות בשמירה הביאה אנשי מקצוע מוכשרים למצב בו הם היו פחות מתאימים לתעשייה העכשוית (או שהשכר שלהם נשחק מאוד). מקרים כמו: מעצבי פרינט (או מעצבים ממשרדי פרסום) שלא עברו בזמן לדיגיטל, מאפיינים מנוסים שלא נכנסו לתחום המובייל וכמובן מפתחים שההתמחות שלהם (בשפה או בסביבת העבודה) הוחלפה והם לא למדו בזמן את התחליף. אנו חיים בעולם מקצועי שלא מפסיק להשתנות ואין לנו ביטחון תעסוקתי כל עוד לא נמשיך להשתנות איתו.

אז מה אפשר לעשות? אפשר להתכונן, ללמוד ולכוון את הפרויקטים העתידיים שלנו לנושאים שכדאי שנתמחה בהם.
באיזה נושאים? ומה בכלל הולך להשתנות? בדיוק בשביל זה ריכזתי לכם את כל השינויים שאני חושב שהולכים לקרות לתעשייה שלנו בשנים הקרובות.

ניפרד מאפיון ועיצוב אתרי אינטרנט, אפליקציות ומערכות בסיסיות

אני בטוח שכבר שמתם לב לשחיקת השכר והיקף הפרויקטים כאשר מדובר באתרי תדמית ואפילו אתרי סחר. הסיבה פשוטה: אין בנו צורך עוד. זה עצוב אבל לקוחות מעט מעודכנים יכולים לבחור טמפלטים, לבנות את האתרים שלהם לבד ולקבל תוצר ברמה גבוהה באמת ומחיר סמלי (דיברתי על זה גם בפוסט על חוסר החדשנות בעיצוב אתרים).
מהפכת ֿהמוצרים האוטומטיים אולי התחילה בעמודי נחיתה ולאחר מכן הגיעה לאתרים מלאים ואף לאתרי סחר גדולים (למעשה, אין היום אף אתר סחר שלא נבנה על פלטפורמה קיימת), אך בקרוב מאוד היא תגיע גם לאפליקציות מוביילות ומערכות פנים ארגוניות.
אנחנו ונהיה חייבים להיות עירניים ולבחון את הפלטפורמות הבאות שייצרו בשבילנו עבודה. אין ספק שמכשור לביש, VR ומסכי הטלויזיה יהפכו בסופו של דבר לפלטפורמות מלאות אבל אני חושב שמהר מאוד נתחיל לעבוד גם על מסכי מגע יעודיים למגוון רחב של מוצרים (ברגע שתחום ה IoT יתפתח). מוצרים כמו מערכות רכב, מסופי מידע וממשקי הבתים החכמים כבר היום מעסיקים חלק מאנשי המקצוע בתעשייה ואליהם יצטרפו פלטפורמות מוצרים נוספות. אני מאמין שאנחנו לא רחוקים ממכך שמערכת ההפעלה אנדרואיד תהיה בכל אחד ממכשירים החשמל הביתיים שלנו.

חושבים שהיום אנחנו מוצפים במסכים? ובכן, אני חושב שזוהי רק ההחלה. הרשת מלאה בקונספטים של מסכים שמלווים אותנו מתחילת היום ועד סופו.
החל ממסכי מידע על גבי הראי בבוקר, ממשקים לרכב, שולחנות חכמים, מסכי מידע בכל מוצר חשמלי, טלוויזיות חכמות שיפרצו את גבולות הסלון ועד מסכים שימצאו אותנו בכל סיטואציה במהלך היום.
נשמע זוועתי?
אולי. (אגב אם חשבתם שכן אז כנראה שגם אתם כבר זקנים, מעל גיל 30).
מצד שני: מישהו יצטרך לעצב את הממשקים לכל המסכים האלה.

אנשי מוצר ידרשו לספק מוצר מלא

אחד מנקודות הכשל בתהליך העבודה היום היא ללא ספק מעבר החומרים לפיתוח. זוהי בעיה נפוצה בעיקר בגלל חוסר הרקע הטכני של אנשי חווית משתמש (בישראל) וחוסר עקביות בתוצר העובר לפיתוח וכתוצאה מכך העברת פורמט מבולגן, חסר וחסר ערך (או חלילה – מצב בו לא מעבירים מידע בכלל לפיתוח). חלקנו משתמשים בכלים שעוזרים לנו להעביר את העיצוב עם הגדות css ישירות לפיתוח, חלקנו יוצרים מסמכי אפיון עם שכבת הגדרות וחלקנו מייצרים אבות טיפוס חלקיים, לצערי – אף אחד מהפתרונות האלה אינו מלא והוא לא מספיק טוב במידה ונרצה לעבוד נכון ומהר. מתודולוגיות הסקראם והאג׳יל לא פוסחות עלינו ואנחנו חייבים למצוא דרך טובה יותר להתאים לתהליכי עבודה מהירים.

מתודולוגיות עבודה חדשות (כמו Rapid Prototyping) כבר מתחילות לתפוס בחיים המקצועיים שלנו ומספר הכלים שעוזרים לנו לייצר אבות טיפוס בקלות גדל משמעותית בשנתיים האחרונות. אנחנו עומדים בפני תקופה בה יצפו מאיתנו להגיש מוצר אינטרקטיבי מלא. כזה שיעזור לנו בבדיקות שמישות, בבדיקות משקל וביצועים, בבחירת והעברת החוויה הנכונה וכמובן – יעביר את כל המידע שצוותי הפיתוח דורשים.

רקע בפיתוח יהפוך לדרישה בסיסית

דיברתי על הנושא הזה בכנסים ובמאמרים רבים בשנים האחרונות ואין יותר מקום להלך בין הטיפות: איש חווית משתמש ללא רקע חזק בפיתוח לא יוכל להישאר רלוונטי בעתיד הלא רחוק.
אפשר לנסות ולנתח למה השוק דורש את ואני אשמח לעזור לכל מי שרק ישאל להבין, אבל אני רוצה להתמקד כרגע במציאות: השוק דורש את השינוי הזה. הויכוח בין אם זאת ההתפתחות המקצועית הנכונה (וזו לגמרי ההתפתחות המקוצעית הנכונה) הוא לא רלוונטי אל מול הדרישה ההולכת וגדלה.
מבחינתי, אנשי חווית משתמש ומעצבים שלא יאמצו את השינוי ימצאו את עצמם נלחמים בתחנות רוח כמו מעצבי הפרינט שהחזיקו נואשות בעולם שהלך ונעלם עד שלא נותרה להם ברירה אלא להתקדם.
אם אתם מסתכלים על אנשי חווית משתמש (מאפיינים או מעצבים) שגם יודעים לפתח ברמה גבוהה, בתור ״חדי קרן״ אתם אולי גורמים לעצמכם להרגיש טוב אבל אתם רחוקים מהאמת. לא מדובר בחיות מיסטיות נדירות (או דמיוניות) מדובר בדור חדש של אנשי מקצוע שרק הולך וגדל ומגיע עם ערך מסיבי לשוק העבודה, ערך שבעתיד הלא רחוק יראה בסיסי בהרבה מאוד מקומות.
שלא לדבר על תפקידי ניהול מוצר שדורשים בצורה חדה וברורה היכרות עם עולם הטכנולוגיה ברמה מעשית.

אנשי חווית משתמש יאיישו תפקידי יזמים ומייסדים

בעבר כאשר היו פותחים חברות סטארט-אפ היו מגייסים תחילה מנהל פיתוח. היום אני בטוח שאיש מוצר וחווית משתמש הפך להיות לגיוס השני (ולפעמים הראשון) בחלק גדול מהחברות. תפקידים חדשים נולדו (אני אישית מאוד אוהב את הטייטל:  CXO:Chief Experience Officer).

בנוסף, חלק גדול מהמשקיעים וקרנות הון סיכון רוצים לראות אסטרטגיית מוצר. לפעמים מדובר גם באחד התנאים והשיקולים להשקעה. אנו בתחילתה של תקופה בה אנשי חווית משתמש ועיצוב מוצר הפכו מנותני שירות ליזמים פעילים וחלק בלתי נפרד מצוות ההקמה. אנו עדים לחברות רבות שנולדו אל תוך מציאות שבה אחד מהיזמים הוא המעצב של המוצר ואני חושב שזאת נוסחה נהדרת להצלחת המוצר.
בין אם זה קרה בעקבות ההבנה שאיש מוצר מנוסה הוא חלק בלתי נפרד מהצלחת המוצר (והגיוס הראשוני) או שמא אנשי חווית המשתמש והמוצר נדבקו בחיידק היזמות והבינו שבתור מומחים לחוויה אנושית הם יכולים להציע רבות גם כיזמים.
אנחנו כבר לא נותני שירות, אנחנו חלק שווה ערך ומשלים לפיתוח הטכנולוגי וככל שנרחיב את גבולות התפקיד כך נוכל להישאר רלוונטים ואף לנכס לעצמנו תפקידים נוספים.

האקדמיה בישראל תהיה חייבת להגיב – או להישאר לא רלוונטית

אני מודה, אחד הנושאים שמעצבנים אותי בשנים האחרונות היא חוסר הרצון (או היכולת) של האקדמיה בישראל לתת מענה לשינויים בשוק וכתוצאה מכך הבוגרים מסיימים את הלימודים ללא הידע והניסיון הדרוש.
האמת היא שאני לא צריך להתלונן, כל עוד האקדמיה לא תדע להגיב נכון ולהפסיק לבזבז זמן וכסף יקרים אנחנו נמשיך לראות פרישה של תלמידים מהמסלולים המסורתיים ובמקביל פריחה של קורסים ומוסדות לימוד פרטיים שיגדלו כדי לפתור את בעיית ההתאמה לתעשייה האמיתית (ומכיוון שאני מלמד ב-Create את אחד מהקורסים המקצועיים המקיפים ביותר בתחום אז אני מתעצבן ונרגע מאוד מהר).
אבל אפשר היה גם אחרת.
אני למדתי מספר תארים, אם ניקח לדוגמה את התואר שעשיתי במנהל עסקים (במכללה מכובדת, או לפחות השכר שהם קיבלו ממני היה מכובד) מדובר בבזבוז זמן וכסף שלאחר שלוש שנים של לימודים. אלו שלמדו איתי ודאי יזכרו אותי (לא באמת, כי לא באמת הגעתי ללימודים) הידע שרכשתי הסתכם בכמה ספרים שיכלתי לקרוא לבד ולחסוך יותר ממאה אלף שקלים. הזלזול בזמן ובאינטיליגנציה של התלמידים לא יכול להמשיך להתקיים. גם לא חוסר האחריות של פליטת אנשי מקצוע ללא בסיס הידע והניסיון הדרוש להם כדי להצליח.
המציאות מצחיקה היא שאלו שלא הולכים ללמוד באקדמיה ולומדים לבד הם בדיוק האנשים שהשוק מחפש, את אותם אנשים שיודעים ללמד את עצמם ולכן חסינים מפני השינויים המהירים של השוק, אנשים שסיגלו לעצמם דרך של חשיבה מתפתחת ויכולת ללמוד כחלק מההתפתחות המקצועית היומית שלהם. (יריה ברגל לאקדמיה)

אלו שהלכו למסגרות המסורתיות התרגלו לצריכה של מידע מיושן ולא קיבלו את סט היכולות שכל כך חשוב בעולם שלנו היום (ואני נמנע מלמדבר על ״תוכניות החוץ״ השונות שמבחינתי צריך לבטל ברוב המקרים, מכיוון שמדובר בתעשייה שגובה לא מעט כסף ונותנת ערך נמוך מאוד).

אני חלילה לא אומר שהאקדמיה לא רלוונטית, יש תוכניות מעולות שמייצרות אנשים חושבים שידעו יום אחד לייצר את השוק שלנו מחדש. גם בארץ כמובן שיש תוכניות טובות יותר מאחרות.
אני עצמי מלמד באקדמיה ולכן אני מכיר את התחום לעומק (או לפחות מנסה). דעתי היא שאם תרצו ללמוד את תחומי המוצר, העיצוב וחווית המשתמש לעומק (במסגרתֿ האקדמיה) תצטרכו לעשות שימוש בדרכון שלכם מכיוון שגם התוכניות הטובות בישראל לא מספיק מתקדמות לצערי.

בשנה האחרונה גם אני וגם שאר החברים ב-Create ביקרנו במוסדות לימוד מסביב לעולם כדי ללמוד על השינויים בשוק, על ההכשרות החדשות והנכונות ועל צורות הלימוד המתקדמות ביותר. מה שאנו חווים בישראל קרה גם בשאר העולם. היו מקומות בהם המוסדות הקלאסיים הצליחו להגיב מהר ונכון והיו מקומות בהם משגשגת תעשייה של קורסים מקצועיים שניצחו לחלוטין את המסלול האקדמי. כך או כך המצב היום לא יכול להמשיך להתקיים.

למי שרוצה לדבר על הנושא באריכות ולשמוע את דעתי בנושא ועל מה בדיוק אני מבסס אותה – אני תמיד אשמח לעזור ולשתף במידע.

וידאו ואנימציות הם חלק מהחוויה

בעבר, ממשקים אנימטיביים היו תוצרים של תוכנות כמו פלאש והם היו נחלתם הכמעט בלעדית של המעצבים. היום את רוב האנימציות אנו מייצרים ישירות בקוד בשלב הפיתוח, מה שגורם לחוסר הגדרות ושימוש באנימציות לא נכונות. הסיבה נעוצה בעיקר בחוסר היכולת של המעצבים לייצר את האנימציות בתהליך העיצוב (עדיין אין תוכנה שירשה את מקום הפלאש וכתוצאה מכך אין תכנון מדויק של האנימציות) וחוסר הידע של אנשי בפיתוח צד קדמי ובבניית אנימציות בקוד.
בעיה נוספת היא כמובן, חוסר הידע שיש לאנשים כמונו בתחום בכל הקשור לאנימציות קלאסיות ויצירת תנועה נכונה על גבי מסך.
האנימציות הפכו להיות חלק אינטגרלי מחווית המשתמש והן שולטות במידה רבה על היכולת שלנו להעביר את התחושה המתאימה (ובמיוחד כאשר מדובר בממשקים עשירים בתנועה). לא משנה לי מתי תקבעו את האנימציות- אם זה יהיה כחלק מתהליך האפיון או העיצוב. מה שחשוב זה שתתנו את דעתכם עליהן ותלמדו לעצב חוויה אנימטיבית בצורה נכונה.
היום אני מבין שוידאו ואנימציות יכולים להיות כלים מעולים להעברת מסר (אני לא מדבר על וידאו שיווקי של דקה וחצי כמובן) וכשממשקי ה-VR עומדים בפני פריצה אנו צריכים לחזור ליסודות וללמוד איך נכון להעביר סיפור, מהי תנועה נכונה וכמובן כיצד לייצר קשב ועניין אל מול וידאו רץ.

אופטימיזיציה, ניתוח ואיסוף נתונים

מערכות כריית נתונים ואנליטיקות יהפכו לכלי מרכזי בחייהם של אנשי המוצר. כבר היום, אנשי מוצר (ואפילו מעצבים) שיודעים לכמת לנתר ולנתח את התנהגות המשתמשים מייצרים מוצרים טובים יותר ולעיתים מדובר אף בהבדל שבין הצלחה לכשלון.
לא ניתן עוד להתעלם משלב הניתוח ואיסוף הנתונים, העולם בו התפקיד שלנו נגמר בהשקת המוצר לעולם יעלם ואנשי מקצוע רבים יבינו שהשקת המוצר היא בעצם רק התחלת העבודה שלהם.
מדובר בשלב המעניין והחשוב ביותר היום מבחינתי ולא ניתן לבצע אותו כהלכה ללא הכנה מדוקדקת כבר בשלב האפיון והעיצוב. אנו חייבים לסמן מטרות לניתוח ולהטמיע נכון את מערכות הניתור הרבה לפני שמשיקים את המוצר.
כבר היום אנו מבינים כי ההשקה היא רק שלב ראשון בתהליך יצירת המוצר וכדי לצלוח אותו נכונה אנו צריכים להתכונן.
מעצבים ומאפיינים, נגמר העידן בו לא מדדו את העבודה שלנו וככל שנבין את זה מהר יותר נוכל להצליח בעידן הנוכחי.
החוסר המסיבי של אנשי אופטימיזציה בישראל יקבל מענה בקרוב (בין אם בקורסים או בלמידה עצמית של אנשים מוכשרים) והשוק ייצר תפקיד חדש של אנשים עם ניסיון בעיצוב, אפיון, פיתוח וניתוח התנהגות משתמשים שיהיו אחראיים על אופטימיזיה של כל מוצר.

חווית משתמש הוליסטית

חווית משתמש הוליסטית, או עיצוב חווית לקוח (באנגלית: Holistic customer experience) היא מיזוג של כמה תהליכים ופלטפורמות כדי לייצר חוויה טובה מקצה לקצה. אנחנו אמנם עובדים על המוצרים הדיגיטלים של הלקוחות שלנו אבל מוצרים אלו הם לעיתים רק חלק מחווית המשתמש כאשר הוא פונה לחברה או מותג. בעתיד הקרוב אנחנו נצטרך להתחיל ולחשוב על חווית השימוש במוצר שלנו עוד לפני השימוש הממשי.
הדוגמאות כבר מציפות אותנו עכשיו: עיצוב מחדש של חווית הבנקאות כוללת גם מוצרי מובייל אבל גם שירותים דיגיטליים בסניפי הבנק ואפילו בנק חדש ללא עמדות וללא תור. העבודה לא חסרה: מעיצוב התורים בסופר ובקופות החולים ועד לחווית מרכזי התמיכה של החברות השונות. אנו נהיה חייבים להתחיל להתרחב ולהבטיח חוויה טובה ללקוחות לא רק בממשקים הדיגיטלים.

חזרה אל היסודות: מערכות מידע גדולות

לפני כמה שנים מממשקי המובייל, מסכי המגע והממשקים הרספונסיבים היו שיא החדשנות. לעומתם מערכות פנים ארגוניות ומערכות מידע נחשבו למיושנות, מסורבלות ולרוב היתה תמימות דעים לגבי כמות ההשקעה הויזאלית (המעטה) בפיתוח מוצרים אלו. בשנים האחרונות אותן מערכות פנים ארגוניות, מערכות ניהול ידע ומערכות המידע מדביקות את הפער הממשקי והחוויתי והפכו להיות תחום חם, פורה, ריווחי ומלא בעבודה.

האנשים שאחראים על אותן מערכות סחבו שנים ממשקים מיושנים ולאחרונה מבינים שהם צריכים לעבוד מהפך כדי להישאר רלוונטיים. המתחרים שלהם משקיעים המון בממשקים והם לא יכולים להישאר אדישים. מעניין לראות שמי שהכניס את השוק ללחץ שהוא נמצא בו היום הם דווקא המתחרים הקטנים שהצליחו לייצר ערך מוסף אמיתי בממשק נעים ופשוט.

מה זה אומר בשבילנו? פשוט מאוד – כדאי שנתחיל להשקיע בהנעת עיצוב ואפיון למערכות מידע (big data), מסכי דשבורד על כל צורותיהם, מודלים להצגת מידע ורכיבי ניווט במערכות גדולות. לשמחתנו, לרוב לא מדובר בעבודה מסובכת מבחינה ממשקית אין ספק שהיקף העבודה והעומס בפרויקטים האלו הוא לא קטן.

VR bitches

תחום ה-Virtual Reality עשה רעש לפני כמה שנים אבל הוא למעשה רק מתחיל להתפתח. המוצרים החדשים (בעיקר oculus) מתקדמים בצעדי ענק, וכבר היום יש מאות של אפליקציות ייעודיות לפלטפורמה. מי שחושב שמדובר בפלטפורמה למשחקים בלבד טועה בענק, מספיק להתנסות במספר מצומצם של אפליקציות כדי להבין שמדובר במוצר כל כך פורץ גבולות שעתיד לזעזע את התעשייה שלנו בקרוב. הזעזוע יגע בכל השכבות והתפקידים, מדובר בפלטפורמה חדשה עם חוקים חדשים ומאוד מעניינים.

ממשקים במרחב ותפעולם שונים לחלוטין ממשקים דיגיטלים (לחלקם אין קשר למתודוגיות המתורגלות היום – מה שיצריך מכם לעבור לשיטות עבודות חדשות וללמוד נושאים שעד כה לא היו רלוונטים, כמו: תנועה במרחב, הפעלת שרירים, מאמץ פיזי, קשר עין יד, עבודה עם קול במרחב וכמובן אנימציות מורכבות ותפיסת הקשר למשתמש). אני צופה שכבר בשלוש השנים הקרובות נוכל להתחיל ולהתנסות באיפיון לממשקי מרחב והדבר יצריך מאיתנו לעבור תהליך למידה מעניין. אני ממליץ לכולכם להתנסות בטכנולוגיה ולגבש דעה בעצמכם.

כולנו ראינו את התמונה המפורסמת של מארק צוקרברג פוסע בחדר מלא באנשים שמחוברים לטכנולוגיה וזה לגמרי לא צריך להפתיע אותנו. בעתיד הלא רחוק כשנעשה Attend לאירוע בפייסבוק נוכל ממש להיות באירוע מבלי לעזוב את הכיסא (מגניב! אבל קצת עצוב).

פייסבוק כבר התחילה להתכונן

עיבוד שפה טבעית (NLP)

התחום החם ביותר בתחום (ללא ספק). עיבוד שפה טבעית הוא תת תחום של אינטלגנציה מלאכותית ובלשנות ומתמקד ביכולת של המחשב להבין שפות אנושיות בצורה טבעית.
הצלחת הפיתוחים האחרונים בתחום משנה לחלוטין את העבודה שלנו בתור אנשי מקצוע. אנחנו מרגישים את זה כבר בסדרת האפליקציות האחרונות למובייל וכמובן בממשקי השליטה החדשים לטלוויזיה (גם של גוגל וגם של אפל). רכיב השליטה הקולית משנה את הצורה שבה אנו מתכננים חוויה, חוויה שבה אין ממשקים אך עדיין יש איטרקציה שצריך לעצב.

ככל שהטכנולוגיה תתקדם עולם הממשקים הויזואלים יצטמצם – לא יהיה בו צורך עוד. ממשקים כמו טפסים, הזנות תוכן, חיפוש והקלדה יהיו מיותרים. בעתיד הלא רחוק עיבוד שפה יוכל לאפשר לנו להציע מגוון רחב של שירותים שהיה מאוד קשה (מאוד יקר) להציע למשתמשים שלנו. הבנה של שפה טבעית תוזיל משמעותית את העלות ותחליף למעשה שורה של תפקידים שהיום מאויישים על ידי בני אדם – מה שיאפשר לחברות קטנות להציע שירותים גדולים.

הימור פרוע לסיום: שליטה בעזרת מחשבות

קבוצה מופלאה של מדעני מוח, מהנדסי תוכנה, מתמטיקאים ומהנדסים פירסמו תוצאות ממחקר שערכו בו הם מדגימים כיצד ניתן לשלוט בסמן של העכבר באמצעות גלי מוח בדיוק מרשים. כמובן שההשלכות לתעשיה מדהימות, המוצר שהם פיתחו מציב אותנו אל מול טכנולוגיה מציאותית לשליטה באמצעות מחשבות ואין ספק שמדובר בפצצה אמיתית לתעשייה שלנו.

דוגמה נוספת: שליטה בטלוויזיה באמצעות גלי מוח.

לסיכום

במילותיו של דאגלס אדמס ז״ל : "DONT PANIC!".
לצד הפחד יש גם לא מעט התרגשות מפלטפורמות ומוצרים חדשים ומעניינים שיצטרכו אנשי מקצוע בדיוק כמונו. אסור לנו להיאחז בכוח במוכר, אנחנו חייבים תמיד להתקדם וללמוד. זה היתרון והחסרון של התפקיד שבחרתם. מקצוע שכל הזמן מתקדם ואנחנו כל הזמן צריכים להתקדם איתו.

אני כמובן אשמח לעזור בכל שאלה או התייעצות. אתם יכולים לפנות אלי ישירות לפייסבוק.

אהבתם את הפוסט? אולי תאהבו גם את עמוד הפייסבוק שלנו, אנחנו מעלים טיפים יומיים על נושאים שמרגשים אותנו.

• הכשרה של מאפייני חווית משתמש
• הכשרה של מעצבי חווית משתמש
• העתיד המקצועי של חווית משתמש
• חדשנות