דונה היא אישה טרנסית שאוהבת להתאמן. היא נרשמה לאחרונה לאימון ניסיון בחדר כושר הקרוב לביתה, המבטים והתגובות שקיבלה גרמו לה לא להרגיש בנוח ובסוף האימון היא אף חוותה הטרדה מאחת המתאמנות שביקשה ממנה לצאת מהמלתחות. חברה של דונה מספרת לה על אפליקציה לאימון גופני לנשים בלבד המאפשרת להן להתאמן יחד בצורה בטוחה. ממשק המערכת מתגאה בטכנולוגיה מתקדמת שמזהה נשים ומחבר בינהן בעולם האמיתי לאימון משותף. לצערה של דונה, הטכנולוגיה לא עובדת כשמדובר בנשים טרנסיות, והאפשרות להתאמן יחד נחסמת בפניה. היא מורידה אפליקציה אחרת שמבטיחה לבנות לה תוכנית מותאמת אישית. בתהליך האונבורדינג האפליקציה מבקשת ממנה: "בחר במין המשתמש" והאפשרות הקיימות הן גבר או אישה. היא מסמנת "אישה". האפליקציה מציעה לה להעלות תמונה שלה ובמסך מופיע אייקון אפור בהיר עם סילואטה גברית למקום בו היא אמורה להעלות את תמונתה.
בפיתוח מוצר היום מתבססים על פרסונה טיפוסית שמפתחים בעבורה את המוצר. מוצר טוב הוא כזה שיהיה קל לאותה פרסונה טיפוסית להשתמש במוצר, כלומר השמישות תתייחס לרוב לרמת הנוחות והאינטואיטיבית שהמשתמש הטיפוסי חווה בזמן השימוש במוצר. הבעיה שאותה "פרסונה טיפוסית" מלאה בדעות קדומות והטיות של מי המשתמש הטיפוסי ומבט ביקורתי -לא התקדמנו: אין שום דבר מהפכני בטכנולוגיה אם היא מיועדת רק לקבוצה מסוימת ומוגבלת, במקום לקהל הרחב ביותר, מה שמוביל לאפליה והדרה של קבוצות אחרות.
משתמשים ומשתמשות שיחוו הדרה במוצר דיגיטלי מסוים וחווית משתמש לא טובה כמו למשל – תסכול, מחיקה של הזהות שלהם/ן, השפלה או מניעת שירותים ינטשו את המוצר במוקדם או במאוחר (למוצר מתחרה שכן יכיל אותם).
חברות מובילות כמו פייסבוק, גוגל ומייקרוסופט מבינות את הפוטנציאל ומקדמות את הנושא במרץ ונראה שהמגמה הזו, לשמחתי, תלך ותתחזק.
המדריך נכתב בעקבות מחקר לאפליקציה רפואית שפיתחתי במהלך לימודי Ux-Ui בCreate והיא מבוססת על התיאוריה הקווירית, ראיונות עם להט”בים, מאמרים בתחום, נותני שירותים לאוכלוסיה להט”בית (בעיקר מרפאת לוינסקי היקרה) וגם מנסיוני האישי כלהט”ב.
מדריך UX UI לאפיון מוצרים דיגיטליים אמפתיים לקהילה הגאה:
1. שפה ניטרלית
המכשול הראשון לשמישות להט”בית היא מכשול השפה.
עברית שפה ממוגדרת, וכדי לתת יחס אישי (גוף שני -את/ אתה) צריך לפנות לנמענ.ת בלשון זכר, לשון נקבה. בנוסף אין בעברית גוף ניטרלי ואפילו לחפצים יש מגדריות.
הבעיה: פניה בזכר בלבד וההטיות החברתיות הנלוות לכך היא דבר פוגעני ומדיר לכל מי שלא מזדהה כזכר.
מה אפשר לעשות?
לשאול לשון פניה ולהתאים את האפליקציה / אתר/ שירות. אם אין אפשרות כזאת אז לכתוב בצורה ניטרלית. בנוסף, אפשר ללמוד איך לכתוב בצורה ניטרלית בעברית במדריך של דפנה איזנרייך "לכתוב לכולםן – המדריך לכתיבה שוויונית וניטרלית מגדרית" (*לנוחיותך קובץ לינקים למדריך ולקבצי עזר נוספים).
2. זה לא תמיד גבר או אישה
באפליקציות ושירותים רבים נהוג לשאול את מין המשתמש.ת בצורה בינארית. מה הבעיה כאן? כל מי שלא מזדהה כגבר או אישה – נשאר בחוץ. יש כמה פתרונות אפשריים אבל צאו מנקודת הנחה שלא נשאל אם אין בכך צורך ממשי!
במידה וכן צריך לשאול יש כמה דרכים לאיך כדאי לשאול: האופציה הקלה- הוסיפו אפשרות בחירה נוספת של “אחר”. אופציה טובה יותר -אפשרות פירוט של מהו אותו “אחר”. אופציה שלישית -(הטובה מכולן) כללו את כול המגדרים. הדבר יצור גם תחושת שייכות למוצר שלכם אצל המשתמש.ת -“רואים אותי”.
בכל מקרה תמיד כדאי להסביר למשתמש.ת מדוע נשאלה השאלה, מה נעשה עם הנתונים הללו ובכך לייצר ביטחון ואמינות. אל תתנו את השימוש בשירות במענה על השאלה ואפשרו למשתמש.ת לדלג לשאלה הבאה.
3.מין הוא לא מגדר
בעיה נוספת ונפוצה המובילה לכדור שלג של עוד בעיות ברמת המערכת והשירות היא חוסר ההבנה בהבדל בין מין למגדר. אז בואו ונעשה קצת סדר:
מין הוא המין שסומן בלידה. מין יכול להיות זכר, נקבה ואינטרסקס (גוף שמכיל איברי רביה זכריים ונשיים). מכיוון שמין עוסק באלמנטים ביולוגיים שאלות לגיטמיות בנוגע למין ישאלו במקרים שהנושא משמעותי בתחום השירות שהצענו- למשל שירותים רפואיים.
מגדר הוא עניין סוביקטיבי – איך אני מגדיר את עצמי. מגדר יכול להיות גבר, אישה, לסבית, טרנסית, א-בינארי ועוד. מגדר הוא תחום יותר נזיל ויש אף כאלו שיכולים להיות כמה מגדרים. שאלות בנושא מגדר יכולות להיות רלונטיות במקרים של צורך באיסוף נתונים לשם שיפור והתאמה של שירות מסויים או בעבור שירותים מבוססי מגדר למשל אפליקציות היכרויות, רשתות חברתיות מבוססת מגדר למשל קהילת נשים, רפואה מגדרית (רופא נשים, רפואת להטב) ועוד.
כדי ליצור ביטחון ורגיעה ולהמנע משאלה שיכולה להתפרש כפוגענית מומלץ תמיד לציין מדוע שאלנו את השאלה ולאפשר גם לא לענות. במקרים של התאמת לשון הפניה (אתה/את/הם.ן ) שואלים ישירות : ”מה לשון הפניה” ולא מניחים שבהכרח ישנה התאמה בין לשון הפניה למגדר/ מין.
4. וודאו שהטכנולוגיה מותאמת להט”ב
אם המוצר כולל טכנולוגיה שמבוססת על מאפיינים פיזיים (למשל זיהוי מגדרי לפי תווי פנים או קול) יש לוודא שהמערכת תותאם גם ללהט”בים.
5. בטחון ללהט”ב
אלימות והשפלה הן נושאים שלהט”בים חווים על בסיס יומי ורבים ורבות נאלצים לחיות חיים כפולים ודיסקרטיים. לכן כדי לחזק את תחושת הביטחון כדאי לפעול בהתאם להמלצות הבאות:
אבטחת מידע- חשוב ליידע את המשתמשים והמשתמשות שלנו איזה מידע נאסף עליהם ומה אנחנו הולכים לעשות איתו. באפליקציות ושירותים שיכולים להסגיר את זהות המשתמש.ת כדאי לאפשר יצירת פרופיל אנונימי.
במקרים שיש שימוש בשאלות אבטחה כשיטת אימות יש לשים לב שהשאלות מכילות להט”ב. שאלה נפוצה כמו “מה שם הנעורים של האם?” מניחות שבהכרח למשתמש.ת יש אבא ואמא.
6. הכלת זהות להט”בית
אצל להט”ב, השם בתעודת הזהות הוא לאו דווקא השם בו יזדהו, אם מפאתי דיסקרטיות או מסיבות של שינוי מגדרי.
במחקר שנערך באר”הב על בני נוער טרנס נמצא שהתעלמות הסביבה מהשם החדש כחלק מהשינוי המגדרי מובילה לדיכאון והתנהגות אובדנית. כדי להכיל את הזהות הלהטבית יש לאפשר למשתמש.ת בחירה של השם משתמש ושינוי השם והמגדר לאורך כל זמן השימוש במוצר.
7. UI מכיל להט”ב
כדי ליצור גיוון הזדהות ושייכות אצל משתמש.ת מקהילת הלהט”ב כדאי לההמנע ממסרים חזותיים ממוגדרים:
אייקון פרופיל לא חייב להיות ברירת המחדל המוכרת והממוגדרת ,אפשר להשתמש באימוג’י, סמיילי, חיות, צורות אבסטרקטיות ואותיות לייצוגים אנושיים כמו שתראו בדוגמאות הבאות:
כבר כמה שנים שGoogle עושים שינויים בעיצוב הממשקים שלהם על מנת שיכילו מגוון אנושי רחב יותר.
לסיכום
לטכנולוגיה אין מגדר ומין, והיא יכולה לקדם קהלים שבאופן היסטורי נדחקו לשוליים. כמעצבי מוצר יש לנו הזדמנות להשפיע ולתקן עוולות עבר וליצור עולם ומוצרים שעובדים למגוון רחב יותר של א.נשים. חברות ונותני שירותים שישכילו להכיל את הקהילה הגאה ויצליחו לגרום לה להרגיש ביטחון, יזכו בקהל נאמן בשיפור תדמית החברה וכמובן צמיחה.