אם אתם מחפשים עבודה ותהיתם לעצמכם מה רשימת הדרישות למעצב היום, הפוסט הזה בדיוק בשבילכם. כדי לעשות סדר בבלאגן דיברנו עם תשעה מעצבים בכירים מהתעשיה עם ניסיון עשיר בגיוס ובהכשרה כדי לשמוע מה הם מחפשים כשהם מגייסים מעצבים או מאפיינים (וחלקם עוד מגייסים אז תרגישו חופשי לפנות אליהם אם אהבתם את הגישה שלהם). המסקנות לפניכם.
לצורך הכנת הכתבה ראיינו בכירים בתעשיית העיצוב וחויית המשתמש שגייסו לאחרונה מספר לא מבוטל של מעצבים (וחלקם עוד מגייסים אז תרגישו חופשי לפנות אליהם אם אהבתם את הגישה שלהם).
בהכנת הכתבה השתתפו: ניר יוז (Head of UX at WIX), ליאור יאיר (מנהל מחלקת מוצר Comigo, לשעבר מנכ״ל נטקראפט, מייסד Create), פייד רודניצקי (Product Neura), עודד בביוף (Principal UX Design Lead במיקורוסופט), ניצן אביטוב (בעלים ומנכ"ל חברת UXpert), אייל צורי (מייסד שותף ב- Muzli), רונית קליין (Art Director & Product Design Lead, Comigo, Create), רונאל מור (מעצב, יזם ומחנך, מייסד מנטיס, ראש תחום אינטראקטיב במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, שותף ומיסד של DropReview ו-Tyso), עידן שגב- קריאייטיב דיירקטור ב- NGsoft ומרצה בשנקר.
אפיון ועיצוב בחיה אחת?
לנשום עמוק. הדעות בתעשיה חלוקות לגבי העניין הזה, וזה לא חייב להיות דבר רע, כל אחד יכול למצוא את המקום שמתאים לו. בין אם אתם "רובוטריקים של שניים באחד" או בין אם אתם ממש טובים באחד מהתחומים ופחות בשני- כנראה שתמצאו את מקומכם בתעשיה. אם יש לכם את מה שמחפשים, ואת זה תגלו בהמשך, כל מה שאתם צריכים לעשות זה להתמיד. אנשי המקצוע שדיברנו איתם מודעים היטב לעובדה שיש מעט מאוד אנשים שמעולים בשני התחומים ולכן בחלק מהחברות יש הפרדה בין האפיון לעיצוב ובחלק לא. ולמרות זאת חשוב להגיד שקיימת הנחה אצל כולם שאין אדם שטוב בדבר מסויים עד כדי כך שהוא לא עושה שום דבר אחר. על כן, רצוי תמיד לשאוף לדעת יותר על התחום שאתם דווקא לא באים ממנו, מבלי לפגום באיכויות המקצועיות שלכם בתחום שממנו אתם מגיעים.
סט היכולות שנדרש ממעצב גרפי וסט היכולות שנדרש ממאפיין הם קצת שונים, זה לא שאין אנשים כאלה, אבל אין הרבה כאלה (ניצן אביטוב, UXpert)
מעצב צריך להבין אפיון, הוא לא יאפיין אצלינו בדיי טו דיי שלו אבל הוא צריך יכולת להסתכל על אפיון ולתת לו אינטרפטציה משל עצמו. או במילים אחרות להבין מה עומד מאחורי האפיון שהוא מקבל, לפרק את זה וגם להרכיב את זה בכמה צורות שונות (עידן שגב, NGsoft).
אני לא מחפשת מעצב שרק יצבע את האפיון, אני כן מחפשת מעצב שיבין את הפונקציונליות, שיידע לעבוד נכון עם wireframes ואחרי שהוא הבין את הפונקציונליות שיתן את הפתרונות העיצוביים הנכונים… גם אם בעצם יש שני אנשי מקצוע לכל אחד מהדברים, עדיין כדי ליצור מוצר שהוא מעולה ותהליך עבודה נכון אז כן חשוב שהמאפיין והמעצב ישתפו פעולה כבר בתחילת הפרוייקט (רונית קליין, Comigo ,Create).
חשוב לי שחבר צוות חדש יאהב את העולם הדיגיטאלי. לא רק כמשתמש אלא גם כמישהו שקורא, מכיר ומתעניין בדברים החדשים והמשמעותיים שקורים.
בהקשר של מעצבים, יש תמיד העדפה למעצב שיודע html ,Css זה חשוב אבל לא תנאי. זה משהו שאפשר ללמוד. לא שנדרש ממנו לכתוב קוד אבל היכולת שלו לעצב ולחשוב על איך משהו נבנה היא יתרון (רונאל מור)
תיק עבודות vs. קורות חיים
בעניין הזה הדעות לא כל כך חלוקות. תיק העבודות שלכם חשוב, מאוד חשוב. זה הדבר העיקרי שנלקח בחשבון בתהליכי הגיוס, לצד, כמובן, שיקולים אחרים, אישיים או מקצועיים. בין אם לוקחים בחשבון דברים נוספים כמו קורות חיים, אישיות, נסיון או כימיה ובין אם תיק העבודות הוא הדבר היחיד שמעניין את המגייסים, זה כנראה יהיה הדבר העיקרי שיסתכלו עליו. אם תיק העבודות יהיה מרשים וטוב, בהתאם לדרישות התפקיד ולוותק ולנסיון שלכם ובהתאם לציפיות המגייסים, כנראה שאיפה למדתם או עבדתם לפני לא ישנה כל כך ברוב המקרים. אין חכם כבעל נסיון, אך יש הטוענים שבנסיון עשיר יש משהו שדווקא כובל לעתים ומוביל למקומות המוכרים יותר.
אבל רגע. זה לא אומר שאם יש לכם תיק עבודות הכל טוב ויפה. אתם צריכים לעמוד מאחורי כל פיקסל בתיק העבודות שלכם. עליכם לשים לב לכל פרט, לדעת להסביר את התהליכים שעשיתם בכל פרוייקט או תרגיל, מדוע בחרתם כך ולא אחרת, ובעיקר לדעת לבחור אילו עבודות להכניס או לא להכניס לתיק העבודות שלכם. תיק עבודות מצומצם ומהודק עדיף ברוב המקרים על תיק עבודות מגוון שמכיל גם עבודות טובות וגם עבודות לא טובות- זה אומר עליכם שאתם אמנם יודעים לעשות גם עבודות יפות, אבל לא יודעים להבחין בין טוב ללא טוב- וזה בעייתי. עליכם להיות ביקורתיים כלפי עצמכם כבר בשלב הזה ולא לצאת מתוך נקודת הנחה שכל דבר שעשיתם ראוי לציון ולתצוגה רק בגלל שעשיתם אותו.
דבר נוסף לגבי תיק העבודות קשור לאופן הצגת העבודות. עליכם להציג את העבודות בצורה אינטיליגנטית. כלומר לא רק שאתם צריכים לשים לב לפרטים הכי קטנים, אתם צריכים גם לאפשר למגייסים לשים לב לאותם פרטים בדיוק. המשמעות של זה היא להציג את העבודות שלכם באופן שמשרת את התוכן ותואם אותו. אם אתם מציגים אתר בתמונה קטנה בתחתית המסך, אתם מונעים מהמגייסים שלכם התרשמות אמיתית ממנו. אם אתם מציגים עיצוב אינטראקטיבי- תראו קצת יותר מצילום מסך.
גם אם כל מה שיש לכם להציג זה תרגילים, זה בסדר, אל תוותרו מראש בגלל זה. מגייסים מודעים לכך שלאנשים שסיימו ממש עכשיו את הלימודים כנראה לא יהיה הרבה יותר מזה. גם בתרגילים אפשר לזהות פוטנציאל, חשיבה יצירתית ותהליך. יש שיטענו שבתרגילים ניתן לפעמים לראות אף יותר מאשר בפרוייקטים אמיתיים שמונעים פעמים רבות מצרכיו של הלקוח. בכל אופן, הכל תלוי בסוג המשרה שאליה אתם מתמיינים.
בנוסף לבחינת המוצרים השונים בתיק העבודות אני מאוד אוהב להסתכל על לוגואים כי דרכם אפשר לגמרי לראות איכות… וגם חשיבה… אני גם אוהב שמציגים את כל התהליך. זה חלק אינטגרלי לפחות אצלי בהגדרת התפקיד ויש לזה חשיבות לא פחותה מלשים את התוצר הויזואלי הסופי (ניר יוז, WIX).
לי חשוב שאנשים יעמדו מאחורי העבודות שלהם, אם הן מוצגות מבחינתי זה אומר שהמועמד מרגיש שהן מיועדות להצגה, כלומר שהוא עומד מאחוריהן וגאה, לפחות בחלק, ממה שהוא עשה. אין מקצועיות בלהציג עבודה ומיד להתנצל שזאת עבודה ישנה או לא רלוונטית. אם זה לא רלוונטי שזה לא יופיע בתיק העבודות, זה רק פוגע במועמד – בטח אם הוא לא שם כדי להציג. (ליאור יאיר, Create, Comigo)
אין שני לרושם ראשוני
תתייחסו ברצינות לכל הזדמנות שניתנת לכם, כי כנראה שהיא לא תחזור. קודם כל, תגיעו מוכנים. אם כבר הזמינו אתכם לראיון, זה נהדר. אבל האחריות להכיר וללמוד על החברה שאליה אתם מנסים להתקבל מוטלת עליכם. זה מעיד על רצינות, על אחריות ועל בגרות. אינטיליגנציה, צניעות, פרסונליות, יחסי אנוש טובים והבנה רק יסייעו לכם להרשים את המגייסים. בנוסף לתכונות המקצועיות, כימיה אישית עם המגייסים ואישיות שתואמת את הציפיות, כמו גם יכולת לעמוד בלחצים, לקבל ביקורת ולשתף פעולה בעבודת צוות רק יגדילו את הסיכויים שלכם ויסייעו לכם ליצור רושם טוב כבר בשלב הראיון.
אם אתם אנשים אינטיליגנטים שיכולים לקחת מוצר "אנד טו אנד" יתכן שאתם האנשים שניר יוז מחפש לצוות שלו בוויקס. רונאל מור מאמין שהמועמד האידיאלי יהיה כזה שעוד לא הגיע לתקרת הזכוכית של עצמו, שיכול עוד להתפתח וצמא ללמוד. את עידן שגב מעניין לראות בעבודות שלכם גם את האינטיליגנציה, גם את הרעב, גם את הסקרנות וגם את הרצון, ובנוסף לזהות בכם חוסר שביעות רצון ונכונות לעשות תמיד עוד קצת יותר. פייד רודניצקי יתרשם מכם אם אתם רחבי אופקים ומתעניינים בדברים שמעבר לפיקסלים שאותם תזיזו בסוף. ניצן אביטוב מחפש קומבינציה מנצחת של תכונות כמו כשרון, נסיון ויחסי אנוש. לעודד בביוף חשובה מאוד ההתייחסות לפרטים, פדנטיות ולא פרפקציוניזם- שיש בו משהו מסרס, כמו גם הכימיה הבינאישית. רונית קליין תחפש את הניצוץ בעיניים שלכם כשתדברו על עיצוב, ותתרשם מהתשוקה שלכם למקצוע, מהרעב ללמוד דברים חדשים ומהתלהבות אמיתית מדברים שרק מעצבים יכולים להתלהב מהם. אייל צורי יחפש את הפשן שלכם למקצוע. הוא טוען שבאופן כללי, מעצבים שנמצאים בתחום שנתיים וחצי עד חמש שנים נמצאים בשיא, שאחריו כבר מתגברת הנטייה ללכת למקומות המוכרים יותר.
יש הבדל מאוד גדול בין מעצב שבא ומראה לך פרוייקט שהוא עשה ואומר 'תראה, זה מדהים, עשיתי את זה ואני כל כך גאה', לבין מעצב שמציג בדיוק את אותו תוצר ואומר 'תראה, אני אוהב את מה שיצא, אבל הלוואי, הלוואי והיה לי עוד קצת זמן לפלש פה כמה פינות… זה חוזר טיפה לעניין של חוסר שביעות רצון ורצון תמידי להגיע קצת יותר גבוה. זה גם קצת מעיד על איזושהי צניעות (עידן שגב, NGsoft)
אני צריך לשאול את עצמי האם זה הבנאדם שאני וכל מי שאני מכיר בחברה שאני עובד בה ישמח להיות איתו. זה כאילו הגרסא היותר down to earth של להיתקע באי בודד (פייד רודניצקי Neura).
אם אתם לא גאים בתיק העבודות שלכם אל תשלחו אותו. אתם תעשו לעצמכם נזק. אין שום תועלת בשליחת תיק עבודות עם עבודות לא מתאימות, ישנות או שלא משקפות את הרמה המקצועית שלכם. לא תהיה הזדמנות שניה והתעשייה בישראל מאוד קטנה. עדיך שתחכו תשפרו את תיק העבודות שלכם ואז תתחילו לשלוח, גם אם זה אומר שתוותרו על משרות שפורסמו כשלא הייתם מוכנים. הקונספט של לשלוח ו״}שיהיה מה שיהיה״ הוא לא מקצועי בעיני והוא עושה נזק יותר מאשר תועלת. (ליאור יאיר, Create, Comigo)
ככל שהתיק עבודות יהיה יותר מרשים אתה תזכור את הבנאדם. גם אם לא תעסיק אותו בסבב בסופו של דבר אתה תמצא דרך לעבוד איתו. העבודות זה הדבר הכי חשוב אבל הצורה שמציגים אותן והגשה חשובים גם הם. (אייל צורי, Muzli)
Stay hungry, stay foolish
כשרון זה לא הדבר היחיד שיגרום לכם להצליח. זה הרבה, אבל לבד זה לא מספיק. מוטיבציה, סקרנות ללמוד עוד ועוד ויכולת לקבל ביקורת הם כנראה המפתחות שמתאימים להכי הרבה דלתות בתחום. עליכם להיות חצופים (במובן החיובי של המילה), לגלות תעוזה, לדחוף את עצמכם קדימה ולא להפסיק לעשות. גם אם אתם ממציאים פרוייקטים שמאתגרים אתכם ובתנאי שאתם עושים אותם טוב, זה מעולה וזה רק יגיד עליכם דברים טובים. חשיבה תהליכית ואינטיליגנציה גם הן תכונות מהותיות בעבודה של מאפיין ושל מעצב ובכלל. יחד עם כל אלה, צניעות זה דבר חשוב. לא כל מה שעשיתם הוא גאוני רק בגלל שעשיתם אותו. תשאירו את האגו בצד וזיכרו שיש לכם עוד מה ללמוד מהמנוסים מכם. עליכם לדעת להסביר כל בחירה וכל החלטה שלקחתם בדרך ולהיות פתוחים לביקורת תמידית.
גם נפוליאון היה טירון פעם, אבל היה טבוע בו משהו שסימן שהוא יהיה גנרל (רונאל מור).
כל מעצב מנוסה התחיל כי מישהו נתן לו את ההזדמנות הראשונה להיכנס לתעשיה. אז במידה ויש לארגון את הזמן להשקיע בגידול של מעצב צעיר והתיק עבודות טוב ורואים שיש לו תשוקה למקצוע, לעיצוב, זה אפילו יתרון מבחינתי… אני מאוד מאמינה בלתת הזדמנויות לאנשים… אני אוהבת לקחת מעצבים שהם מוכשרים גם אם אין להם הרבה נסיון (רונית קליין, Comigo ,Create).
מה ימנע בעדכם את ההתקדמות?
חוסר יכולת לעבוד בצוות זה אולי הדבר הראשון שיפגע בכם. למרקם הקבוצתי יש תפקיד חשוב בעבודה ואם אתם סוליסטים זה רק יעצור אתכם מלהתקדם. בסופו של דבר, בחברה עובדים בצוות, וכפי שלא יצא הרבה מלגייס כוכבי ספורט גדולים שלא יודעים לעבוד יחדיו, כך גם בתחום שלנו. לא משנה כמה כשרוניים תהיו, אם לא תדעו לעבוד בצוות לא תצליחו להחזיק מעמד. דבר נוסף שיפגע בכם הוא חוסר יכולת לקבל ביקורת. זה דבר שאין כלפיו סובלנות בתעשיה. כדי להתקדם חייבים לדעת להקשיב לביקורות של אחרים, בין אם מדובר בחברי צוות, בלקוחות או בבוס. מדובר ביכולת לתקשר, להביע ולקבל דעות כלפי עבודות מסויימות. גישה של trust me, I’m a designer פשוט לא תעבוד. עליכם לגלות צניעות, לא להיות יהירים ולא להתפשר על איכות התוצרים.
אני משתדל לא לתת לטעם שלי להחליט, כל פעם שנותנים ביקורת שמסתכמת באהבתי ולא אהבתי מעצב גרפי מת… כלומר יכול להיות משהו שיהיה ממש לא לטעמי אבל הוא יכול להיות מוצלח… לא בהכרח הכי יפה זה גם הכי מתאים (עודד בביוף, מיקרוסופט).
הדרך ארוכה ומפותלת
לא כולם גאונים ולכן לימודים במוסד טוב זה דבר חשוב וזה נותן אוצר מילים גדול יותר. אבל לימודים הם לא רק בבית ספר. חשוב לא להפסיק לעשות, לא להרים ידיים ולא לוותר. אם צריך להתחיל בעבודה בחינם או בשכר נמוך- כדאי לעשות גם את זה, במידה וזה מתאפשר. לא להפסיק להתעניין, להסתקרן, לעצב ולעשות פרוייקטים. לקרוא מאמרים, לקחת קורסים באינטרנט. כל דבר שיגרום לכם לא לעצור. עליכם להראות יכולות, להפתיע. לפתור בעיות מוכרות בצורה טובה ולהפיץ את העבודות בכל פלטפורמה שתומכת בזה. תיק עבודות טוב אונליין זה אחד הדברים שכנראה יפתחו לכם דלתות. עוד דבר חשוב הוא לקרוא את הבלוגים הרלוונטיים בארץ ובעולם, להשתתף בקבוצות פייסבוק וללכת לכנסים, כל מה שיגרום לכם להישאר בעניינים.
…האמת היא שברגע שמסיימים את הלימודים אז הלימוד העצמי רק מתחיל… (רונית קליין, Comigo ,Create).
…לא לפחד להכיר אנשים. כי ככל שאתה מכיר יותר אנשים, אתה אוטומטית מכיר עוד יותר אנשים (פייד רודניצקי Neura).
טיפים
ניר יוז מציע לכם להביא את האקס פאקטור, יש המון אנשים שמחפשים ויש המון מועמדים לכל תפקיד וצריך לגלות אחריות. עוד דבר חשוב הוא להיות נאמן לעצמך, להציף דברים שחושבים אפילו בראיון, במידה ולא מסכימים עם דברים שנאמרים, כי בסופו של דבר זה יצוף מעצמו ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. עידן שגב מציע להעיז, לעבוד קשה ולהביא תחומי עניין חדשים לתוך התעשיה. ניצן אביטוב יגיד לכם ללכת אחרי הלב שלכם ולעשות תמיד את הכי טוב שאתם יכולים. לעשות את מה שאוהבים, כי או שאוהבים את זה בגלל שטובים בזה, או שבגלל שאוהבים את זה הופכים להיות טובים בזה. כך או כך- אם עושים את זה מכל הלב, מגיעים רחוק. עודד בביוף מדגיש שקיפות ונגישות ומציע לכם לא להציג את עצמכם כסטודיו אם אתם מחפשים עבודה. בנוסף הוא אומר, less is more, עדיף תיק עבודות מצומצם שמכיל עבודות טובות מאשר כזה שמכיל המון עבודות שחלקן לא טובות. עוד טיפ מעודד הוא להיות רגוע, לקחת את הדברים באיזי ולגלות סבלנות. בסוף מוצאים את המקום. אייל צורי ממליץ לכם לעשות את המסלול שהוא עשה- להתחיל בסטודיו, שם יש אפשרות להיחשף להמון סוגים של פרוייקטים. אחר כך אפשר לגדול בחברה גדולה או בסטארט אפ. רונאל מור מציע לכם להתעניין מאוד בחברה שאתם הולכים אליה ולהביע עניין אמיתי בדברים שהיא עושה. רונית קליין מציעה לכם לעשות כמה שיותר פרוייקטים אישיים בשביל ההתדמות המקצועית הבלתי פוסקת והחופש לעשות את מה שאתם באמת רוצים.
אני חושב שהטיפ הכי טוב שאני יכול לתת הוא לבחור נכון את המנחים המקצועיים שלכם, במיוחד בעבודות הראשונות. מי שינחה אתכם מקצועית יעזור לגבש אתכם בתור אנשי מקצוע. יש לכם אחריות כלפי עצמכם לבחור את המנחה הנכון. עזבו את הכסף או את התנאים, הדבר הכי נכון שאתם יכולים לעשות הוא לבחור נכון את הבוסים שלכם. אם יש מישהו שאתם רוצים ללמוד ממנו תתאבדו על המשרה. אני לדוגמה עבדתי אצל רונאל מור (שגם נמצא ברשימת המרואיינים) במשרה הראשונה שלי וזה השפיע עלי המון התור איש מקצוע. כשחיפשתי מקום לעבוד בו לא היה לי ספק שאני רוצה לעבוד אצלו ולמזלי זה באמת הסתדר. (ליאור יאיר)
לסיכום
שווה להתייחס לכל הזדמנות כאילו היא ההזדמנות היחידה ולהשקיע את מירב המאמצים בנסיונות להתקבל לחברות שאתם באמת רוצים להיות חלק מהן, ולו רק בשביל הסיכוי שישמרו את הפרטים שלכם או יעבירו אותם הלאה גם אם לא תקבלו את העבודה או את התפקיד המסויים שאליו התמיינתם. אם למרות הכל לא צלחתם את הראיון, ולא התקבלתם לעבודה במקום שרציתם, אל תוותרו, ובטח שאל תתייאשו. אם אתם אוהבים את מה שאתם עושים ומאמינים בזה, אתם תמצאו את המקום הנכון בשבילכם, זה לא תמיד קורה מהר. גם אם הלכתם כבר להמון ראיונות עבודה ולא התקבלתם, תשמחו על הנסיון שצברתם בדרך, כי גם זה ישרת אתכם בעתיד.
בנימה אישית גם למגייסים – תבחרו ונתנו הזדמנות גם למעצבים ללא ניסיון במידה וזיהיתם אצלם כישרון. קחו לדוגמה את רשימת המרואיינים שנחשבים מובילים בתחומם – שלושה מתוכם קיבלו את ההזדמנות הראשונה שלהם אצל רונאל מור (ליאור יאיר, פייד רודניצקי ועידן שגב) שידע כנראה לזהות את המקומות הנכונים להשקיע (סגירת מעגל קלאסית).
אנחנו פה כדי לעזור לכם, במידה ויש לכם שאלות או שתרצו להתייעץ עם אנשי מקצוע מנוסים נשמח לעבור על תיק העבודות שלכם ולתת לכם דעה.
אהבתם את הפוסט? אולי תאהבו גם את עמוד הפייסבוק שלנו, אנחנו מעלים טיפים יומיים על נושאים שמרגשים אותנו.
כתבה נהדרת!
כתבה מדהימה! נהנתי והשכלתי