איך מוצאים עבודה בשוק העיצוב של היום? ראיון עם מיכל מימרן ברזילי

תעשיית העיצוב בארץ גדלה ומתפתחת מיום ליום, וזה לא סוד שלהכנס אליה ולהתקדם בה זה לא עניין פשוט. בשביל להבין מבפנים איך זה עובד, מה חשוב לדעת וממה כדאי להיזהר נפגשתי עם מיכל מימרן ברזילי בעלת חברת Diviners המתמחה בגיוס מעצבים.
מיכל שיתפה מנקודת המבט שלה, וחלקה טיפים שכל מי שמחפש עבודה בתעשייה שלנו חייב לדעת, ויותר מזה – נתנה כלים אמיתיים שכל מעצב יכול ליישם כדי לקחת את הקריירה שלו בידיים.

לפני הכל, כמה מילים על מיכל

מיכל בעלת ניסיון של למעלה מעשרים שנים בגיוס מעצבים לחברות גלובאליות ומקומיות.
היא הקימה ומנהלת כיום את חברת Diviners, המקשרת בין כישרונות יצירתיים לחברות מגייסות. ההבנה העמוקה שלה בדינמיקת משאבי אנוש וגיוס בשילוב גישה המתאפיינת בהקשבה ותשומת לב רבה לצרכים של מועמדים וחברות כאחד, הפכה את Diviners לאבן יסוד לחיבור חברות מובילות עם אנשי מקצוע יצירתיים מהשורה הראשונה.

מיכל מימרן ברזילי, מקימת ומנכ״לית Diviners

מה הטעויות הכי נפוצות שמעצבים עושים בתהליך גיוס?

1. לא מקשיבים לשאלות

אחת התשובות הנפוצות ביותר שמיכל שומעת ממראיינים לשאלה ״איך היה הראיון?״ היא שהמעצב היה מקסים, אבל למעשה לא ממש ענה לשאלות שעלו. מראיין שנתקל בזה צופה שבן אדם כזה לא יעניק פתרונות לדרישות שלו כאשר יצטרך לנהל אותו, ולכן לא ממשיך איתו את התהליך.

הטעות הזו נפוצה כל כך משלוש סיבות:

1. לחץ – הסיטואציה המלחיצה של ראיון עבודה גורמת לאנשים לאבד ריכוז ולשכוח מה הייתה השאלה. תגיעו מפוקסים. אם קרה משהו שגרם לכם לא להיות מסוגלים לבוא בטוב לראיון, מוטב לבקש דחייה. ההזדמנויות בשוק התעסוקה של היום לא רבות ביחס לכמות המועמדים ולכן צריך לנצל הזדמנויות באופן מיטבי.
2. מדקלמים מתוך תסריט – לפעמים אנשים כל כך התכוננו בבית על הפיצ' שלהם, שיש להם כבר את כל התשובות מתוכננות מראש והם באמת לא מגיעים פתוחים להקשיב.
3. לא יודעים את התשובה – כשלא יודעים תשובה זה הזמן הנכון להגיד למראיין – אני מתנצל, אני לא יודע את התשובה אבל אני אשמח ללמוד ולחקור את הנושא, זה מאוד מעניין אותי. כמובן שלפעמים זה מדד עבור המראיין שזה באמת לא המעצב המתאים בדיוק למשבצת, וזה בסדר, אבל לפעמים המוטיבציה והגישה החיובית של פתיחות ללמידה מוערכת לא פחות מידיעת התשובה.

מלבד לענות על מה שכן שואלים, השתדלו שלא לנדב מידע שלא משרת אתכם ושלא שאלו אתכם עליו.
לא שאלו על מורכבויות ‫במקום עבודה שלכם? אז אין מה לספר על זה, זה סתם נשמע ביקורתי ועלול לסבך אתכם.
אף אחד לא רצה לדעת מה החסרונות שלכם? נהדר 🙂
אל תשימו לעצמכם רגליים במקומות שיכולתם לדלג בקלות.

2. שולחים קורות חיים בלי תיק עבודות

נדיר שיחזרו אל מעצב שלא צירף תיק עבודות לקורות החיים שלו. גם אצל סיניורים ששם תיק העבודות יכול להיות יותר שולי זה עדיין אלמנט חשוב.

צריך לזכור שאנחנו מדברים פה על חווית משתמש, והמגייסים מצפים שתחשבו על חווית המשתמש שלהם. ברגע שלא צרפתם תיק עבודות שלחת את המגייס לעבוד, ובגלל הצפת כמות הבקשות ששולחים להם הם לרוב לא יתאמצו (ובצדק) ויעדיפו פשוט להתקדם עם מי שכן חשב על זה מראש.

כמה קטן ככה משמעותי.

מתוך אלפי המעצבים שיצא לך להכיר, מי קופץ לך לראש כשאת צריכה לחשוב על כאלו שהרשימו אותך במיוחד?

מיכל ישר אמרה ״יש אחת שהרשימה אותי כל כך כי זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בסיטואציה כזו״ ואז סיפרה, שאותה מעצבת מכינה מצגת בCANVA פר חברה.
הרבה פעמים אנשים מתאימים את קורות החיים שלהם פר חברה, אבל הגשה של תיק עבודות מותאם זה משהו שמיכל לא נתקלה בו לפני. אותה מעצבת שמה פוקוס בכל חברה על מוצר אחר בהתאם לאופי המוצר אליו מתמיינת, והכינה לינק ייעודי עבורם.
זה מרשים בעיקר בגלל שזה מעיד על השקעה, רצינות ועל זה שאותה מעצבת מבינה את המשמעות של ניהול קריירה.
באופן כללי, מעצבים שלוקחים את הקריירה שלהם ברצינות רבה מפעילים הרבה מאוד שיקול דעת בבחירת המקומות שהם מתמיינים אליהם, לעומת הרוב שמגישים מועמדות לכל עבר ולעיתים מייצרים לעצמם "שם רע" בתעשייה.
בחלק מהחברות המגייסות ככל שאתה מגיש יותר פעמים אתה בונה לעצמך תדמית של מחפש תמידי, מועמד לא אטרקטיבי , ולכן צריך לברור את המקומות שמגישים אליהם מועמדות ולהבין אם הם באמת רלוונטים בשלב זה של הקריירה ואם אנחנו באמת עומדים בדרישות המשרה או לכל הפחות ב80% מהדרישות.
אחרת, אותו מעצב פותח את כל הדלתות בבת אחת וכך הן גם נסגרות, והמעצב בעצם פוגע  במותג האישי שלו.

אבל השוק קשה, ואנשים רוצים למצוא דלת – אז מה עושים עם זה?

מיכל כמובן מבינה את הסיטאציה, אבל היא מציגה נקודת מבט קצת שונה.
לצורך העניין, מעצב שמתחיל תהליך חיפוש עבודה מגיע עם "100% סוללה".
כל ריג׳קט בדרך מפחית אחוזים מהסוללה. מה שקורה עם מי שמגיש מועמדות לכל מקום זה שהסוללה שלו נגמרת מאוד מהר, וברגע שיגיע למקום שבאמת מתאים לו – הוא כבר יגיע פחות חיובי, פחות אופטימי, פחות בטוח בעצמו.

הדרך להתמודד עם זה היא לוודא שאנחנו עומדים ב-80% מדרישות המשרה לפחות ולהמנע מהגשות שהן פחות מזה.
אם למשל כתוב 3 שנות ניסיון ויש לכם שנתיים – תגישו. אבל אם כתוב 3 שנות ניסיון לפחות והרגע סיימתם לימודים, אתם מראש מכניסים את עצמכם למקום בו תקבלו ריג׳קט ולמאגר החברה במובן הלא חיובי של ניהול המותג שלכם.
כמובן שיש יוצאים מן הכלל, למשל אם מגיעים דרך קשרים או המלצה חמה של מישהו בחברה.

מהם הכישורים והאיכויות החשובים ביותר שמחפשים אצל מעצבים בשוק של היום?

פה מיכל שמה כוכבית ואומרת שהיא עוסקת בעיקר בגיוס סיניורים, אז דבר ראשון – ניסיון. כוכבית נוספת, מיכל הייתה מאוד שמחה לגייס משרות ג'וניור שלצערה לא מגיעות אליה ולכן היא מקפידה לשתף כל משרה כזו בפרופיל הלינקדאין שלה במטרה לעזור למעצבים צעירים להשתלב בתעשייה.
לגבי הניסיון זה עניין קצת "טריקי", משום שהרבה פעמים סיניורים תופסים את עצמם יותר טובים ממה שהם באמת, מפני שהם מודדים את עצמם בשנים ולא במומחיות או ביכולת להוביל תהליכים ועיצוב מוצרים בתוך חברה.
כאשר זה מגיע להבנה של תהליכי אפיון מורכבים הדורשים עומק אמיתי הם לא עומדים בציפיות של המראיינים.
יכולות מחקר וניסיון עם כלי מחקר הן אולי ה-Skill שהכי קשה למצוא, וזה המקום שרוב הסיניורים "נופלים" בו. למעצבים שיודעים לעבוד עם כלי מחקר ועם דאטה יש יתרון משמעותי. ככל שמעצבים צעירים ישכילו לרכוש את הכלים האלו בשלב מוקדם בקריירה יהיה להם יתרון גם על מעצבים עם יותר שנות ניסיון. אותו דבר לגבי השימוש בכלי AI, ככלי עזר חשוב להדגיש. 

אין ספק שהדבר הכי נדרש בשוק של היום הוא יכולות UX גבוהות במוצרים מורכבים.

גם הנושא האישיותי הוא מרכיב שאי אפשר להמעיט בערכו.
יש מעצבים שמהשיחה הראשונית כובשים אותך באנרגיה שלהם ובקסם אישי. המוטיבציה והחיוך שמישהו מביא איתו לחדר יעזרו מאוד למראיין להבין אם הוא רוצה את האנרגיה הזו בחברה שלו או לא.
לדוגמא, להציג את התהליך של חיפוש מקום עבודה חדש מתוך רצון להתפתחות מקצועית ואישית ולא מתוך מקום מתלונן, מבקר או לא מרוצה תמיד יתפס טוב יותר בעיני החברה המגייסת.
חשוב להדגיש לא לשכוח לאזן ולדעת איפה לשים את הגבול – מצד אחד להיות נעימים ולהתחבב, ומצד שני לזכור שכשמגיעים לראיון אנחנו לא חברים של אף אחד, זה ראיון מקצועי וזה מה שצריך לשדר,את הצחוקים תשאירו לאחרי שתתקבלו לתפקיד.

כל אלה בעצם ה- Soft skills. אם תהיתם מה היכולות הבינאישיות שהכי מחפשים ושכדאי להדגיש, הן ללא ספק היכולת לעבוד בצוות והיכולת לקבל ביקורת.

כמה מילים נוספות על מוטיבציה. כשמרגישים שהמעצב לגמרי רוצה את זה והוא all in אז הרבה פעמים המוטיבציה הזו מביאה למקומות טובים ולהזדמנויות נוספות למרות שאין התאמה מדויקת לדרישות, וזה כי אנחנו לא רואים הרבה מעצבים שהם all in במועמדות לתהליך. זה ניכר כשמעצב מתחייב לתהליך הגיוס ומשקיע את כל האנרגיות שלו שם, זה מעיד הרבה עליו.

עם אילו אתגרים מתמודדות החברות כשהן מגייסות מעצבים? איך אפשר בתור מתמודדים לעזור להן על מנת לשפר את הסיכויים שלנו?

תנגישו את המידע שלכם– תיק העבודות שלכם צריך להיות בתוך קורות החיים שלכם והוא צריך להיות לחיץ. בנוסף שימו לינק ללינקדאין שלכם. אם לא תעשו את זה אתם שולחים את המגייסים לעבוד – ויש להם מספיק עבודה.

תהיו סבלניים– גם שוק הגיוס כרגע עובר טלטלה וצמצומים בכח אדם. אם לא חזרו אליכם בזמן סביר תכתבו בנימוס והתעניינות אמיתית, כי אין לדעת עם מה מתמודדים בצד השני (כבר קרה למיכל שמישהו כתב מייל כועס למגייסת שעדיין לא חזרה אליו, בזמן שהמגייסת יולדת בבית חולים והרס לעצמו את כל הסיכויים במקום להתייעץ קודם עם מיכל ולבדוק איתה מה הסטטוס של המועמדות שלו).

לימדו מעט את תחום הגיוס– התייחסו לתהליך מציאת עבודה כמו שניגשים לכל פרויקט חדש, ותתחילו במחקר. תשמעו פודקאסטים ותקראו כתבות כדי שתוכלו להבין את המורכבות והאתגרים איתם "המשתמשים" שלכם (המגייסים) מתמודדים, כדי שתוכלו "לעצב" עבורם את החוויה הטובה ביותר.

מה המצב של השוק בישראל היום לפי איך שאת קוראת את המפה?

מצד אחד – משבר כלכלי ומלחמה. מצד שני – יש לא מעט משרות עיצוב בשוק.
מיכל חושבת ומרגישה שהתחום מאוד רלוונטי לעידן שאנחנו נמצאים בו, והוא ממש לא בסכנת הכחדה. מה שכן, זה תחום שדורש התפתחות מקצועית מתמדת.
אנחנו מושפעים בתחום שלנו באופן ישיר מהתפתחות הטכנולוגיה ואין לנו את הפריווילגיה להישאר במקום. אם נסתכל על כל הנושא של כלי ה-AI, הם הופכים להיות כלים מאוד חשובים למעצבים ואנחנו חייבים ללמוד איך להשתמש בהם ולהיעזר בהם כדי לחסוך זמן. כל מי שחשש מזה שה-AI יחליף אותו מסתכל על זה לא נכון, אלו כלים שצריכים לעזור לנו להיות מהירים יותר, טובים יותר, יותר מבוססי דאטה, מעמיקים יותר במחקר, מנוסחים טוב יותר והרשימה עוד ארוכה.

האתגר האמיתי בשוק בישראל כפי שמיכל רואה אותו הוא שכולם רוצים סיניורים, אבל אף אחד לא רוצה ללמד. כמעט לא מפורסמות משרות לג׳וניורים וזה מאוד מורגש, ויחד עם זאת מיכל לא רואה איך זה יעבוד לאורך זמן. לאט לאט חברות יבינו שהן צריכות להכשיר ג'וניורים היום כדי שיהיו סיניורים מחר. אבל בסופו של דבר, השוק הוא לא במצב כזה גרוע כמו שמתארים אותו.

האם יש הפרדה בין משרות של אפיון ועיצוב?

להערכתה של מיכל על כל 50 משרות משולבות יש משרה מופרדת. זה כבר נהיה די נדיר, אבל עדיין קיים.

האם יש העדפה מהניסיון שלך לתואר בתקשורת חזותית? אם כן אז למה לדעתך ואיפה זה מורגש?

אי אפשר לקחת מהאקדמיה את הכבוד שראוי לה. אם עכשיו ניצבים שני מעצבים אחד מול השני כשאחד למד קורס ואחד למד באקדמיה, מיכל נוטה להאמין שברוב המוחלט של המקרים המעצב מהאקדמיה יהיה יותר מרשים, הסיבה לזה היא שהוא למד תיאוריות ויסודות לעיצוב, קומפוזיציה, עבודה נכונה עם צבע, טיפוגרפיה ועוד.

האבולוציה של מעצבים היא בדרך כלל מ-UI ל-UX, ולמרות שהטייטל הוא ״פרודקט דיזיינר״ מתחילים במקום שיש מעל מנהל עיצוב שהוא יותר חזק ב-UX והוא זה שיוביל בפועל את תהליכי האפיון. כמעט אף מקום לא יצפה ולא ישים את כל האחריות על מעצב שהרגע סיים לימודים (בין אם באקדמיה ובין אם לא) לחקור חווית משתמש ולדעת איך לאפיין תהליכים מורכבים לבד.

אז לאקדמיה יש מעמד משמעותי, ועדיין יש מעצבים מעולים בארץ שהם באמת מהטובים ביותר שלא למדו באקדמיה. אם נהיה כנים, יש פה אנשים שהתחילו את המקצוע לפני 20 שנה, כשלא היו אקדמיה או קורס שמלמדים UX.

אם אתם עדיין מתלבטים, המאמר הזה יכול לעשות לכם הרבה סדר בנושא.

כשבוחרים מקום לימודים, למה לדעתך, בתור מי שפוגשת את הבוגרים, כדאי לשים לב?

לפני הכל – כמה מהבוגרים של המקום הזה הצליחו להשתלב בתעשייה?
עניין קצת בעייתי בנושא הזה, הוא שיש מקומות שלא אומרים את האמת. מיכל נתקלה למשל בפוסט שפרסמו ״500 משרות חדשות בכל חודש״ – בעוד שאין 500 משרות עיצוב חדשות בכל חודש בארץ, ובטח שלא למעצבים צעירים.

אז איך אפשר לדעת באמת?

1. בקשו לראות תיקי עבודות של בוגרים.
2. בקשו טלפונים של בוגרים ודברו איתם ישירות.
3. טיפ מגניב – לכו ללינקדאין ותפלטרו לפי מוסד לימודים. תבדקו מתי סיימו ללמוד, ואיפה עובדים היום.

חפשו אמת בפרסום. תזהרו מכל מי שמבטיח הבטחות שאין להן שום בסיס. תעשו מחקר שוק ומתחרים איכותי. יש מקומות בחוץ שאפילו שיש להם שם יחסית טוב, בפועל בוגרים מספרים שהמרצים בהם לא מספיק טובים ושהם לא מקבלים כלים ומנטורינג אמיתי ואף לא מצליחים לסיים תיק עבודות.

נקודה חשובה לגבי מנטורים – מיכל מספרת שהתופעה של מנטורים חסרי ניסיון או כאלה שבעצם מתקשים למצוא עבודה הולכת וגוברת. ״מנטור צריך להיות אדם שעובד בתעשייה. מעצב עם ניסיון משמעותי, שגם גייס מעצבים.״

תבחנו ותבחרו היטב ממי אתם לומדים.

איך מעצבים יכולים לשפר את הסיכויים שלהם להשתלב בשוק העבודה לדעתך?

1. אל תגישו את תיק העבודות שלכם לפני שהוא באמת מוכן– במיוחד אם אתם מעצבים צעירים. גם ככה יש הרבה אנשים שמתמודדים מולכם ואין המון הזדמנויות. אם אתם עדיין לא יכולים להביא את המאה אחוז שלכם, חכו ואל תסגרו לעצמכם  דלת. כשאתם מתחילים תהליך חיפוש עבודה אתם צריכים להיות ב-Best שלכם, ארוזים ומוכנים.
תהיו אמיצים! העלו פוסט באחת הקהילות המובילות בפייסבוק ותבקשו פידבק (אחת היכולות הכי חשובות כמעצבים היא להיות מסוגלים להכיל פידבק). קחו בחשבון שתיק העבודות שלכם לא מוכן לפני שקיבלתם עליו המון (אבל המון) פידבקים. תרכזו אותם, תתקנו על פיהם וצאו לדרך.

2. יש כל כך הרבה תיקי עבודות שיש בהם רק מובייל בלי מערכת– זה המקום להגיד, 90% מהמשרות הן למערכות מורכבות ולא לאפליקציות מובייל. זה קריטריון שמגייסים פוסלים עליו. יש מעצבים מדהימים, גם סיניורים, שיש להם בתיק העבודות 3 אפליקציות B2C ואין מה להציע להם, כי חברות B2B מבקשות לראות מערכת מורכבת אחת לפחות (SaaS).
אם יש מערכת מורכבת בתיק העבודות – מקמו אותה ראשונה, כי היא הכי מעניינת את המגייסים.

3. תיק עבודות בפלטפורמה משלכם– כלומר לא ב-Behance או Dribble למיניהן. זה חשוב כי זה מאפשר לכם לספר סיפור, להראות במה אתם מיוחדים, זו הזדמנות לנצוץ שלא שווה לוותר עליה. יש בזה משהו שמראה שהמעצב לוקח את עצמו ברצינות ומשקיע את המשאבים הנדרשים כדי להגיע למצב הטוב ביותר שהוא יכול. פלטפורמות רלוונטיות- FRAMER, WEBFLOW, UXFOLIO, WIX ועוד.

4. תהיו נוכחים בלינקדאין– תעלו פוסטים, תכתבו על דברים שמעניינים אתכם. זה מראה על רצינות ועל הבנה של התעשייה והבנייה של המותג שלכם בתוכה. צרו את התוכן שלכם (כלומר לא רק לשתף, כי זה לא אומר עליכם יותר מדי). מיכל מספרת שהיא נתקלת בהרבה מעצבים צעירים שאין להם לינקדאין ומדגישה – זו לא אופציה לא להיות בלינקדאין! רוב המשרות מגיעות משם בצורה ישירה או בעקיפין, והמגייסים בטוח יעברו שם בדרך.
הלינקדאין יותר חשוב מכל רשת חברתית אחרת, תשקיעו את האנרגיות שלכם שם. שימו תמונת רקע שעיצבתם, העלו עיצובים שעשיתם ועוד.
והכי חשוב בלינקדאין- תמונה מחייכת. גם אם יש לכם תמונה רצינית ומקצועית, חיוך הוא קריטי. כולנו מחפשים אנשים עם חיוך 🙂

5. הקשיבו לפודקאסטים וקראו כתבות מקצועיות– לימדו כל מה שאתם יכולים מאנשי מקצוע מובילים בתעשייה. יש פודקאסטים מעולים שאפשר ללמוד מהם המון.

6. דאגו להגיע לראיון העבודה בשיא שלכם– תשנו טוב, תעשו משהו שמרים לכם את האנרגיות ומשחרר אתכם לפני,זה יכול להיות כל דבר – לרקוד, לקפוץ, מוזיקה, נשימות, מיינדפולנס – כל מה שיפקס אתכם ויעזור לכם להגיע במיטבכם.

בשורה התחתונה

שוק העיצוב בישראל גדל ומתפתח, אך מציאת עבודה בו דורשת עבודה קשה, התמדה והבנה מעמיקה של האתגרים הייחודיים לו.
כדי להצליח בתעשייה אין ברירה אלא לקחת אחריות על הקריירה שלכם, לבחור בקפידה ממי ואיפה ללמוד ולהשקיע המון, אבל במקומות הנכונים.
ככל שמעצבים ישכילו ליישם את זה ויבינו שהם חייבים לרוץ יחד עם השוק קדימה, לא רק שיוכלו למצוא מקום עבודה טוב, גם התעשייה שלנו תתמלא במקצוענים שמלאים בתשוקה למה שהם עושים. רק ככה היא תמשיך להתפתח למקומות חדשים ומרגשים.

לקינוח, אספנו עבורכם מאמרים שיכולים לבוא בול בזמן:

תיקי עבודות

איך נראים תיקי עבודות של מעצבים שהתקבלו לחברות המובילות בשוק?
3 דרכים להגדיל את תיק העבודות ולצבור נסיון לקראת התפקיד הבא שלך
איך אני הופך את הסיפור שלי לתיק עבודות?
5 תיקי עבודות שעזרו להתקבל ל- Wix, Google, Papaya Global, Camilyo ו- Securing SAM

כניסה לתחום

המדריך המלא למבחני קבלה במשרות UX\UI
כל מה שצריך לדעת לפני שאתם נכנסים לתחום חווית המשתמש (UX\Ui)
10 עובדות כואבות שכל מעצב UX צעיר חייב להפנים
איך מצאתי עבודה כמעצבת ux\ui

אהבתם את הפוסט? אולי תאהבו גם את עמוד הפייסבוק שלנו, אנחנו מעלים טיפים יומיים על נושאים שמרגשים אותנו.

• הכשרה למעצבים
• כניסה לתחום
• כניסה לתחום חווית משתמש
• ראיון עבודה
• תיק עבודות