משרות חווית משתמש : מה באמת השוק מחפש?

כחלק מהעבודה התמידית שלנו על שיפור תוכניות הלימוד בקריאט אנחנו עוברים כל שלושה חודשים על משרות בתעשייה במטרה לזהות מגמות ולהתאים את התכנים שלנו. זה עוזר לנו להיות בטוחים שהבוגרים שלנו יהיו אנשי מקצוע שיתאימו לתעשייה היום אבל גם לשינויים העתידיים. זה חלק מהאחריות המקצועית שלנו (ושלי) בתור מרצים בתעשייה.

במסגרת המחקר התמידי הזה אנחנו דואגים לעבור על כל המשרות החדשות המפורסמות. את הפוסט הזה כתבנו לאחר שעברנו על 300 המשרות האחרונות שפורסמו בקבוצות ובאתרים השונים. כאן תוכלו לקרוא על המסקנות שלנו.

מכיוון שחלק מהמשרות לא מפורסמות ועוברות רק מפה לאוזן או דרך מנהלי גיוס אנו דואגים ליצור קשר תמידי עם משרדי השמה וגיוס וכן עם מנהלי צוותי מוצר/עיצוב בחברות מוצר גדולות כדי שנוכל לחבר תמונה מלאה יותר של הצרכים בתעשייה.

בנוסף, דאגנו להתקשר לחברות מוצר ושירותים מוכרות בתחום ואף לחלק גדול מהמשרות שפורסמו כדי לבקש פרטים נוספים במידה והמשרות לא היו מספיק ברורות. זאת כדי לוודא שאנחנו מדייקים במסקנות שלנו.

חשוב לי לחזור ולהדגיש – לא מדובר פה בדעה שלי או שלנו בתור חברה, אלו מסקנות שמבוססות על סקר מסודר ומעמיק. המטרה שלי היא לשקף לקהילה בישראל את המצב בשוק, גם אם אני לא מסכים עם חלק מהדרישות שעלו מהמחקר.

זהו לא פוסט עם עצות ל״איך להתקבל למשרה הראשונה״, למרות שאם תבינו אותו לעומק ותיישמו זה בהחלט יעזור לכם להתקבל למשרות בשוק.

אז על אילו משרות עברנו?

אנו דואגים לעבור רק על משרות שפורסמו בצורה מקצועית, כלומר עם תיאור משרה מפורט וכזה שפונה למשרות חווית משתמש. בחנו גם משרות בחברות מוצר וגם בחברות שירותים (פרויקטים).

מעבר ל-300 המשרות (שמתאימות לפרמטרים שציינו) התקשרו גם ליותר מ-40 חברות ומנהלי גיוס שמגייסים תמידית מעצבים/מאפיינים ואנשי חווית משתמש.

על אילו משרות לא עברנו?

בסיכום שתקראו מטה לא התייחסנו למשרות לעיצוב פרינט, מיתוג, חיפוש ביצועיסטים, משרות עיצוב בחברות פרסום וכמובן למשרות עיצוב בפלטפורמה ספציפית (דוגמת wix).

בנוסף, לא התייחסנו למשרות המורכבות ״גם״ מעיצוב, דוגמת עיצוב וניהול פרויקטים או משרות עיצוב והזנת תוכן. לא התייחסנו להצעות לפרילנסרים, אלא למשרות מסודרות.

לפני שמתחילים: מה בעצם ההבדל בין חברות מוצר לשירותים?

חברות מוצר בעצם עובדות על מוצר, או מוצרים, פנימיים שלהם. בחברות מוצר נוכל, בדרך כלל, לעבוד על מוצר אחד לעומק ולאורך זמן. חברות מוצר מוכרות הן: wix, gett או אפילו גוגל ופייסבוק. רוב חברות הסטארט-אפ, בשלבים השונים, הם דוגמה נוספת לחברות מוצר.
בדרך כלל בחברות מוצר נוכל לקבל משכורת גבוה יותר ונעבוד בצוות עם אנשי מקצוע נוספים ומול מחלקות שונות.

חברות שירותים (בישראל נקראות גם חברות פרויקטים או סטודיו) הן חברות המציעות שירותים לחברות אחרות. שם נוכל להנות מהגיוון בפרויקטים ובעבודה מול לקוחות. החסרון הוא לעיתים המשכורת הנמוכה בהשוואה למשכורות בחברות מוצר.

ההמלצה שלי: אם אתם בתחילת הקריירה שלכם, לכו לעבוד בחברת פרויקטים

שם תוכלו להתנסות בסוגי פרויקטים שונים, תבנו בסיס מקצועי טוב וניסיון במתודולוגיות עבודה, תבינו את הדרך הנכונה להתנהל מול לקוחות
ותפתחו קשרים מקצועיים ואישיים שישרתו אתכם המון בהמשך הקריירה.

בנוסף, זאת הדרך הקלה ביותר לייצר תיק עבודות מסיבי ואיכותי, מה שיעזור לכם להתקבל לחברות מוצר במידה ותרצו בשלב מאוחר יותר.

שימו לב! אל תתבלבלו ותניחו שמכיוון שבחברות מוצר משלמים יותר מדובר במשרות מעניינות או טובות יותר בוודאות. יש המון אנשי מקצוע מעולים שנהנים דווקא לעבוד בחברות פרויקטים ויש אחרים שדווקא מעדיפים חברות מוצר.

אני לדוגמה קופץ כל כמה שנים בין ניהול מחלקות מוצר ובין פרויקטים. היכולת לקפוץ בין לבין היא אחד מהיתרונות הברורים של המקצוע שלנו ואני נהנה מאוד מלנצל אותה.

מסקנות שעלו מהמחקר

מחפשים אפיון, עיצוב או גם וגם?

שימו לב, אחת המסקנות הברורות היא שהרוב המוחלט של המשרות המפורסמות דורשות היום את שני היכולות במקביל, כלומר מישהו עם הבנה וניסיון באפיון ובעיצוב.

88% מהמשרות מציינות במפורש שהן מחפשות מעצב חווית משתמש שידע גם לאפיין.
8% מהמשרות פונות למאפיינים בלבד, ו4% למעצבים בלבד.

מה זה אומר? שלאנשים ללא רקע בעיצוב יש סיכוי משמעותית קטן יותר להיכנס לתחום. בטח כאשר מדובר במשרה התחלתית.

תואר ולימודים

הרוב המוחלט של המשרות המפורסמות על ידי חברות גדולות מציינות בפירוש שהם מחפשים מעצבים עם תארים מתאימים. לרוב הכוונה לתואר בעיצוב תקשורת חזותית או תואר מקבילי.
עיצוב תעשייתי, אופנה, טקסטיל ופנים – לרוב לא יחשבו כתארים מתאימים. בטח לא במצב שבו אין למועמד ניסיון בעיצוב חווית משתמש.

כחלק מהמחקר אף התקשרנו לכל החברות שלא ציינו במשרה שלהם אם תואר הוא דרישה (40 חברות פחות או יותר). כמעט כולן ציינו טלפונית שתואר מתאים הוא דרישת סף.
היו אפילו כמה שצחקו על השאלה, לדעתם זו דרישה בסיסית והן לא ראו את הצורך לכתוב אותה.

שמנו לב שדווקא במשרות פחות עיצוביות ויותר ביצועיסטיות – תואר היה נחשב ליתרון ולא לדרישה.

למה (פתאום) כולם מחפשים תואר?
פה יש נקודה מאוד מעניינת. משיחות עם מגייסים רבים עולה כי מדובר בדרך התמודדות עם ההצפה שיש בשוק המעצבים היום (וזה נושא למאמר אחר). כאשר מפרסמים משרה בעיצוב ניתן לקבל עשרות רבות אם לא מאות של קורות חיים. רובם המוחלט לא מתאימים ואנו כמגייסים עובדים מאוד קשה לעבור על כל קורות החיים ותיקי העבודות.
דרך פשוטה לחסוך חלק מהעבודה היא להחמיר את דרישות הסף, מה שיביא לפחות מועמדים וכנראה למועמדים איכותיים יותר או לפחות להורדת זמן ההשקעה בתהליך הגיוס. תסתכלו על זה בתור מכת נגד למכללות ובתי הספר המקצועיים (לא נזכיר שמות אבל כולנו יודעים מי הם) שמלמדים עיצוב בכמה חודשים ושופכות המון בוגרים לא מתאימים לשוק.

כאשר מדובר במשרות התחלתיות, החמרת תנאי הסף הפכה להיות התמודדות נפוצה מאוד בשנתיים האחרונות והתואר לתנאי סף פופולרי במיוחד. וזה כמובן מבלי להזכיר שבחלק מהמשרות אף נותנים העדפות לבוגרי מוסד כזה או אחר (בדרך כלל בגלל שהמנהל המקצועי הוא בוגר של המוסד).

מתוך ראיונות שעשינו עם מגייסים רבים, יש העדפה ברורה לבוגרי: שנקר, המכון הטכנולוגי, בצלאל, מכון אבני וויצו. בעוד שיש תארים (לא אזכיר שמות) שידועים בכך שהם משחררים לתעשייה אנשים מקצוע פחות טובים.

העצה שלי: אם אתם מתלבטים איפה ללמוד, תשאלו מעצבים בתעשייה (במיוחד כאלה שמגייסים).

״אני לא צריך תואר – אמרו לי שמספיק לי תיק עבודות״
אישית מאוד מעצבן אותי לראות מעצבים שממליצים למתחילים בתחום לא ללמוד ופשוט לעבוד על תיק עבודות. זה מעצבן אותי כי זה פוגע בהם מאוד. לעצה כזאת יש פוטנציאל לפגוע למישהו בקריירה כולה ולאורך הרבה מאוד זמן.

נכון, תאורתית אפשר לגבש תיק עבודות ללא לימודים אבל מהניסיון שלי הסיכוי שתיק העבודות יהיה טוב ומתאים נמוך מאוד. במיוחד כאשר יש הצפה גם של בוגרי האקדמיה היום (הכיתות גדלו משמעותית) וההשוואה תהיה תמיד מולם.

קחו בחשבון שמאוד קל לראות בתיק העבודות שהמועמד לא למד עיצוב, יש בעיות בעימוד, טיפוגרפיה, בגריד ובפיתוח השפה שפשוט מסגירות את זה מאוד מהר. אם אתם בגיל המתאים ויכולים להרשות לעצמכם ללמוד עיצוב – אל תחשבו פעמיים.

שנות ניסיון

כמו שאפשר לראות מהגרף המסכם את התוצאות של המחקר – רוב המשרות (66%) יבקשו שלוש שנים של ניסיון או יותר. 22% ביקשו לפחות שנתיים ניסיון ורק 5% אחוז מחפשים שנה אחת בלבד של ניסיון.

גם פה, כמו בדרישת הלימודים, זו דרך פשוטה יחסית לסינון ראשוני של מועמדים מתוך ההגיון שללא ניסיון אין להם את האיכות והיכולות הדרושות למשרה (מה שאגב נכון רוב הזמן). עם זאת, חשוב להבין שלרוב המשרות אין משמעות לדרישה המדויקת – כלומר אם ימצאו מועמד עם תיק עבודות מתאים סביר שיתגמשו במידה ואין לו מספיק שנות ניסיון.

אין לי ניסיון, כמה משרות באמת פונות אלי?

בשורה התחתונה: מעט מאוד משרות.
מתוך יותר מ-300 משרות היתה רק משרה אחת שציינה שאין צורך בניסיון קודם.

לנשום עמוק, יש תקווה גם אם אין ניסיון

זה שהשוק מחפש אנשים עם ניסיון בלבד זה לא אומר שיש כאלה אנשים ובכמות הדרושה. כולם התחילו מאיפושהוא ותסמכו עלי כשאני אומר שתיק עבודות טוב (גם עם תרגילים בלבד) יביא אתכם למשרה הראשונה.

אני מלמד כבר יותר מעשור עם אלפי בוגרים בכל התעשייה, וכולם התחילו מהמשרה הראשונה שנתנה להם את הניסיון. זכרו שניסיון הוא לאו דווקא ניסיון תעסוקתי, לרוב מדובר בניסיון מקצועי שתרגילים ברמת מורכבות גבוהה יכולים לחלוטין בהחלט להדגים.

בכל מקרה, במידה ואין לכם ניסיון, זה הזמן לבדוק את רשימת היתרונות שרשומה בהמשך המאמר. יתרונות יכולים להיות הפתרון להשיג את ההזדמנות הראשונה שלכם בשוק.

יש משפט שאני זוכר שרונאל מור אמר לי לפני המון שנים: ״גם נפוליאון היה טירון פעם, אבל היה טבוע בו משהו שסימן שהוא יהיה גנרל״.
אז תראו לעולם שאתם יכולים להיות גנרלים.

תזכרו שכולנו התחלנו מאיפשהוא אבל היו כאלה מספיק חכמים להבין את השוק ולבנות את הקריירה שלהם ואת הצורה שהם מציגים את עצמם נכונה.

תיק עבודות : בואו ניישר קו

כתבתי כבר המון על נושא תיק העבודות, אתם יכולים למצוא מאמר מקיף על יצירת תיק עבודות נכון וסיכום של ראיונות עם המגייסים המובילים בתעשייה.

לנוחיותכם אסכם בכל זאת את הנקודות העיקריות שעלו מהמחקר:

תיק עבודות הוא אתר. נקודה.
תיק עבודות הוא אתר המרכז 3-4 עבודות טובות שלכם. אם בחרת בויקס תכבדו את עצמם ותשלמו להם כדי להוריד את הפרסומות. זה כרטיס הביקור שלכם וככל שהוא יראה מקצועי יותר כך הסיכוי שלכם להתקבל לעבודה גדל.

למה לא קובץ pdf? או רשימת לינקים? או מייל מלא בתמונות? – התשובה פשוטה: כי אף אחד לא עובד אצלכם. מגייסים יעברו על התיק שלכם ביחד עם עשרות (במינימום) תיקי עבודות אחרים והמטרה שלכם היא לבלוט אבל גם להקל על מי שיעבור עליו. או במילים אחרות – לתת חוויה טובה.

שימו לב שעיצוב האתר עצמו הוא חלק בלתי נפרד מהרושם שאתם מעבירים. לכן חשוב לעצב גם אותו ובצורה מרשימה ונעימה.
(ובבקשה אל תבחרו את אותו הטמפלט שכולם בוחרים בו, ולא תיק עבודות דרך תוכנות אדובי הוא לא מספיק טוב).
תמיד תזכרו שמגייס רואה המון תיקי עבודות, ואם התיק שלכם נראה כמו כולם, מה זה אומר עליכם בתור אנשי חווית משתמש?
תיק העבודות חייב להציג פרויקטים המתאימים למשרה
אם המשרה היא בעיצוב חווית משתמש אז עבודות פרינט, מיתוג או שיווק יכולות להיות נחמדות (אם הן מעולות) כתוספת. אם אלו העבודות היחידות שיש לכם בתיק תחסכו לעצמכם את הזמן ותעבדו על עבודות נוספות לפני שאתם שולחים.

מה יזיק לשלוח למרות שהתיק שלי לא מתאים?
ובכן, אנחנו תעשייה מאוד קטנה, חבל לשרוף את עצמכם ואת תיק העבודות שלכם, אל תשלחו אם אין לכם מה להציג, זה אומר הרבה עליכם בתור אנשי מקצוע (וזה גם אומר שאתם לא ממש מבינים את הדרישות של התפקיד).

שימו לב! אני לא מתכוון שתיק העבודות יכיל פרויקטים המתאימים בדיוק לסוג המשרה הספציפית. כלומר, אם המשרה היא לחברת סטארט-אפ בתחום המדיטציה, אין ציפיה שתציגו פרויקט בדיוק מאותו התחום. אבל אם מדובר בחברה שהמוצר שלי הוא אפליקציה לנייד הם כן יצפו לראות אפליקציות שעבדתם עליהן.
הציגו תהליך ולא תוצר סופי
הדרשיה היום היא ללא ספק להצגת תהליך מלא. תהליך מלא יכלול ניתוח של בעיה, ערך ומטרה וכמובן את השלבים השונים בתהליך שלכם (מחקרי בסיס – שוק ומתחרים ומשתמשים, ארכיטקטורה, סיפורי משתמשים, בדיקות שמישות, קונספטים שונים, אופטימיזציה, בדיקות AB, מיתוג, עיצוב וכו…)

יתרונות ברורים

רשימת היתרונות בכל משרה מסמנת את האנשים שהחברה באמת רוצה לגייס אבל ברור לה שאין או שיהיה קשה למצוא את אותם אנשים בדיוק.

חלק מהדרישות מופרעות והן בחזקת ״ניסינו״ מצד החברות המגייסות, כלומר ברור להן שאין מועמדים שיגיעו עם כל הדרישות ולכן זה לא צריך להפחיד אתכם אם יש דירשות שלא מתאימות לכם.
מהצד השני, זו דרך מעולה להבליט את עצמכם ואף לעלות את הערך שלכם בעיני החברות השונות. במידה ואין לכם מספיק ניסיון היתרונות הם הדברים שיעזרו לכם להתקבל למשרה בכל זאת.

מעניין לראות שהיום יש שפע של יתרונות מעניינים שחלקם הגדול ללא ספק יהפוך להיות בקרוב מאוד דרישות סף בחלק גדול מהמשרות.

חילקתי את היתרונות לפי משרה – לנוחיותכם, אבל חשוב להבין שהחלוקה הזאת לא תמיד מחזיקה בשוק.

יתרונות בחברות מוצר

פיתוח פרונט (צד לקוח) ועבודה מול הפיתוח:
כבר דיברנו המון על החשיבות של הבנת הטכנולוגיה והפיתוח למעצבים ואנשי חווית משתמש. אין ספק שמעצב שיודע לכתוב html, css וכמובן גם javascript יהיה שווה יותר בעיני הרוב המוחלט של המעסיקים. ולא מדובר במעסיקים שרוצים מישהו אחד שיעשה הכל, זה כמעט ולא קיים יותר, אני דווקא מדבר על חברות מוצר גדולות שהשכילו להבין בשנים האחרונות שעבודת צוות נכונה ומהירה מגיעה קודם כל כשכל הצדדים מכירים את כל התהליך המקצועי.
וכמובן שלא נוכל להמציא את הממשקים והחווית הטובים ביותר אם אנחנו לא יודעים מה אפשר לעשות היום עם קוד. היום יותר מבעבר – קשה להפריד בין השניים.
אופטימיזציה ובדיקות:
מי שלא יודע למדוד את העבודה שלו לא יוכל להשתפר, בטח שלא במהירות והציפייה היום היא שנדע איך למדוד ולשפר את התוצרים שלנו, התהליך הזה נקרא לעיתים – אופטימיזציה (כתבנו רבות עליו פה) ולמי שיש ניסיון עם כלי מחקר ובדיקות ועם התהליך עצמו ללא ספק יקבל עדיפות על מועמדים אחרים.
מקום טוב להתחיל ללמוד את התחום יהיה הקורס החינמי של גוגל שמציע שיעורים קצרים ונהדרים למתחילים ואף למתקדמים על מערכת האנליטיקות של גוגל (תחת האקדמיה של גוגל).
היכרות עם עולם התוכן:
לעיתים יש העדפה למועמדים המגיעים עם הבנה/ידע/ניסיון בתחום מסוים. לרוב מדובר בתחום בו החברה פועלת. המלצתי היא לתקשר כמה שניתן את התשוקה או הידע שיש לכם לתחום כבר בתיק העבודות ולוודא שמי שמראיין אתכם ידע שהתחום/נושא מוכרים לכם.
ניסיון מקצה לקצה:
כלומר שעבדתם על פרויקט משלב הרעיון ועד ההשקה, וברוב החברות הכוונה היא גם לאחר ההשקעה (אופטימיזציה, בדיקות וכו…). זו דרישה מאוד מקובלת בחברות מוצר שרוצות לגייס אנשים שהתנסו בכל השלבים בתהליך. במידה ויש לכם ניסיון מתאים כדאי להציג אותו בצורה מתאימה בתיק העבודות.

יתרונות בחברות שירותים

יצירת אבות טיפוס אינטרקטיביים:
כאיש מקצוע היכולת לפתח אבות טיפוס אינטרקטיביים ובקלות עוזרת מאוד לסחוף אנשים אחרים בתהליך, להסביר את הכוונה שלנו לעצמנו ולשאר הצוות (וכמובן שללקוחות) וזו גם דרישה מקדימה ליתרון הבא ברשימה – שכן ללא יכולת לבנות אבות טיפוס אינטרקטיביים יהיה קשה מאוד לבצע בדיקות שמישות יעילות.
מחקר ובדיקות שמישות:
הכוונה למחקרי משתמשים, מחקרי שוק ומתחרים וכמובן מבדקי שמישות. לרוב יבקשו להכיר את המתודולוגיה ואת הכלים המובילים ובמידה ותגידו שיש לכם ניסיון בבדיקות יבקשו מכם לתאר בראיון תהליך של בדיקות שעשיתם – אז תחסכו לכם את המבוכה ואל תעקמו פה את האמת, שימו לב שיהיה מאוד קל לעלות על זה אם אין לכם ניסיון בבדיקות.
יהיו חברות שמחשיבות את תהליך האופטימיזציה ובדיקות ab כחלק מבדיקות השמישות.

דרישות אישיות שחזרו בכל המשרות

בכל דרישות משרה כלולות גם דרישות אופי/אישיות. אלו דרישות חשובות שמשפיעות לא פחות מהדרישות המקצועיות. מעבר לסיכום והצגת הדרישות חשוב לי להסביר את ההגיון שעומד מאחורי דרישות אלו כדי לאפשר לכם להציג את עצמכם בצורה טובה יותר במידה ותתבקשו.

ברמה האישית: אני מאוד שמח לראות את הדרישות האלה. ההבנה של השוק שאנחנו יותר ממעצבים ומאפיינים – אנחנו אנשי מוצר מאפשרת לנו לגדול ולהתפתח.

במקום הראשון: יכולת להסתדר עם צוותי עבודה השונים
היכולת להסתדר עם צוותי העבודה השונים (שיווק, פיתוח, מכירות, ניהול לקוחות) היא קריטית. ברמה המקצועית אנחנו אולי אלופים באפיון ועיצוב חווית משתמש אבל אנשים אחרים בארגון מחזיקים בידע ובניסיון בעלי ערך רב, במידה ולא נייצר קשרי עבודה תקינים לא נוכל להגיע למידע הזה.
בנוסף, ברמה האישית – אף אחד לא אוהב לעבוד עם אנשים שקשה להסתדר איתם כך שלא משנה כמה אתם טובים במידה ולא תוכלו לעבוד בצוות, לתקשר בצורה נעימה וטובה ולפתור בעיות שיעלו במהלך העבודה כנראה שלא תתקבלו למשרה.
חשוב לזכור שהעבודה שלנו היא כמעט כולה מול אנשים, היכולת שלנו להסתדר איתם תקבע במידה רבה את היכולת שלנו להתקדם ולהוציא מוצרים טובים יותר לשוק.
יכולת הנהגה וסחיפה של אנשים אחריכם
דרישה מאוד מקובלת דווקא בחברות מוצר בהן מידת ההצלחה שלכם מושפעת במידה רבה מהיכולת שלכם לסחוף אחריכם את צוותי העבודה ולהניע אותם לתוצאות טובות ומעמיקות יותר. מעצב/מאפיין חווית משתמש שסוחף אחריו את צוותי העבודה וההנהלה יכול להספיק יותר ולהביא את המוצ לגבהים חדשים.

במידה והוא נכשל במשימה זו סביר שהמוצר יתקע או ישיג התקדמות מינימלית במקרה הטוב.
תקשורת טובה ויכולות הצגה
גם פה הקשר למקצוע שלנו מאוד ברור וזו למעשה דרך שונה לכתוב את שתי הנקודות הקודמות. אנשי מקצוע שיכולים לתקשר ולהציג ידעו להסתדר עם צוותי העבודה ולסחוף אחריהם את האנשים המתאימים.
להישאר מעודכנים להיות מחוברים לקהילה ולחידושים
איש מקצוע אמיתי יודע להתעדכן בצורה יעילה ותמיד יהיה מחובר לשוק במידה כזו או אחרת.
המקצוע שלנו כל הזמן מתפתח ומשתנה, זה היתרון הגדול שלו אבל זה מצריך מאיתנו ללמוד איך להמשיך ולהתפתח כל הזמן. יש שיגידו שזה החסרון של המקצוע שלנו – לאותם אנשים אני תמיד עונה, עם כל הקושי שבדבר, שהם לא במקצוע שמתאים להם.

גם הדרישה הזאת של השוק מעולה לנו בתור אנשי מקצוע כי זה מראה שהציפיה מאיתנו היא לא רק להיות אנשי מקצוע טובים אלא לייצג את התעשייה המקצועית ואת ההתפחות שלה בארגון שבו נעבוד, וזה לדעתי שם אותנו בנקודה מצוינת.

אנגלית שפה קשה?

כמעט חצי מהמשרות דרשו אנגלית בשפה גבוהה (אבל לא שפת אם). זו דרישה ברורה והגיונית, שכן רוב החברות עובדים עם לקוחות או שותפים בחו״ל והתנהלות תקינה מחייבת שליטה בשפה האנגלית.
מה עושים במידה ואין לנו אנגלית ברמה גבוהה?
קודם כל אין מה להילחץ, זו מגבלה שיחסית פשוט לבטל. אם תתחילו לקרוא באנגלית באופן קבוע (עדיף חומר מקצועי אבל לא חובה) תגלו שאתם משתפרים משמעותית תוך כמה חודשים.
למי שיש קושי ספציפי או צורך מידי – יש קורסי אנגלית טכנית מעולים כך ששווה לעבור אחד (גם אם יעלה לנו כסף) ולהיפתר מהמכשול הזה אחת ולתמיד.

שימו לב שרק חלק קטן מאוד מהמשרות הציבו דרישה לאנגלית בשפת אם. כך שלמידה לבד ו/או קורס ממוקד יכולים להיות פתרון מעולה.
חשוב לזכור שרוב החומרים המקצועיים שלנו כתובים באנגלית ולכן הנושא חשוב גם להתפתחות המקצועית התמידית שלנו.

תוכנות וכלי עבודה

פה היתה תשובה כמעט חד משמעית. יותר מ-70% מהחברות ביקשו שהמועמד יתמחה בשלושת התוכנות: SKETCH, Illustrator, Photoshop ואת Invision לצורך הצגה ועבודה על העיצובים.
למרות הדרישה חשוב להגיד שרוב החברות שראיינו בטלפון העידו שאין להן בעיה לתת למועמד ללמוד תוכנה חדשה כחלק מההכשרה הראשונית והדגישו שחוסר ניסיון בתוכנה לא יעצור אותם מלגייס מועמד מתאים.

מעניין מאוד לציין שהמקומות שדווקא התעקשו שהמועמד יגיע עם ניסיון בתוכנה ספציפית היו לרוב כאלה שחיפשו ביצועיסט או מעצב שיעשה עבודה שחורה יחסית.

משרה לא חייבת להיות מלאה

גמישות באחוזי משרה היתה מאוד נדירה עד לפני כמה שנים. היום, ארגונים וחברות הבינו שכדי לשמר עובדים טובים (ושמחים) נכון וכדאי להתגמש מולם בכל הקשור לאחוזי משרה.

בנוסף – אנו רואים פתיחות נהדרת בכל הקשור למיקום הפיזי של העבודה. לא עוד חייבים להגיע למשרד בכל יום, יש חברות שמאפשרות אחוז משרה מהבית. בדרך כלל מדובר ביום-יומיים בשבוע.
תרגישו חופשי לעלות את הדרישות האלה בתהליכי הגיוס והיום יש גם סיכוי טוב שתקבלו אותן.
חשוב לציין שככל שהמשרה גבוהה יותר (כלומר מחפשים ניסיון) יש גמישות גבוהה יותר לגבי אחוזי משרה ואפילו עבודה מהבית.

אז מה השורה התחתונה?

הבינו לעומק את דרישות השוק ושפרו יכולות חלשות או חסרות אצלכם כדי להתאים אליהן. זה יכול להיות באמצעות קורס אונליין או באמצעות קורס פרונטלי. רק תוודאו שאתם בוחרים נכונה באפשרות שתעזור לכם להשיג את המטרות המקצועיות שלכם בזמן סביר.
זכרו – עד כמה שזה מבאס, השוק לא יתאים את עצמו עלינו. אנשי מקצוע שמתמרמרים על השינויים בשוק סופם להישאר מאחור בעוד אנשי מקצוע שידעו לקרוא נכון את השוק ולהתאים את עצמם יובילו אותו.
כבדו את עצמכם מספיק כדי להציג את העבודות שלכם בצורה מרשימה.
שפרו את התיק שלכם והוסיפו עבודות מתאימות במידה והתיק חסר.
המשיכו להתפתח, ללמוד ולשפר את תיק העבודות שלכם, גם אם התקבלתם למשרה או שאתם עובדים כרגע כדי להתכונן למשרה הבאה.
אל תעשו קיצורי דרך כי אתם תשלמו עליהן בעתיד. (לכו ללמוד בצורה מסודרת, תעבדו במקומות שיתנו לכם את הניסיון הנחוץ לכם להתפתח)

אהבתם את הפוסט? אולי תאהבו גם את עמוד הפייסבוק שלנו, אנחנו מעלים טיפים יומיים על נושאים שמרגשים אותנו.