יעל שטיינברגר | 9 בדצמבר 2020המאמר הבא מציג את סיפורם האישי של תלמידים שהגיעו מרקעים שונים והשכלה שונה, שהחליטו לעשות שינוי מקצועי בחייהם ולעשות הסבה מקצועית לתחום חווית המשתמש.
כל אחד מהם צעד בדרך אחרת, כל אחד מהם הפעיל את הכישורים והיכולות היחודיים לו כדי להתקדם קדימה.
אבל כולם התמודדו עם אתגרים כאלה ואחרים בהתחלה, כולם עברו תהליך התפתחות עצום לאורך הדרך, למדו הרבה (וממשיכים ללמוד כל יום מחדש) והצליחו להגיע ליעד שהציבו לעצמם.
הסיפורים האישיים במאמר יוכלו לנפץ לכם כמה מיתוסים באיך נכון לחדור לתחום, ואולי גם לחזק כמה אחרים..
אבל הם בעיקר מראים שאין אמת אחת ואין נתיב אחד ברור שעליכם לצעוד בו כדי להצליח.
 |
יעל אביב, מעצבת חווית משתמש פרילנסרית המתמחה בעבודה עם סטארטאפיםהייתי מורה מגניבה במגמת אמנות בתיכון, עם רף סיפוק שהלך וירד. |
זה כנראה הרגע לציין שהגעתי ללא רקע בעיצוב.
והנה הרגע לציין שככל שהתקרב מועד הקורס, ככה יותר נכנסתי לפאניקה.
- אני עומדת לקפוץ למים שאני בכלל לא מכירה.
- איתי בקורס ילמדו אנשים שכן יש להם רקע מהותי בתחומים רלוונטים. הם יבינו הכל ואני לא אבין כלום.
- זה נורא יקר.
- הקורס הוא מבין החוויות האינטנסיביות שאפשר לעבור בחיים הבוגרים.
- UX זה התחום הכי.עשיר.בעולם. הוא טומן בחובו כל כך הרבה יותר מ"אסתטיקה" ו"אנשים". הוא מדע שלם, מופלא ומרתק שלא קשור בשום צורה לאינטואיציה.
- UX נמצא בכל מקום ובכל דבר, לא רק במסך. כשהוא טוב, או שלא תרגיש בו, או שהוא יקרוץ אליך ויגרום לך לחייך.
האתגרים בקורס הציבו רמה נורא (נורא!) גבוהה, אבל באופן שעורר דחף עז לצלוח.
מסתבר שאנשים מחפשים פתרונות לעסק שלהם כל הזמן.
בתחום שלנו תמיד יש מה ללמוד, ולשמחתי יש לא מעט ערוצים שכיף לפנות אליהם כדי להשתפר.
או המחברות והחומרים מהקורס שתמיד לידי (באמת, פיזית, פה בעמדה).
לטוב ולרע, יש לי 400 טאבים פתוחים ברגע נתון.
וגם במידת הצורך, יש ליווי של אנשים מבריקים ומנוסים ממני, שתמיד נענים בחיוך – כי על הדרך זאת גם קהילה ממש חמה. (למשל: ליאור וצוות Create, וקבוצות ייעודיות ברשת)
 |
אלונה סנבירה, מעצבת מוצר בחברת Pendo.ioאני אלונה, מעצבת מוצר כבר שנה (וואו איך הזמן טס!) בחברת pendo.io בצוות הישראלי שיושב בהרצליה.
|
| אני בוגרת תואר ראשון בטכנולוגיות למידה, שמכשיר בעיקרון מפתחי הדרכה מתוקשבים. אין לי רקע אקדמי בעיצוב מלבד קורס שעשיתי לפני ארבע שנים ב-Create. |
הרגע שבו החלטתי שתפקידי הראשון יהיה בחברת פרויקטים
במהלך התואר הגעתי לקורס אצל ליאור בקריאייט, וכשסיימתי אותו תכננתי לחפש עבודה כמאפיינת בחברת פרויקטים.
ההחלטה הזו נבעה משני שיקולים עיקריים:
- עבודה בצוות שבו יש לי ממי ללמוד.
- עבודה על מגוון רחב של פרויקטים במגוון רחב של תחומי תוכן.
כדי להשיג עבודה צריך תיק עבודות, אז הגעתי במשך חודש כל יום ל-Create, כדי לנצל את הכיתה בשעות הריקות ולעבוד על תיק העבודות (פריווילגיה נהדרת שהבוגרים מקבלים – זה כולל קפה, חשמל ואינטרנט חינם).
בתקופה הזאת הצלחתי לשכנע את השותפים ב-Create שיש לי מה להציע להם אם יסכימו לקחת אותי לעבודה.
בעיקרון הם לא ממש הבינו מה אני רוצה, אבל פשוט לא הסכמתי ללכת הביתה, וכנראה תפסתי אותם בזמן שהתאים, וככה הצלחתי למצוא מקום עבודה ראשון בתחום.
ליאור אפילו התייחס לסיפור שלי בפרק בו התארח בראדיו באטן (אם תקפצו לדקה 38:00).
הנקודה של יציאה לשוק היא נקודה מלחיצה, בעיקר כשאין לך עבודה אחרת להסתמך עליה. הרגשתי שאין לי מה להפסיד.
המעבר לעיצוב מוצר
בסטודיו נחשפתי למגוון עצום של פרויקטים בכל מיני תחומים ומכל מיני סוגים.
בחלקם עבדתי בצוות ובחלקם עבדתי לבד, ולמדתי המון מיומנויות מקצועיות ורכות.
העבודה המשותפת עם מאפיינים ברמות ניסיון שונות, במקביל לחניכה צמודה שהייתה אז ב-Create, אפשרה לי לצבור ניסיון ולהתמקצע בזמן קצר יחסית.
אחרי שנתיים יצאתי לחופשת לידה שבמהלכה הצלחתי להצטרף לקורס עיצוב דיגיטלי של רונית קליין ב-Create,
וגם שם קיבלתי כלים לקחת את היכולות העיצוביות שלי כמה רמות למעלה.
זה הכשיר את הקרקע לעשות את המעבר שכיוונתי אליו ולהגיע לתפקיד עיצוב מוצר.
אחרי תהליך יחסית קצר וסדרה של ראיונות בכל הדרגים, כולל עבודת בית ודיזיין ריוויו, נחתתי ב-Pendo.
תהליך גיוס, בוודאי בחברה גלובאלית שמוערכת ביותר ממיליארד דולר, זה מרתיע ומלחיץ.
הטיפ הכי טוב שיש לי לתת בנושא הזה הוא להבין מה הם מחפשים ולנסות להדגיש מראש את הניסיון הרלוונטי ואת מידת ההתאמה שלכם.
תשקיעו מחשבה בכל חלק בתהליך – זה תהליך שיש בו משתמשים (הצוות והמנהל המגייס) ויש בו מוצר (אתם).
ותפקידכם, בין היתר, להבין איך הם רואים את הערך בכם.
ככה יצא שהרמתי אתר, נעול, שמכוון ספציפית לצוות העיצוב ב-Pendo וכלל מבחר מצומצם מאוד של עבודות רלוונטיות בהתאם למה שאמרו לי שהם מחפשים (שאלתי, אגב).
ניצלתי את הבמה להכניס כל מיני דברים קטנים שהופכים פורטפוליו שחור-לבן סופר בסיסי לחוויה מפתיעה – כמו למשל להודות להם על ההזדמנות בעמוד הבית, תוך שימוש בצבע המותג של החברה.
ניסחתי מכתב מקדים למגייסת כשהגשתי קו״ח – כתבתי שם שאני מודה על ההזדמנות, הסברתי מעט על הכישורים שלי ולמה אהיה התאמה טובה עבורם.
הוספתי לינקים מסודרים ואת הקודים לפרויקט באתר.
רשמתי את פרטי ההתקשרות שלי באופן ברור.
רק על תהליך הגיוס אפשר לכתוב כתבה שלמה.
לא היו לי מראש את כל הדברים האלה, לא ממש תכננתי את ההזדמנות הזו שפתאום נחתה עליי, אז את הכל הכנתי בטווח של כמה שעות.
תציבו יעדים גדולים
אם אתם בתהליך חיפוש עבודה ובניית קריירה, הדבר שהכי חשוב בעיניי בשלב הראשון הוא לקבוע יעד מוגזם שהוא החלום.
יש לנו מונח לזה ב-Pendo, זה נקרא BHAG – big, hairy, audacious goal.
אני רציתי להיות מעצבת UX בגוגל.
לא הבנתי מה זה גוגל באמת, איך עובדים שם ומי האנשים שמתקבלים לשם, אבל ברגע שהחלטתי שזה מה שאני רוצה, היה לי ברור שאני לא בכיוון.
גם כאן, קצת דומה לאפיון – תקבעו מטרה, זה יעזור לכם לקבל החלטות קשות, ללכת על אפשרויות שהן בסיכון גבוה יותר או לוותר על כאלה שמסיטות אתכם מהמסלול.
זה יאפשר לכם להבין, לא רק אם ללכת על מקום או משרה ספציפית, אלא לנהל את כל התהליך עד שמגיעים לשם.
זה עזר לי למשל להבין שבשלב הראשון אין לי שום רצון לעבוד כמאפיינת בודדה כי זה לא יעזור לי להתפתח במהירות שרציתי.
לכל מי שמגיע ״מבחוץ״ לתחום הזה, ובמיוחד בתקופת הקורונה חשוב להגיד – יש המון מתמודדים על מעט משרות.
מרבית המשרות הן כאלה הדורשות תואר בעיצוב.
זה אומר שצריך להיות לכם ערך מיוחד שאתם מביאים כדי להיות רלוונטיים יותר ממי שעונה על יותר דרישות בסיס מכם.
לא באתי לדכא – רק לשקף מציאות. זה ממש קשה. אבל – זה אפשרי.
תחפשו את ה״חורים״, את החריצים שדרכם תוכלו לדחוף רגל בדלת. כי זה כל מה שחשוב, להצליח להיכנס.
אחר כך כבר תשתדרגו.
אפשרות טובה היא לאתר חברה שעוסקת בתחום שיש לכם בו רקע. למשל, שכנעתי את ליאור לקחת אותי ל-Create לחצי משרה של אפיון, אבל בחצי השני הייתי אחראית לעזור לו עם הקורס בכל מיני נושאים.
זה עבד כי התואר והניסיון שלי הם בפיתוח הדרכה. זה היה החריץ שדרכו השתחלתי. תמצאו את שלכם. תהיו יצירתיים.
אל תצפו שהמשרה הראשונה שלכם תהיה משרת החלומות
הטיפ שאשאיר אתכם איתו, נכון למעצבים וללא-מעצבים כאחד, לכל מי שמתחיל צעדים ראשונים בקריירה: עבודה ראשונה היא רק רגל בדלת. היא לא תמיד כיפית, אין תנאים טובים ולפעמים גם השכר קצת מבאס.
היא בוודאי לא עבודת החלומות. הפרספקטיבה הזאת חשובה כאשר מחליטים אם ללכת על הצעת עבודה.
זכרו: שנה, שנה וחצי של עבודה וניסיון במקום שלא אהבתם במיוחד, עדיפה על חלומות במגירה תוך כדי שאתם בקריירה הקודמת או ממלצרים.
תישארו ממוקדים ותמשיכו לדחוף לכיוון מטרת העל שלכם. זה יקח זמן, אבל בסוף תגיעו.
 |
שחר ברו, Product Designer ב-cnvrg.ioבלי תואר בעיצוב (ובינתיים בלי תואר בכלל) אבל עם הרבה סקרנות – זוהי דרכי לתחום עיצוב חווית המשתמש |
התקבלתי לעבודה בזכות הניסיון הצבאי שלי (כן, מסתבר שזה קורה לא רק ליוצאי יחידות מודיעין!).
להפוך את הסקרנות למקצוע
היינו צוות פיתוח קטן, וכחלק מתהליך ההטמעה, זכיתי להסתובב ברחבי הארץ ולהדריך על המערכת.
משמע, ישבתי הרבה שעות ליד המשתמשים וזכיתי לקבל את הפידבק הראשוני והבלתי-מעובד בזמן אמת.
הייתי עדה לאינטראקציה המתמשכת שלהם עם המערכת; צפיתי בטעויות החוזרות של שלהם, שמעתי תלונות, חזיתי באסימונים נופלים וגיליתי דפוסים מבלבלים או מקלים.החוויה של כל אחד מהמשתמשים הפכה מהר מאוד למשהו שעניין אותי לראות – מצאתי את עצמי שואלת שאלות על הבחירות והתחושות, וסקרנית לתפוס את הרגעים הראשונים של המשתמשים מול המערכת.
את המחשבות והתהיות שלי על מה שראיתי, העברתי הלאה באגביות למנהל הטכני, והוא בתגובה זרק לאוויר – ״אולי תחשבי על אפיון מערכות כמקצוע",
שזה – אחרי חיפוש קצר בגוגל – מעצבת חווית משתמש.
במבט לאחור – זו הייתה נקודת מפנה.
לא הכרתי את התחום, לא ידעתי שלסקרנות הטבעית שלי לבחון את האינטראקציה שבין האדם לבין המערכת יש שם, או אפילו מקצוע.
רק אחרי שחקרתי וקראתי, הכיוון היה נשמע לי מתאים. אבל עדיין לא בדיוק ידעתי מה זה אומר.
עוד בשלבי הריאיונות (שהתקיימו במהלך הטיול שלי בהודו, אבל זה סיפור אחר) שאלתי אם יש סיכוי להתפתח לכיוון של UX.
לא היה לי הביטחון להאמין שאני יודעת משהו בתחום, אבל ידעתי שגם אין לי מה להפסיד אם אשאל, מקסימום יגידו לי לא.
למזלי, הקבוצה אליה התראיינתי הייתה זקוקה בדיוק לזה.
הם סיפקו פתרונות תוכנה לקבוצות שונות בתוך אינטל ומשימת העיצוב והאפיון הייתה מתחלקת בין מנהל הפרוייקט והמפתחים.
היה להם צורך במעצבת, אבל לא היה לכך תקציב, אז כמו באלביט, עשיתי גם וגם.
גם עיצבתי את האתר / מערכת / אפליקציה וגם, אחרי הפיתוח, בדקתי אותה.
התמקצעות תוך כדי עבודה באינטל
אף אחד לא ממש ידע להגיד לי אם מה שאני עושה הוא טוב, איך אפשר להשתפר ומה בכלל היעד?
הרגשתי שאני מוכרחה לעשות סדר בבלאגן, ובמובן מסוים כשהתחייבתי לקורס – כלכלית ולו"זית – פתאום גם המנהלים ראו אותי אחרת.
הם הבינו שאם אני מוכנה לנסוע פעמיים בשבוע מירושלים לתל אביב אז כנראה שאני ממש רצינית עם הקטע הזה של ה-ux, ועד שסיימתי את הקורס כבר לא עשיתי גם qa וגם ux – עשיתי רק ux.
את הידע בעיצוב השלמתי בעצמי
את כל הידע שלי בעיצוב למדתי לבד. חקרתי כלים שונים, ביקשתי תקציב לעבודה עם Axure והתחלתי לראות סרטונים ביוטיוב ולקרוא מדריכים.
לאט לאט נחשפתי לעולם שלם שהרגשתי כאילו אין לו סוף – צבעים, התנהגויות, אנימציות, טיפוגרפיה, הצללות… לא היה לי מושג בכלום.
לרוב העתקתי מאתרים שהתאימו לעיצוב שחיפשתי, או שללקוחות שאיתם עבדנו היו דרישות מאוד ספציפיות לאיך הם רוצים שהמוצר שלהם ייראה.
אילתרתי המון, ביקשתי פידבק תמיד, לא הרגשתי שאני אמורה להתבייש שאני לא יודעת – ידעתי שאני לא יודעת!
יצאתי מנקודת הנחה שמכאן יכולתי רק להשתפר, אז למה לא ללמוד איפה וממי שאפשר?
גם מתחילה שיתוף פעולה עם חבר שעבד איתי באינטל, וגם אחראית על קבוצת פייסבוק שעוסקת בUX למערכות מורכבות.
כמה תובנות שאספתי בדרך:
שלל מנהלים ומנהלות הצהירו בפניי שניסיון תמיד עדיף על תואר, בין אם מדובר במשרות לפיתוח תוכנה, ל-qa או ל-ux – הניסיון זה מה שחשוב.
אל תמהרו להירשם ללימודי תארים כאלה ואחרים, אם אין לכם את הזמן או התקציב. אולי יש דרך קצרה יותר להגיע לאותה הנקודה.
זו יכולה להיות שיחה עם מישהו שעובד בתחום שאתם מעוניינים בו, או בחברה שאתם חושבים שהיא מגניבה, זה גם יכול להיות ממש במקום בו אתם עובדים עכשיו – כל מה שצריך לעשות זה להרים את העיניים ולחפש הזדמנויות, להתקרב עוד קצת למטרה שלכם.
אתם נמצאים בתפקיד כלשהו בחברה ורוצים לעבור לפרודקט או לעיצוב? תחפשו את האנשים שמתעסקים בזה בארגון שלכם, תשאלו אם הם זקוקים לעזרה, נצלו את הזמן הפנוי שלכם בין משימות כדי ללמוד, להציע רעיונות והצעות, לשתף מחשבות.
יוזמה אישית (גם אם קטנה) היא דרך בטוחה ליצור לעצמכם את המזל שיפגוש בכם בהמשך.
כשמדובר במשהו שבאמת אוהבים ונהנים לעשות – אין הבדל בין מתי עובדים לבין מתי משחקים.
אני מוצאת את עצמי חושבת על העבודה גם אחרי העבודה, רושמת רעיונות וחוקרת כיוונים.
אולי בגלל זה גם התחום הזה משתנה וגדל כל הזמן, כיוון שהוא מורכב מאנשים שלא מרגישים שהם עובדים – הם פשוט נהנים להתעסק בחווית משתמש!
אין אמת אחת או מסלול אחד (לפחות לא כרגע) וכדאי תמיד לנצל וליצור(!) כל הזדמנות ללמוד ולהתפתח, להשקיע זמן ומרץ בדבר שאותו אתם נהנים לעשות.
זה שווה את זה.
 |
אורי בן ישי, Product Designer ב-Fiverrאני אורי, בן 33, נשוי ואבא לארבל בת השנה וחצי.
|
סיימתי תואר בעיצוב במכון הטכנולוגי חולון HIT במגמת טלוויזיה.
למדתי לתת מענה ויזואלי אנימטיבי לכל מה שצריך להופיע על מסך על צורותיו השונות.
בתעשייה קוראים לזה Motion Designer.
בסיום הלימודים התקבלתי כאנימטור לאחד הסטודיואים המובילות בשוק בתחום הטלוויזיה, תחת הכותרת של מעצב אנימטור.
במסגרת התפקיד, גם עיצבתי את החומרים שלי וגם הנפשתי אותם ב-After Effects.
במשך שנתיים יצרתי פתיחים לסדרות, פרסומות, אריזות לערוצים וכו.
בתור צעיר בתעשייה, לעבוד על משהו בבוקר ולראות אותו בערב בטלוויזיה, היה פסגת השאיפות.
העבודה כמעצב Motion הציבה סטנדרטים גבוהים, נדרשתי לדעת לפתח מגוון שפות שונות ולייצר כמות גדולה, בזמן קצר.
עבדנו הרבה שעות ביום בלשון המעטה, אבל נהניתי מאוד והרגשתי שאני עושה את מה שאני אוהב.
אחרי שנתיים התקדמתי למקום גדול ומוכר יותר באותו התחום וגם שיפרתי את התנאים שלי.
ממעצב Motion למעצב חווית משתמש
במקביל, תחום חווית המשתמש התחיל לקרוץ לי.
תמיד הייתי כזה שמתעניין בהרבה דברים במקביל, וכשבחרתי במגמת מדיה בתואר, עשיתי את זה בהתרגשות אבל בתחושה שאני מוותר על עולם שלם שחבל לי לוותר עליו.
התחלתי לחשוב – לאן אני רוצה שהקריירה שלי תתקדם.
רציתי להצליח להשפיע על מוצרים מורכבים ולהיות חלק מעולם מתפתח דרך השתלבות בהייטק.
רציתי לדעת לייצר עיצוב שיפעיל את המשתמש ולא יהיה כזה שהוא לצפייה בלבד.
היה לי ידע בסיסי מהתואר, אבל הרגשתי שהוא לא מספיק ושאם אני רוצה להיכנס לתעשייה, אצטרך לתת קפיצה משמעותית יותר.
אז במקביל למקום העבודה החדש נרשמתי ללימודי UX ב-Create.
הבחירה שלי ב-Create הייתה אחרי ששמעתי הרבה דברים טובים, וגם ידעתי שהוא אחד הקורסים הטובים יותר בתעשייה.
החלטתי שזה המקום בשבילי, יעלה כמה שיעלה.
לי אישית מסגרת עוזרת מאוד לייצר הרבה ובזמן קצר יחסית, אבל כל אחד ומה שמתאים לו, העיקר שתמצאו את הדרך לייצר קפיצה משמעותית בידע.
זה עולם שמשתנה משנה לשנה ואין סוף לידע שנדרש כדי להיות מעצב טוב.
הקורס היה אינטנסיבי ומעניין.
מצד אחד היה מאוד מחייב להצליח להגיע פעמיים בשבוע ל 4 שעות, גם להגיש מטלות וגם לעבוד תוך כדי.
אבל מצד שני הרגשתי שאני לומד ומתפתח בכל רגע נתון.
2 מובטלים ותינוק 1 בדרך
אחרי כחצי שנה של לימודים ועבודה, קיבלתי 3 בשורות בפרק זמן קצר:
- אשתי בהריון! שמחה גדולה.
- מקום העבודה החדש נקלע לקשיים כלכליים. לא יכולים להמשיך להעסיק אותי וכמו רבים אחרים אני הולך הביתה מובטל.
- נפרדים גם מאשתי בעבודה.
והנה אנחנו זוג צעיר עם בטן הריון. מובטלים.
זו הייתה תקופה מאתגרת מאוד בשבילי.
השתדלתי לא לתת לדאגה להכנסה להסית את תשומת הלב והאנרגיות שהייתי צריך כדי למצוא את המקום הבא.
ומלבד העובדה שהייתי מובטל שמחפש דרך חדשה בתחום שונה, הייתה גם המחשבה על איך זה יהיה לחזור להיות ג'וניור.
בניית תיק עבודות במשרה מלאה
הקורס כמעט נגמר, אבל עדיין עמדה לפני המשימה- לבנות תיק עבודות.
ותיק עבודות ברמה כזו שלא יהיה אפשר להתעלם ממנו…
אז הייתי מגיע לאותו בית קפה קבוע בפלורנטין כל בוקר במשך יותר מחודשיים, ועובד על התיק כמעט 8 שעות בכל יום. ֿ
השתדלתי להציג בו את כלל היכולות שרכשתי עד אותה נקודת זמן – מחקר, אפיון, עיצוב ממשק, איור ואנימציה.
טיפ שעזר לי – אם יש לכם כלים שונים בעיצוב – תראו אותם!
אם יש לכם גם סטייל אישי ופרויקטי צד שאתם חושבים שיבליטו אתכם על פני האחרים- תראו אותם!
אני למשל, הייתי מאייר ועד היום אני מפתח ומאייר ליין שהוא ייחודי לי ומאפשר לי לייצר הכנסה נוספת- הכנסתי גם את זה לתיק וזה עזר לי להתבלט משמעותית.
התרגיל שפתר לי את בעיית האבטלה
קצת לפני שהתיק היה גמור, ראיתי מודעה למשרת מעצב UI/UX ב-XDC אמדוקס.
אחרי ראיון טלפוני קצר קיבלתי תרגיל בית שעליו ישבתי 5 ימים מלאים.
השתדלתי להיות מקיף ויסודי ככל שיכולתי, ולא רק בפתרון התרגיל אלא גם בצורת ההגשה.
טיפ נוסף – בכל מה שקשור לתרגילי בית, אני בעד לייצר מסמך מקיף ויסודי וכמובן מעוצב.
זה מאפשר לבוחן שלך ללמוד עליך הרבה מעבר לפתרון.
לכל תרגיל יש מספר פתרונות אבל הכי חשוב זה להראות איך אתה חושב.
אצלי למשל, בגלל שאני אוהב ויודע לאייר טוב, השתדלתי לפתור את התרגילים שלי בצורה כזו שאוכל להראות יכולות כאלו.
לשמחתי, על הניסיון הראשון התקבלתי לתפקיד הראשון שלי כמעצב UI/UX (מעט זמן אחרי סוף דמי האבטלה שלי),
שישו ושמחו.
שמחתי להגיע ספציפית לשם, כי הרגשתי שהעבודה מספיק מגוונת כדי להצליח ללמוד כמה שיותר בתור מתחיל בתחום.
עבדתי גם על פרויקטים ארוכים ומורכבים שדרשו ממני להבין Style Guide ו Detailed Design, מחקר ולוגיקה, ומצד שני גם לעבוד קצת כמו סטודיו שמאפשר פיתוח שפות עיצוב חדשות כהצעה ללקוחות פוטנציאלים.
כל זה, כתף אל כתף יחד עם כ-80 מעצבים ומאפיינים סופר מוכשרים שיכולתי ללמוד מהם.
גמישות מחשבתית ככלי להתמודדות עם עולם דינאמי ולא יציב
בהמשך, לאחר כשנתיים נוספות כמעצב באמדוקס, התקדמתי למשרת Product Designer באחת מהחברות הצומחות ביותר בתעשייה כיום – Fiverr.
אני חושב שהטיפ הכי חשוב מבחינתי לא נוגע כלל לתעשייה עצמה באופן ישיר, אלא לתהליכים ולשינויים שיהיו בדרך.
אני מאמין שבעולמנו המתפתח, נאלץ למצוא את עצמנו בסיטואציות שבהן נדרש להיות גמישים מחשבתית, מהירי תגובה ונחושים מאוד, במיוחד בצל הקורונה שגורמת לדברים להיראות הרבה פחות יציבים.
הייתי רוצה לעודד את מי שקורא את זה ומרגיש הזדהות, ולהזכיר שיש תקופות מאתגרות בדרך, אבל הן תמיד חולפות ואני מאמין שתמיד לטובה.
אז לא להקל ראש, לעבוד קשה, להתמסר ולהשקיע – זה יחזור.
ה״אני מאמין״ שלי הוא שכל דבר שאני עושה, אני משתדל לעשות אותו הכי טוב שאפשר ללא פשרות, מבלי לוותר לעצמי ולשאוף לתוצאות גבוהות ואיכותיות.
למי שרוצה להיכנס לתעשייה-תעשו את הדרך. זה ישתלם.
הרגע שבו סיימתם ללמוד הוא הרגע ללמוד דבר נוסף
וזכרו שהאינטנסיביות וחוסר הוודאות שמאפיינים לרוב את תחילתה של דרך חדשה, מתפוגגים בהמשך, עם צבירת הניסיון.
תגיעו נחושים, תהיו יצירתיים ואל תפספסו הזדמנויות שנכרות בדרך.
תהיו ערניים להן ונצלו אותן בחוכמה.
ללמוד משהו חדש ולהעשיר את עצמכם בעוד כלים וידע עדכני.
אולי יעניין אתכם גם:
