סקר משתמשים – מתי ואיך לעשות את זה נכון?

הצטרפו לקהילה ותשארו מעודכנים

סקר משתמשים – מתי ואיך לעשות את זה נכון?

סקר הוא אחד הכלים הכי זמינים לצורך מחקר משתמשים. הוא מאפשר לקבל מידע מכמות גדולה של אנשים בזמן קצר יחסית ובמעט השקעה. יחד עם זאת, בשימוש לא נכון, הסקר עלול לאכזב – לפספס מידע חשוב, לשקף לנו תמונה חלקית או מעוותת של המצב, לסבך את העבודה שלנו ואפילו להותיר רושם רע על משתמשים (נוכחיים או פוטנציאליים) ובכך לפגוע בחוויה הכללית שלהם מהמוצר.

כדי ליהנות מהיתרונות של הכלי החשוב הזה ולהתגבר על האתגרים, הכנו מדריך הכולל עקרונות עבודה וטיפים שיהפכו את החיים להרבה יותר קלים ויעילים.

נתחיל מהשאלה החשובה ביותר – מתי נכון להשתמש בסקר?

סקר משתמשים הוא כלי יעיל כשאנחנו רוצים לקבל תמונה רחבה של המשתמשים שלנו. הוא מאפשר להכיר העדפות והרגלים של המשתמשים, ללמוד על הצרכים ועל ה-pain points שלהם וכן ללמוד מהם על שירותים קיימים ועל מוצרים מתחרים שבהם הם משתמשים.

הכלים הקיימים היום לעריכת סקרים אונליין ולניתוח שלהם, הופכים את הסקר לאמצעי נוח, זמין ופשוט לתפעול. מכיוון שהמשתתפים עונים על הסקר באופן עצמאי, הוא מאפשר לקבל כמות רבה של נתונים במעט זמן, כך שעיקר ההשקעה הוא בבניה נכונה של הסקר, בהפצה שלו ובניתוח הנתונים. צריך רק לזכור שאלו יכולים להתגלות כמשימה מסובכת יותר ממה שנדמה לנו בהתחלה…

המידע הנאסף בסקר יכול להיות כמותני או איכותני. מידע כמותני נותן לנו אינדיקציה לגבי שכיחות של עמדה או תופעה מסוימת, כלומר כמה היא נפוצה. לרוב הוא יתקבל משאלות סגורות בהן המשתתפים צריכים לבחור תשובה אחת או יותר מתוך כמה תשובות קיימות. מצב כזה מאפשר לנו לדעת מה המשתתפים בסקר חושבים / מרגישים על האפשרויות שאנחנו הצענו להם, אך מונע מהם לחלוק איתנו מידע שאנחנו לא חשבנו לשאול לגביו מראש, ושיכול להיות חשוב ותורם. בדרך כלל שאלות מסוג זה קל יותר לנתח, וחלק מהכלים לעריכת סקרים מציגים את הניתוח הסטטיסטי באופן אוטומטי.

מידע איכותני משקף לנו את העמדות, החוויות והרגשות הייחודיים לכל משתתפ/ת. הוא יתקבל משאלות פתוחות, בהן המשתתפים יכולים לענות באופן חופשי על השאלות שנשאלו. סוג כזה של שאלות יכול לעזור לנו להגיע למידע שלא ידענו כלל שקיים ולכן לא ידענו לשאול לגביו באופן מובנה בסקר. חשוב לזכור שגם מידע שמגיע משאלות פתוחות ניתן לקודד באופן כזה שיצביע גם על שכיחות, ולא רק על איכות (למשל: ניתן לספור כמה מתוך המשתתפים התייחסו למוצר X כשנשאלו באופן חופשי על מוצרים בהם הם משתמשים). התשובות לשאלות הפתוחות יכולות להעשיר את הידע שלנו, אבל הן דורשות יותר זמן לניתוח ועיבוד, ובנוסף הן דורשות מהמשתתפים מאמץ רב יותר (לחשוב, לנסח תשובה, להקליד) מה שעלול להוביל לתשובות חסרות ולקבלת מידע חלקי ומוגבל, במיוחד אם למשתתפים אין הרבה מוטיבציה להשתתף בסקר.

מתי לא נכון להשתמש בסקר?

הסקר הוא כלי מעולה למחקר ראשוני, אבל הוא לא מספיק אם חשוב לנו להכיר לעומק את המשתמשים שלנו או להבין באופן יסודי תהליכים, צרכים והתנהגויות. בשביל להכיר את המשתמשים לעומק מומלץ להשתמש בכלים נוספים כמו ראיונות וקבוצות מיקוד.

סקר לא יכול ללמד אותנו על ההתנהגות של המשתתפים עם הממשק שלנו, כלומר הוא לא מתאים לבדיקות שמישות. אם אנחנו רוצים ללמוד איך המשתמשים מתנהגים עם הממשק, עלינו לצפות בהם.

חשוב לדעת שלסקרים, כמו לכל כלי מחקר, יש מגבלות. סקרים הם רגישים מאוד להטיות ועלולים לשקף תמונה חסרה או מעוותת של המציאות. סוג השאלות, הסדר שלהן ואופן הניסוח שלהן (ושל התשובות האפשריות במקרה של שאלות סגורות) משפיעים מאוד על התשובות שיתקבלו. גם אופן ניתוח הנתונים משפיע על התמונה המתקבלת, וכמובן שגם כמות והרכב המשתתפים. לכן חשוב להשקיע מחשבה ותכנון בבניית הסקר, להגדיר באופן ברור את מטרות המחקר ולבחון האם סקר הוא באמת הדרך להשיג אותן, ואיך נכון לבנות את הסקר כך שיענה על המטרות בצורה הטובה והמותאמת ביותר.

אחרי שהבנו מתי מתאים להשתמש בסקר, הגיע הזמן לדבר על איך לעשות את זה נכון.

עקרונות וטיפים ליצירת סקרים מוצלחים ואפקטיביים:

לפני שנתחיל, חשוב לזכור עקרון מפתח – גם סקר הוא ממשק שמייצר חוויה! בדיוק כמו כל ממשק אחר, גם בסקר יש אינטראקציה בין המשתתפים למערכת, ובדיוק כמו בכל ממשק אחר, אם החוויה לא נעימה, המשתתפים לא יצליחו לתת לנו את המידע שחיפשנו במקרה הטוב, או יינטשו את הסקר במקרה הפחות טוב. לכן חשוב שהרושם הכללי שהסקר מייצר יהיה טוב, החל מהמבנה, דרך התוכן ועד הממשק הטכני שבו נעשה שימוש בסקר.

מבנה

המבנה של הסקר משפיע על החוויה של המשתתפים ולכן יכול להשפיע גם על התשובות שלהם. ככלל, נרצה לייצר חוויה רציפה, הדרגתית ומאורגנת, בה השאלות מסודרות לפי נושאים וסדר חשיבות, ומאורגנות כך שהן תואמות למצב הקוגניטיבי והרגשי של המשתתפ/ת בכל שלב בסקר. בדרך כלל רצוי לבנות את הסקר בצורת משפך, כך ששאלות כלליות וניטרליות יותר מופיעות בהתחלה, ושאלות ספציפיות ואישיות יותר יופיעו בהמשך. ההדרגתיות מאפשרת למשתתפים "להשתחרר" ולהרגיש יותר בנוח, מה שיכול לתמוך בחשיפה בשלב מאוחר יותר של הסקר. חשבו על זה כמו על כל שיחת היכרות – לעולם לא נשאל אדם את השאלה הכי אינטימית עליו/ה ברגע ההיכרות, נכון? זה פשוט יהיה מוזר. אז בסקרים זה עובד אותו דבר.
הקפידו לכתוב הקדמה קצרה לסקר שתעזור לגייס את המשתתפים ולהפחית חששות. ההקדמה צריכה לכלול: התייחסות קצרה לנושא שבו עוסק הסקר; המטרה של הסקר (ניתן לנסח את המטרה באופן מעומעם אם לא רוצים לחשוף את המטרה המלאה); למי הסקר מיועד, כלומר מי קהל היעד לסקר; המסגרת שעבורה מתבצע הסקר ומי מבצעים אותו; הערכת משך הזמן שלוקח להשיב על הסקר; התייחסות למידע שנאסף ומה קורה איתו; התייחסות לאנונימיות של המשתתפים בסקר; דרכי יצירת קשר עם עורכי הסקר (אופציונלי אך תורם מאוד לאמון). ככל שתתנו למשתתפים הפוטנציאלים מידע לגביכם, לגבי הסקר ולגבי חשיבותו כך עולים הסיכויים שהם יתגייסו לעזור לכם.
זכרו שההקדמה צריכה להופיע גם במערכת שבה מתבצע הסקר ולא רק במייל, בפוסט או באתר שמפנים אליו.

אורך הסקר הוא סוגיה שחשוב לתת עליה את הדעת. אם ניקח בחשבון שבהרבה מהסקרים המשתתפים לאו דווקא מתוגמלים על ההשתתפות, והיא מבוססת לגמרי על הרצון הטוב של המשתתפים, ראוי שאנחנו נכבד את הזמן שלהם ולא נבקש מהם למלא סקר ארוך מדי שלא לצורך. זכרו שככל שהסקר ארוך יותר, כך אחוז ההשתתפות יורד (ואם תרצו, אחוז הנטישה עולה).

חשבו טוב טוב אילו שאלות הכרחיות למחקר, ואילו שאלות הן בונוס מבחינתכם. בדקו שאין חזרתיות מיותרת או כפילות בשאלות ונסו לפשט היכן שניתן.
סוג השאלות משפיע גם הוא על משך הזמן שלוקח למלא את הסקר. שאלות פתוחות דורשות מהמשתתפים יותר זמן ומשאבים, ולכן עלולות לפגוע במוטיבציה להשלמת הסקר. פתרון אפשרי לכך הוא להשתמש בשאלה סגורה שתיתן לנו את המידע העיקרי שחשוב לנו לברר, ולהוסיף שאלה פתוחה שהתשובה עליה היא בגדר בחירה שתיתן מידע נוסף שאולי לא חשבנו עליו (גם אופציה של "אחר" בשאלה סגורה תופסת כאן).

במידה והסקר ארוך או עוסק בכמה תחומים מומלץ לחלקו למקטעים, ולהוסיף סרגל התקדמות. ברוב מערכות הסקרים ניתן לבחור האם המשתתפים יכולים לחזור אחורה בסקר כדי לערוך את תשובותיהם.
פרטים אישיים של המשתתפים הם עוד סוגיה שחשוב לתת עליה את הדעת. בדיוק כמו בממשקים אחרים, גם בסקרים משתתפים לא ימהרו לוותר על הפרטיות שלהם ולמסור לנו מידע אישי על עצמם, במיוחד כשהשאלות דורשות חשיפה של מידע אישי ואינטימי. לכן חשוב לחשוב היטב על הפרטים שבאמת חשוב לנו לדעת לגבי המשתתפים שלנו, ולהקל עליהם ככל הניתן. למשל, במקום לשאול מה תאריך הלידה או מה הגיל, ניתן להשתמש בשאלה סגורה שבה נבקש לבחור את טווח הגיל שבו הם נמצאים.
מומלץ שפרטי יצירת קשר, אם חשוב לכם שיהיו כאלה, יופיעו רק בסוף הסקר (לאחר שהמשתתפים כבר יודעים איזה מידע הם חשפו) ויהיו אופציונליים.
עוד משהו שחשוב להכיר בהקשר של פרטים אישיים הוא איום הסטראוטיפ – מדובר בתופעה פסיכולוגית שבה הבאה למודעות של פרטים אישיים על המשתתפים עלולה לעורר בהם (באופן לא מודע) מודעות לסטראוטיפים הקשורים בפרטים הדמוגרפיים שלהם, ולהטות את התוצאות בהתאם. לכן, מומלץ למקם את החלק הדמוגרפי של השאלון (מין, גיל, איזור מגורים, השכלה, מצב סוציואקונומי וכו') דווקא בסוף הסקר ולא בתחילתו.

שפה

הסקר צריך להיות כתוב בשפה שמתאימה לקהל היעד שאותו בודקים. ככלל, נרצה שהמשתתפים לא יתאמצו להבין את השאלות, ולכן מומלץ לכתוב בשפה ברורה ופשוטה, בגובה העיניים, להימנע ממונחים מקצועיים (שאינם מוכרים לקהל היעד של הסקר) וממילים גבוהות המייצרות הרחקה. המטרה שלנו היא לרתום את המשתתפים לתהליך ולהקל עליהם ככל הניתן.
אם הסקר נעשה עבור מוצר קיים שכבר נעשה לו אפיון שפה, מומלץ להיעזר במסמך האפיון כדי שגם הסקר ישמור על האופי והטון של המוצר וישמר חוויה אחידה באינטראקציה עם המוצר.

העברית מציבה לנו אתגרים עם החלוקה המגדרית לזכר/נקבה, אבל דווקא בסקרים קל לייצר פתרונות שישאירו את כולם מרוצים, בלי להשתמש במשפט המאוס "הסקר מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות אבל פונה לשני המינים". פתרון אפשרי אחד הוא יצירת שתי גרסאות – אחת בלשון זכר והשנייה בלשון נקבה, כשהמשתתפים בוחר בתחילת הסקר מה הנוסח המועדף עבורם. אפשרות נוספת היא ניסוח נייטרלי ככל האפשר, ושימוש בסלש כשאין ברירה.
חשוב מאוד לעשות הגהה לסקר, לוודא שאין טעויות איות או שגיאות תחביריות ושכל הטקסטים ברורים. מומלץ בחום לתת לעוד זוג עיניים (או כמה) לעבור על הסקר לפני ההפצה.

משתתפים

זה כאילו מובן מאליו, אבל צריך להגיד את זה: הרכב המשתתפים משפיע על תוצאות הסקר. כמה היבטים שחשוב להתייחס אליהם בהרכב המשתתפים: דמיון לקהל היעד של המוצר – עד כמה המשתתפים בסקר מהווים או משקפים נאמנה את קהל היעד של המוצר / את הקהל שברצוננו לבחון? נוכל לבחון זאת בעזרת כמה שאלות דמוגרפיות פשוטות.
מידת ההטרוגניות של המשתתפים – עד כמה המשתתפים שונים זה מזה? כמובן שלנקודה זו יש קשר הדוק עם הגדרת קהל היעד של המוצר, אבל גם בתוך הגדרת קהל היעד נרצה להגיע לטווח רחב ככל הניתן של משתתפים פוטנציאליים. כדאי לזכור שהפצה של הסקר ברשתות החברתיות עלולה להוביל דווקא להומוגניות, ולכן חשוב להפיץ את הסקר במגוון רחב של דרכים ובקרב קהלים מגוונים ככל הניתן.
כמות – ככל שכמות המשתתפים בסקר גדולה יותר כך התוצאות שלו נחשבות אמינות יותר וקרובות יותר לשקף את המציאות.
מוטיבציה – חשוב לזכור כל הזמן שהתשובות של הסקר משקפות רק את מי שבחרו להשיב לו, כלומר את אלו שמראש היתה להם איזושהי נטייה או סיבה לשתף איתנו פעולה. מומלץ לבדוק האם יש קבוצת אוכלוסייה שבולטת בהיעדרה או תשובה שהיינו מצפים לראות אך לא ראינו באופן גורף. אם זה המצב, צריך לנסות להבין למה ואיך אפשר להגיע למשתתפים נוספים.

סוגי שאלות ואיך להשתמש בהן

שאלות סגורות: שאלת בחירה יחידה (שאלה אמריקאית) – שאלה שבה המשתתפים בוחרים תשובה אפשרית אחת מתוך כמה אפשרויות שהצענו להם.
יתרונות: אנחנו שולטים באפשרויות, מאפשרת ניתוח מהיר של השאלון, מאפשרת ניתוח סטטיסטי (כמה משתתפים בחרו באפשרות א', כמה ב-ב' וכן הלאה).

חסרונות: לא מאפשרת למשתתפים לשתף אותנו במידע שלא חשבנו עליו מראש.

הטיות אפשריות: נפספס מידע חשוב כי האפשרויות מצומצמות מדי; במצב של ריבוי אפשרויות המשתתפים עלולים להתבלבל או לא לקרוא את כל האפשרויות לפני שיענו.

פתרונות: להשקיע מחשבה בסדר שבו מוצגות האפשרויות; להוסיף אופציית "אחר" או להוסיף שאלה פתוחה אחרי השאלה הסגורה למשל: "יש משימות נוספות שאת/ה מבצע/ת באופן קבוע באפליקציה?"

 

שאלת בחירה בכמה אפשרויות (תיבות סימון) – שאלה שבה המשתתפים בוחרים בכל התשובות המתאימות להם מתוך כלל האפשרויות שהצענו להם.
יתרונות: מאפשרת לקבל תמונה רחבה מהמשתתפים, לא מגבילה לאפשרות אחת בלבד, מכסה יותר מצבים ולכן יכולה לשקף בצורה טובה יותר את המציאות.

חסרונות: לא מאפשרת למשתתפים לשתף מהחוויה שלהם מעבר לאפשרויות שהצענו.

הטיות אפשריות: בגלל הדמיון לשאלה אמריקאית, המשתתפים עלולים להתבלבל ולבחור רק באפשרות אחת; במצב של ריבוי אפשרויות המשתתפים עלולים להתבלבל או לא לקרוא את כל האפשרויות לפני שיענו.

פתרונות: להבהיר בטקסט עזרה מתחת לשאלה שניתן לבחור בכל התשובות שמתאימות להם; להוסיף אופציית "אחר" או להוסיף שאלה פתוחה אחרי השאלה הסגורה "למשל: יש מוצרים נוספים שאתם נוהגים להשתמש בהם שלא מופיעים ברשימה?"

 

שאלות סקאלה (שאלות בסולם ליקרט): שאלות שמאפשרות לנו להבין יחס – איפה משתתפת מסוימת ממוקמת ביחס למשתתפים אחרים וביחס לסקלה שהצענו לה. בדרך כלל ישמשו לבחינת עמדות, דעות, תחושות, רגשות או הרגלים. שאלות סקאלה יכולות להופיע בנפרד אחת מהשניה (שאלה ומתחתיה סקאלה) או מרוכזות בטבלה (השאלות יופיעו בעמודה הקיצונית והסקאלה תופיע בראש הטבלה). הסקאלה יכולה להיות מספרית ("בחרו במספר בין 1 ל-5 כש-1 זה הכי מעט ו-5 זה הכי הרבה") או טקסטואלית ("לעתים קרובות מאוד, לעתים קרובות, לפעמים, לעתים רחוקות, לעתים רחוקות מאוד").

יתרונות: מאפשרת לקבל מידע סובייקטיבי במינימום מאמץ מצד המשתמש; מאפשרת ניתוח סטטיסטי.

חסרונות: המשתתפים מוגבלים בתשובה שלהם לסקאלה שיצרנו (שלא תמיד תואמת את החוויה שלהם); המשתתפים לא יכולים להביע את מלוא מורכבות התחושות והרגשות שלהם וגם לא להסביר מדוע הם חושבים/מרגישים כפי שענו.

הטיות אפשריות ופתרונות: שאלות בסולם ליקרט מאוד מאוד רגישות להטיות. בניה לא נכונה של הסקאלה יכולה להוביל לתמונת מציאות מעוותת לחלוטין.
חשוב לשים לב שהסקאלה תהיה מאוזנת, כלומר שיהיה מספר שווה של אפשרויות חיוביות ושליליות, ושהן יהיו שוות במשקל שלהן.

לא נכון: "מאוד מאוד נוח / מאוד נוח / די נוח / לא נוח"

נכון: "מאוד נוח / די נוח / לא כל כך נוח / לא נוח בכלל"

ניתן להחליט מראש האם להציע למשתתפים סקאלה זוגית, בה האפשרויות מחולקות באופן שווה כך שהמשתתפים בהכרח נוטים יותר לכיוון מסוים, או סקאלה אי-זוגית בה יש אמצע והמשתתפים לא חייבים להכריע בכיוון מסוים. מידת הרגישות של הסקאלה נקבעת מכמות האפשרויות בה. סקלה של 3 אפשרויות בחירה תייצר תמונה מורכבת פחות מסקלה של 7 אפשרויות. בשימוש בסקאלה מספרית, חשוב שתהיה אינדיקציה ברורה למשמעות של המספרים (מה נחשב הרבה ומה נחשב מעט). כמובן שהכרחי שתהיה עקביות בסקאלה (שלא יקרה מצב שבשאלה אחת 1 זה הכי הרבה ובשאלה אחרת זה הכי מעט). חשוב לשים לב שהסקאלה באמת מהווה מענה הגיוני לשאלה שנשאלה. לפעמים (במיוחד כאשר יש שימוש בטבלה) עלול לקרות מצב בו הניסוח של הסעיף לא תואם את הסקאלה. לכן מומלץ לאחר כתיבת הסקר לנסות לענות על כל סעיף וסעיף אל מול הסקאלה ולראות שההיגיון התחבירי נשמר.

בשאלות סגורות מומלץ להציע למשתתפים אפשרות בחירה של "לא רלוונטי עבורי", כך שלא ייאלצו סתם לסמן תשובה בשביל להתקדם או מתוך רצון לרצות את עורכי הסקר.

 

שאלות פתוחות: שאלות פתוחות הן שאלות שהתשובה עליהן היא בטקסט חופשי שהמשתתפים מזינים (מילה, משפט או פסקה). הן מאפשרות למשתתפים לענות בלי מגבלות ולחלוק איתנו את הידע, הניסיון, החוויות, התחושות והרגשות שלהם, במילים שלהם.
יתרונות: המשתתפים משתפים איתנו מידע שאולי לא ידענו כלל על קיומו, מה שמאפשר הבנה רחבה יותר של השדה/ שאלת המחקר.
חסרונות: שאלות פתוחות הן מסובכות יותר לניתוח ודורשות עיבוד לצורך הצגת הנתונים; יש טווח רחב מאוד של תשובות אפשריות, כולל האפשרות שהמשתתפים לא הבינו את השאלה או הבינו אותה אחרת ממה שהתכוונו; דורשות מהמשתתפים יותר משאבים ולכן עלולות דווקא להוביל לפחות שיתוף פעולה, תשובות חלקיות, לקוניות או חסרות.
פתרונות: מומלץ לשלב בסקר שאלות פתוחות כהשלמה / הרחבה לשאלות סגורות. חשוב שהשאלות יהיו מנוסחות בבהירות ושיהיה שימוש בטקסט עזרה במידת הצורך. ניתן להיעזר בדוגמאות לתשובות אפשריות כדי לעזור למשתתפים להבין טוב יותר מה מעניין אתכם.

כמה דגשים כלליים למניעת הטיות נפוצות

אופן ניסוח השאלה יכול להשפיע על התשובות שנקבל. לכן, יש כמה דברים שחשוב שנשים אליהם לב: נייטרליות – נשאף לנסח את השאלות בצורה נייטרלית ככל האפשר, תוך הימנעות משיפוטיות, ממילות תואר ומהבעת עמדה. למשל:
לא נכון: "האם לדעתך כלי X הוא טוב?
נכון: "מהם לדעתך היתרונות והחסרונות של הכלי X?"

כלליות – חשוב לעזור למשתתפים להתמקד בנושא שחשוב לנו שיתייחסו אליו, ולכן מומלץ להיזהר מניסוח רחב מדי של השאלה. למשל:
לא נכון: "מה דעתך על מוצר X?"
נכון: "מהם לדעתך היתרונות והחסרונות של מוצר X?"

שלילה כפולה – שלילה כפולה היא דרך ניסוח שיוצרת סתירה המקשה לענות על השאלה, והיא נפוצה במיוחד בשאלות סגורות שהתשובה עליהן היא כן/לא, או בשאלות עמדות (שאלות סקאלה). מומלץ לענות בעצמנו על כל שאלה שאנחנו שואלים ולבחון האם השאלה מעוררת בלבול או קושי במתן התשובה.
לא נכון: "אני חושב/ת שלא צריך לשלם על מוצרים מסוג X (כן/לא)"
נכון: "אני חושבת שמוצרים מסוג X צריכים להיות חינמיים (כן/לא)"

ריבוי שאלות בשאלה אחת – מצב שבו אנחנו שואלים שאלה אחת אבל בפועל שואלים על דברים נפרדים. במצב כזה המשתתפים יתקשו לענות וישיבו תשובות חלקיות/ לא ממצות. הפתרון הוא פשוט – להפריד בין השאלות.
לא נכון: "האם לדעתך המוצר X נותן מענה לבעיית חוסר הזמן והסרבול?"
נכון: "האם לדעתך המוצר X נותן מענה לבעיית חוסר הזמן?" "האם לדעתך המוצר X נותן מענה לבעיית הסרבול?"

ועוד כמה טיפים כלליים:

הרצת ניסיון – כדי לוודא שהסקר שלכם באמת עובד כמו שקיוויתם, מומלץ מאוד לבצע הרצת ניסיון שבה תבקשו מכמות קטנה של אנשים לענות על הסקר. התשובות שלהם והמשוב שלהם על הסקר עצמו ילמדו אתכם הרבה ויעזרו להפוך את הסקר לאפקטיבי יותר עבורכם.

שאלות חובה/בחירה – חשבו היטב אילו שאלות הן חובה מבחינתכם (כאלו שהמשתתפים חייבים לענות עליהן כדי לשלוח את הטופס) ואילו אופציונליות. אם יש שאלה שאתם יודעים מראש שחלק מהמשתתפים יתקשו לענות עליה, דאגו שלא תהיה שאלת חובה. חשבו כמה זה מתסכל להתחיל למלא סקר ולהיתקע בשאלה שאין לכם מה לומר עליה אבל גם אין לכם איך להתקדם.

כלים נפוצים לעריכת סקרים:

לשמחתנו אין צורך היום לבנות לבד מערכת לעריכת סקרים, הרבה יותר פשוט להשתמש באחת מהמערכות הקיימות בשוק. הנה כמה מהמערכות המובילות:

Google Forms – מערכת חינמית ליצירת שאלונים מבית היוצר של גוגל. המערכת נוחה מאוד לתפעול, ומאפשרות לשאול את כל סוגי השאלות הבסיסיים: שאלות סגורות (בחירה יחידה, תיבות סימון, דרופדאון, סקאלה), שאלות פתוחות (משפט, פסקה), תאריך, שעה, העלאת קובץ. ניתן להוסיף לוגיקה (מעבר בין שאלות על סמך התשובה בשאלה הקודמת). יש מגוון של טמפלטים מעוצבים וכן אפשרות להעלות לוגו. המערכת מאפשרת צפייה בנתונים בזמן אמת בטבלה או בגרפים שהיא מייצרת באופן אוטומטי. הנתונים נאספים בגליון גוגל וניתנים להורדה בקלות. אין הגבלה על מספר השאלות או מספר המשתתפים בסקר.
מתאימה למי שצריכים משהו פשוט וחינמי, שלא כולל ניתוחים מורכבים ואפשרויות מתקדמות, וגם, כמובן, למי שלא מפריע להם לשתף את המידע עם גוגל…

Typeform – מערכת ייעודית ליצירת שאלונים וטפסים, המתאימה למגוון רחב מאוד של צרכים. הממשק פשוט, אלגנטי ומושקע במיוחד, שווה לבדוק ולו בשביל לקבל השראה… כל מה שצריך בשביל ליצור שאלון זה להקליד את הטקסט והמערכת כבר מתאימה לבד את סוג השאלה המתאים. למערכת המון פיצ'רים שהופכים את החוויה למעולה במיוחד כמו אפשרות להוספת שם המשתתפים בגוף השאלה, הצגת סדר אקראי של אפשרויות הבחירה, הוספת תמונות לאפשרויות הבחירה, אפשרות לדירוג בעזרת אייקונים (כוכבים, לבבות ועוד) ועוד. המערכת מציעה מספר פורמטים של טפסים ביניהם פורמט של חידון עם אינדיקציה לתשובות נכונות ולא נכונות וכן טופס תשלום עם אפשרות לסליקה(!).

עלויות: חינם עם אופציות בסיסיות בלבד, מסלול PRO ב-30$ לחודש ו-PRO+ ב-59$ לחודש.

SurveyMonkey – מערכת ייעודית וותיקה לעריכת מגוון רחב של סקרים ושאלונים. בנוסף לסוגי השאלות הרגילים, גם כאן יש אפשרות לשאלות דירוג, אפשרות ל A/B טסטינג, לוגיקה פנימית בסקר ועוד. המערכת יודעת לבצע סקירה של הסקר ולהמליץ על שינויים שישפרו אותו. ניתן להפיץ את הסקר בפלטפורמות שונות (כולל למשל במסנג'ר של פייסבוק). בנוסף, למערכת מגוון רחב של טמפלטים המתאימים לצרכים שונים (שיווק, גיוס תרומות, HR, חינוך ועוד ועוד).

עלויות: חינם עם אופציות בסיסיות בלבד, מסלול STANDARD ב-109 ₪ לחודש, ADVANTAGE ב-1299 ₪ לשנה ו-PREMIER ב-3499 ₪ לשנה.

SurveyGizmo – מערכת ידידותית ויעילה ליצירת מגוון רחב של שאלונים וסקרים. המערכת מציעה מגוון רחב מאוד של סוגי שאלות (מעל 40!), ומגוון רחב של דרכי הפצה והטמעה של הסקר, בנוסף לכלים לניתוח. אם אתם רוצים ללמוד יותר על סוגי השאלות ואופן השימוש בהן, שווה לקרוא את המדריך הזה שהמערכת מציעה.

עלויות: חינם עם אופציות בסיסיות בלבד, Basic ב- 25$ לחודש, Standard ב-84$ לחודש, Market Research ב- 125$ לחודש.

לסיכום:

הסקר הוא כלי זמין ויעיל שיכול לתת לנו מידע רב בהשקעה נמוכה יחסית.
הסקר הוא כלי שגם רגיש מאוד להטיות ובשימוש לא נכון הוא עלול לשקף תמונת מצב מעוותת או חסרה, לעורר התנגדות במשתתפים ולפגוע במטרות המחקר והמוצר.
בשביל לבנות סקר טוב צריך לשים לב למבנה ולשפה, להשתמש נכון בסוגי השאלות השונים ולהיזהר מהטיות. בנוסף, חשוב להגדיר היטב את אוכלוסיית המשתתפים הרצויה ולעשות מאמצים אקטיביים בשביל להגיע למגוון רחב של משתתפים המשקף את קהל היעד.

יש לכם עוד טיפים מועילים לשימוש נכון בסקרים? כלים לעריכת סקרים ששווה להכיר? ספרו לנו בתגובות!

תרגישו בבית, תישארו לקרוא פוסט נוסף:

אין תגובות

הוסף תגובה

כשמיקרו-קופי ומשחקי מחשב נפגשים

© Create 2015. כל הזכויות שמורות.