עיצוב

לטוס לכנס עיצוב בחו״ל: איך יצא שעבדתי יותר קשה בכנס מאשר בעבודה

ולריה דורופייב | 20 במרץ 2017

יצאתם מוקדם מהעבודה, אולי אפילו טסתם לחו"ל במיוחד ואז הגיע סוף סוף הרגע של הכנס ואתם מוצאים את עצמכם מגיעים לבד, עומדים בצד ולא מכירים אף אחד! התחושה הזאת מוזרה לכולנו, והיא מתעצמת כשהשפה היא לא עברית, ומעטים האנשים שהגיעו מארץ הקודש.

במיוחד לקראת עונת הכנסים שבאה עלינו לטובה, החלטתי לספר לכם על החוויה שלי בכנס Awwwards בלונדון בתחילת פברואר. איך עם דרך חשיבה קצת אחרת הצלחתי להוציא את המקסימום מהנטוורקינג בכנס ולקבל את החשיפה שרציתי בצורה הכי טובה ובעצם להשיג את המטרה שלשמה הגעתי.

למה לטוס עד חו"ל בשביל כנס?

בתור אנשי מקצוע טובים אנחנו כל הזמן עובדים בלהישאר מעודכנים, יצירתיים ומלאי השראה. בשביל להישאר מובילים אנחנו גולשים, מגגלים, קוראים ורוב הזמן שקועים מול המסך שלנו. הבעיה שהמסך לפעמים גורם לנו להרגיש בבלוק יצירתי, תקועים או לגמרי ללא רעיונות.
אני יכולה להעיד על עצמי שלא יוצא לי להסתובב באופן פיסי עם אנשים שנותנים לי השראה מבחינה מקצועית, וזו בעצם אחת הסיבות שבגללה החלטתי לטוס לכנס Awwwards בלונדון בפעם השנייה.

ללכת לכנס מקצועי בחו"ל מרגיש לגמרי אחרת! מעבר לאווירת האופוריה של ה״חופש״, הטיסה והריח האירופי, זו הזדמנות נהדרת לפגוש את אנשי המפתח שמובילים את התעשייה בעולם ומממציאים את החדשנות היואיקסית כל פעם מחדש.

האם המאמץ שווה את זה בכלל?

כחלק מתהליך שאני עוברת בשנה האחרונה, החלטתי שאני רוצה לחשוף את היכולות שלי גם מעבר לים. אז במקום לשלוח עוד מייל לאיזה סטודיו מוביל, החלטתי לפרוץ את הגבולות הדימיוניים שיש לי בראש ולהכיר אנשים בדרך אחרת, פנים מול פנים. כמו פעם.

רוב הדברים שמוצגים בכנסים האלה מאוד חדשניים, פורצי דרך ומשני גישה אבל הדבר החשוב ביותר שאיתו יוצאים מכנס כזה (גם אם החלטתם שאתם לא באים במטרה לעשות נטוורקינג) היא השראה. תיק גב מלא ממנה בצירוף תחושת סקרנות לגבי מה אפשר לעשות עם המקצוע המדהים שלנו. וכמו שוולט דיסני אמר פעם:

"When you're curious, you find lots of interesting things to do"


כמו שאנחנו מגדירים מטרה לכל תהליך בו אנו עוסקים, כך גם בכנסים צריך להגדיר מטרה. אחרת איך נוכל למדוד מה היא הצלחה? אני הגדרתי שהצלחה מבחינתי היא שיכירו את העשייה שלי, העבודות שלי והגישה שלי כלפי התחום וכלפי אנשים וחדשנות.

בסוף היום, כל כנס יכול להיות הצלחה גדולה או אכזבה גדולה, הכל עניין של גישה והשגת המטרות שהגדרתם לעצמכם. אם באתם ללמוד משהו חדש והשקעתם את המאמצים ללמוד – תצאו עם תובנות חדשות. ואם הצלחתם לייצר מסביבכם עניין בתור אנשי מקצוע – התחושה היא תחושת הצלחה ותרגישו בעננים!

כמה דברים שכדאי להכין לפני שאורזים מזוודה

הרבה מאיתנו מגיעים למפגשים עם מובילי דעה בתחום לא מוכנים מקצועית בכלל, שזה חבל כי זה עלול להיראות לא מקצועי וגורם לאחרים לשכוח אותנו יחסית בקלות.
אל תשכחו לקחת כרטיס ביקור (נשמע טריוויאלי אך לפעמים נשכח) בצירוף הדבר הכי חשוב בתור מעצבים (וגם הכי מדובר בתקופה האחרונה בכל הבלוגים והניוזלטרים) והוא תיק העבודות שלכם.

אם נודה בזה, הזנחתם אותו לאחרונה… לצערנו או לשמחתנו, בתחום שלנו מאוד קל להראות יכולות בהצצה אחת, וזו עובדה שכדאי לכם לנצל לטובתכם.

**נקודה חשובה בנוגע לתיקי עבודות בכנסים – בסיטואציה כזאת הוא חייב לתמוך במובייל. ולא, אי אפשר להתפשר על הנושא הזה. מעטים האנשים שיטרחו לפתוח את הלפטופ כדי לראות את תיק העבודות שלכם בכנס עצמו, ואם הם לא פתחו מיד, איבדתם את המומנטום.

כך מצאתי את עצמי, אחרי 4.5 שנים, שוקדת במרץ על תיק העבודות שלי. שבועיים לפני הכנס – כבר הייתי על זה, לילה לפני הטיסה עוד עבדתי על פינישים ושפצורים אחרונים כדי שברגע שמישהו יפתח את תיק העבודות שלי, כל מה שהוא יחשוב עליו זה ״וואו״. 

תשקיעו, זה שווה את זה, כמו שלי היה שווה לשמוע מאחד השופטים: "I really love you work, It's so fresh and innovative"
ובתור אנשי מקצוע שחיים על דעות של אחרים, תסכימו איתי, זה שווה מיליון דולר!

לתיק העבודות של ולריה

אז מה זה Awwwards?

למי שלא מכיר (הגיע הזמן להכיר: www.awwwards.com), מדובר באתר שמאגד בתוכו את האתרים הכי מגניבים שקיימים ברשת מבחינת חווית משתמש, עיצוב ו-Front End. האתרים נבחרים על ידי מעל 150שופטים מובילי דעה מכל העולם ופעמיים בשנה מתקיים כנס מקצועי, מדהים ומלא השראה שבסופו מחולקים הפרסים לאתרים הטובים ביותר בקטגוריות שונות.

מי שמתבייש – מתייבש

תחילת החוויה שלי לא הייתה פשוטה. מעבר לטיסה לבד, מלון לבד והכל לבד יש את הכנס שגם בו, ניחשתם נכון, אני לבד באולם בו רוב האנשים עומדים בקבוצות דוברות ג׳יבריש מסוג כזה או אחר. אתם בטח מסוגלים להתחבר לתחושה הלא כל כך נעימה הזאת (שאפילו עלולה לזרוק אותנו לתקופה הזאת בתיכון שהרגשנו קצת אאוטסיידרים) אבל החלטתי שזה לא מה שיעצור אותי מלעשות נטוורקינג איכותי, והגדרתי לעצמי מטרה: בסוף היומיים האלה, אנשים יכירו אותי ואת העשייה שלי.
זה לא נשמע פשוט, אני יודעת, אבל אם תבואו עם מטרה מוגדרת שהיא מעבר ללמידה של תכנים מקצועיים, תאמינו לי שכבר עשיתם חצי דרך.

לקחתי כוס קפה ויצאתי החוצה, בהתחלה עשיתי תצפית וניסיתי לאתר את האנשים שעומדים לבד, ואז ״הוצאתי את הישראלית שבי״ בקטע טוב כמובן ופתחתי בשיחה.
(טיפ קטן לתחילת שיחה, תתעניינו באחר: מאיפה את/ה? מה אתה עושה בתחום? מכאן השיחה כבר תתפתח, תאמינו לי)

הכי חשוב שתזכרו: מי שמתבייש מתייבש, שילמתם על הכנס ואתם רוצים נטוורקינג איכותי? אז תשאירו את הבושה בבית ותבינו שלכל אחד ואחת מהאנשים שהגיעו לכנס יש בסיס שיחה משותף כלשהו – המקצוע שלנו, בטוח תמצאו על מה לדבר. לדוגמא, באחת השיחות עם שלי עם Sasha Turischev (ששווה לכם להכיר את הדריבל שלו) גילינו ששנינו מתמודדים עם אותן בעיות בתקשורת מול מפתחים, אותם באגים בסקטצ׳ ואוהבים את אותם טרנדים עיצוביים.

מישהו ראה מפתח פרונט בלי מוצרי Apple?

אז כמו שסיפרתי בהתחלה, כנס ה-Awwwards הוא אחד הכנסים המושקעים והשנה הם החליטו לפלפל את הכנס ולדרבן אנשים לנטוורקינג באמצעות משחק חברתי ומשעשע.
הם קראו לזה "Find you awwward buddy", בתוך תג השם של כל משתתפי הכנס הייתה כרטיסיה שהכילה את מאפייניו של ה-"Awwward Buddy" שלך, מי שמצא את ה-Buddy שלו קיבל כרטיס זוגי ל- Awwwards LA (ומי לא רוצה לקבל צ'ופר שכזה?!)
המשימה שלי הייתה למצוא מפתח הולנדי שאין לו אף לא מוצר Apple אחד.


ולא, לא מצאתי ולו מפתח פרונט אחד שלא מחזיק במוצר Apple, אבל עדיין מינפתי את זה בשביל להשיג את המטרה שלי. המשכתי לדבר עם אנשים, ולמרות שבסוף לא מצאתי את השידוך שלי, מה ש-Awwwards רצו להשיג במשחק מבחינתי, הושג. דיברתי כמעט עם כולם.

אל תשכחו לבקש פידבק!

אחד הדברים היותר חשובים שעשיתי כשהרגשתי שהשיחה לקראת סיום, הוא לומר לאנשים: ״אה, את/ה יודע/ת, בדיוק העלתי את תיק העבודות שלי (פה שלפתי כרטיס ביקור) אשמח לשמוע מה את/ה חושב/ת״

המהלך הזה שינה מבחינתי את המשחק, וראיתי את זה במספרים של Google analynics שהראו Engagment לא רע בכלל רק בזכות המהלך הקטן הזה!
דבר נוסף ששמתי לב אליו הוא שאנשים שביקשתי מהם פידבק, היו ניגשים אלי במהלך ההפסקות הבאות בכדי להמשיך לשוחח איתי ובנוסף הביעו את דעתם על תיק העבודות שלי, לדעתי כאן כבר הגעתי לסוג של אבן דרך! Woohoo!

אז אם נסיק מסקנה אחת מהגישה הזאת: לדבר, לדבר לדבר! גם אם תצאו צרודים בסוף (מה שקרה לי בסוף היום השני).

כולם הולכים, אז גם אני!

בסוף היום הראשון כבר מצאתי חברים. זוכרים? נסעתי לבד, והיתרון היה שאף אחד לא ״עיכב״ אותי ויכולתי "לזרום" עם מה שהתחשק לי לעשות. בסוף ההרצאה האחרונה של היום הראשון הודיעו במיקרופון שהולכים לפאב. קפצתי על ההזדמנות, השארתי את תג השם עלי (כי אחרת איך ידעו שאנחנו מאותה הקלחת?) והלכתי לפאב! גם שם, לא נחתי לרגע, המשכתי לחפש בעין אנשים עם תגים ושאלתי אם הם מפתחי פרונט ואם אין להם מוצר של Apple.

לקראת סוף הערב, כשהמקום התחיל להתרוקן, מצאתי את עצמי בשיחה נוקבת עם שני חבר׳ה מאוקראינה מ- Zajno Crew ובחורה טורקיה שמנהלת את תחום הדיגיטל ב- Hugo Boss שמאוחר יותר הלכו איתי לארוחת ערב במסעדה סינית ב- China Town.

בבוקר למחרת, כבר היה קל יותר מבחינת תחושת הלבד. בסביבות 8:30 קיבלתי SMS ששומרים לי מקום, התחושה שמחכים לך – זו סוג של השגת תת מטרה, לדעתי לפחות.

אם לא מעניין באולם, בטוח שיש משהו או מישהו מעניין בחוץ

עוד כלל שחשוב מאד לזכור: נכנסתם לאולם והתוכן לא מעניין אתכם? תהיו בטוחים שיש משהו או מישהו שיכול לעניין אתכם בחוץ, או אם אתן לזה שם אחר: איך השגתי VIP Pass.
מחוץ לאולם כמו בכל כנס, יושבים מארגני הכנס, כשיצאתי מאחת ההרצאות התחלתי לשוחח איתם וגיליתי שאת חלקם אני אפילו מכירה מהכנס הקודם.
השיחה המקצועית גלשה להזמנה ל-VIP בהפסקה הבאה. ככה, בדיוק עם אותם הכלים של להיפתח לאנשים, לדבר, לשתף ו"להתמנגל" ניתנה לי ההזדמנות לבלות צהריים עם מרצים, זוכים, מועמדים ועוד מלא אנשים מובילים בתעשייה העולמית.

נצלו כל רגע כדי להתערבב

זהו, נגמר הכנס והגיע זמן ה- Cocktail after party שהתקיים בספרייה היסטורית מדהימה ביופייה.
בדלת עמדו בודקות הכרטיסים ועוד לפני שהספקתי להגיד משהו הן פנו אלי כך: 

"Hi, Valeria right? come on in everybody is talking about you!"

ואז, נשמתה לי הלסת… זה היה הרגע שהבנתי שעבודה קשה משתלמת. ניצלתי גם את הישורת האחרונה כדי להמשיך לתקשר עם אנשים וליצור קשרים חדשים, ובסוף המסיבה נפרד ממני הבעלים של הכנס עם המשפט:
"?I'll see you next time, right"

בחזרה בארץ

אחרי שחזרתי לארץ המשכתי לקבל פידבקים במייל ובלינקדאין מאנשים שדיברתי איתם על תיק העבודות שלי. מסתבר שלאנשים היה מספיק חשוב לחזור אלי ולפתוח את תיק העבודות שלי בזמנם החופשי, תחושת נחת.

ולסיכום, הנה 5 טיפים שיכולים לעזור לכם לצאת מהקונכייה:
1. תגיעו מוכנים: תמיד תביאו כרטיס ביקור ותיק עבודות שעושה "וואו" וגם עובד טוב במובייל
2. אל תתביישו ותהיו אתם: תהיו נאמנים למקצועיות שלכם, בטוחים בעצמכם ואל תיקחו את הנטוורקינג כמובן מאליו, אם לא תיזמו אותו הוא לא יגיע.
3. אל תשכחו שאתם ביום עבודה: כנס מקצועי הוא כמו כל עבודת ux מורכבת. זה ניתוח, פילוח ופיצוח הסיטואציה וזה יום עבודה לכל דבר.
4. תשרו על אחרים השראה ותהיו זכירים: אפילו אם זה במשהו קטן שיבדיל אתכם מההמון. זו יכולה להיות חולצה מצחיקה, שרשרת מדליקה או כל דבר שיבדל אותכם מהאחרים.
5. אתם חייבים לקחת כל מפגש נטוורקינג כעבודה ולא כמפגש חברתי, כי אם תשאירו את הרושם המקצועי; השארתם חותם, ומישהו כבר יזכור את השם שלכם וגם יצור אתכם קשר לפי הצורך.

אז כמה זה עולה, אתם בטח שואלים…


כנסים זה סיפור לא זול. אם אתם עצמאיים כדאי לדעת שהטיסה, הכנס, המלון, ההוצאות על נסיעות וגם האוכל מוכרים במס, מה שאומר שהם יורדים מההכנסות שלכם וזה מתקזז לכם בסוף השנה. (תסכימו איתי ששכנעתי אתכם קצת). אם אתם שכירים יהיה לי יותר קשה לשכנע אתכם, אבל בשורה תחתונה אלו סדרי הגודל של המחירים:

ולסיכום, וידאו שמסכם את הכנס ועושה חשק לקפוץ על מטוס גם לכנס ב – L.A !

 

מאחלת לכם, לקבל השראה, לתת השראה ולאהוב את מה שאתם עושים, נטוורקינג מהנה לכולם!

אהבתם את הפוסט? אולי תאהבו גם את עמוד הפייסבוק שלנו, אנחנו מעלים טיפים יומיים על נושאים שמרגשים אותנו.

3 תגובות על “לטוס לכנס עיצוב בחו״ל: איך יצא שעבדתי יותר קשה בכנס מאשר בעבודה”

  1. ביאנה הגיב:

    תודה רבה על הפוסט מעורר ההשראה.
    אני רק שאלה קטנה 🙂
    חוץ מלשאול אנשים מה שלומם ומה הם עושים, יש לך טיפ כיצד לגשת לאנשים ולפתוח בשיחה? אני מצאתי שגישה ישירה של "אז מה אתה עושה" קצת מאיימת והופכת את השיח לקצת כמו ריאיון עבודה ואנשים לא מגיבים כל כך טוב לזה (מהניסיון שלי כמובן).
    תודה רבה!

  2. היי ביאנה,
    שמחה שאהבת, מקווה שקצת עזרתי.
    כשאנחנו נמצאים בארועים שכאלה, אנשים מעט פתוחים יותר ולא מאויימים ממי שניגש אליהם.
    כמו שסיפרתי, עשיתי סוג של תצפית על אנשים, לא באתי וניגשתי באגרסיביות, אלה ניסיתי ליצור קשר עין ואז לפתוח בשיחה. אני חייבת לציין שלא ראיתי אנשים שהגיבו לא טוב. את כמובן יכולה לשאול מה הם חושבים על הכנס ולא ישר מי אתה? מה אתה עושה? הכל עניין של טאקט. מוזמנת לפנות אלי אם יש לך שאלות נוספות.

  3. דורי ג הגיב:

    פוסט קליל, מקסים ומחכים! כיף לקרוא! מחכה לפרק הבא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הוספת תגובה בפייסבוק