תוכניות אקדמיות בקוגניציה והיכן למצוא אותן

מדי פעם אפשר להיתקל בקבוצות מקצועיות של חווית משתמש בשאלה: "עם איזה רקע לימודי צריך לבוא לחווית משתמש?". התשובות שמתקבלות הן מאד מגוונות, מפני שחווית משתמש מורכבת מהרבה "חוויות" של עיצוב, של קוד ושל המחשבה שמאחורי הממשק. לכן הגיוני שאל התחום מגיעים מעיצוב, מפיתוח, מהנדסה ומפסיכולוגיה, ובפרט מהפסיכולוגיה הקוגניטיבית.
הפסיכולוגיה הקוגניטיבית עוסקת בחקר מבוקר של התהליכים המנטליים ועיבוד מידע, ונמצאת בחפיפה עם תחומים כמו מדעי המוח ופסיכולוגיה ארגונית. הרבה אנשי חווית משתמש מגיעים עם רקע בפסיכולוגיה קוגניטיבית, אבל למרות הזיקה החזקה בין שני התחומים, האקדמיה בארץ עדיין לא קושרת אותם באופן ישיר בתוכניות הלימודים.
כבוגרת לימודי קוגניציה ונוירופסיכולוגיה, השילוב בין פסיכולוגיה קוגניטיבית לבין אפיון ממשקים נראה לי טבעי מאד. נושאים כמו הזיכרון האנושי, תפיסה חזותית של אובייקטים, או התגובה המוטורית שלנו אל אובייקטים, קבלת החלטות, ותחומים משיקים, כמו כלכלה התנהגותית ופסיכולוגיה התנהגותית, הם רק חלק מרשימה ארוכה של נושאים רלוונטיים שנלמדים בפסיכולוגיה קוגניטיבית.

האם בכל זאת יש תוכנית אקדמית המשלבת בין התחומים?

אם החלטתם להיכנס לתחום חווית המשתמש בדלת של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והייתם רוצים לשלב בהם לימודי חווית משתמש, יכול להיות שתמצאו את מה שאתם מחפשים דווקא בשימוש בדרכון שלכם. בעולם כבר יש כמה תוכניות מעניינות ללימודים אקדמאים שמשלבים פסיכולוגיה ו-UX, בדרך כזו או אחרת, הנה כמה מהן:

UC San Diego, סן דייגו, ארה"ב

תוכנית ה-Cognitive Science של אוניברסיטת סן-דייגו מציעה תואר ראשון ותארים מתקדמים במדעי הקוגניציה שמכילים קורסים בסיסיים ומתקדמים בהבנת החשיבה האנושית, עקרונות קוגניטיביים ושיטות מחקר, לצד קורסים בתחום מדעי המוח, למשל – בעיבוד אותות עצביים, קורסים בסיסיים של פיתוח ולמידה ממוחשבת (Machine learning), וקורסים של חווית משתמש, שחלקים מסבירים כיצד לשלב עקרונות קוגניטיביים באפיון. הדגש הוא על קוגניציה, אבל יש כאן את כל מה שצריך כדי לסיים את התוכנית עם הבנה רחבה באפיון.

Michigan Tech, מישיגן, ארה"ב

מישיגן טק מציעה תוכניות לתארים מתקדמים מטעם המחלקה לקוגניציה ומדעי הלמידה בשם Applied Cognitive Science and Human Factors. התואר משלב לימודי קוגניציה ולימודים מתחום גורמי אנוש במטרה לחקור וללמוד תחומים כמו ארגונומיה ועיצוב במיקוד משתמש (Human centered design). בתוכניות אלה מתמקדים בנושאים קוגניטיביים כמו קשב, תפיסה, זיכרון ולמידה. הסטודנטים מוזמנים לקחת חלק במחקרי שימושיות ו-UX. מישיגן טק מעידים על בוגריהם ככאלה היכולים להשתלב בתחומי אפיון חווית משתמש, ועושים מאמץ לשלב תכנים אלה בתוכניות שהם מציעים.

מישיגן טק, למרגלות אגם פורטאג'

George Mason University, וירג'יניה, ארה"ב

אוניברסיטה בעלת אוריינטציה מחקרית שמציעה מספר תוכניות לתארים מתקדמים בתחומים של גורמי אנוש וקוגניציה יישומית. המחלקות מצהירות שהמטרה שלהן היא לאפשר לבוגרים גם להמשיך לחקור את התחום באקדמיה, אבל גם לגשת אל הסקטור הפרטי עם הבנה עמוקה של תיאוריות קוגניטיביות, מתודולוגיה וסטטיסטיקה. כמו כן, המחלקה לפסיכולוגיה מאפשרת לימודי תעודת Usability במסגרת התוכנית לגורמי אנוש / קוגניציה שימושית.

Stanford University, קליפורניה, ארה"ב

אחת מאוניברסיטאות המחקר היוקרתיות בארה"ב ובעולם, לה מיוחס מקום לידתו של עמק הסיליקון. האוניברסיטה המבוקשת שומרת על עדכניות ויחס קרוב לתעשיית ההיטק. מגמה זו גם ניכרת במסלול המולטי דיציפלינארי Symbolic Systems Program שמשלב לימודים מהפקולטה לפסיכולוגיה, מדעי המחשב, בלשנות ועוד. תחת הקורסים של התואר אפשר למצוא קורסים בקבלת החלטות ובתיאורית המשחקים.

מהיוקרתיות בעולם, אוניברסיטת סטנפורד

UC Berkeley, קליפורניה, ארה"ב

גם בברקלי מציעים תוכנית תחת הכותרת של Cognitive Science, בה יש שילוב רחב של דיציפלינות. הסטודנטים מתבקשים לקחת קורסים מפסיכולוגיה קוגניטיבית, מדעי המוח , ומודלים חישוביים. הסטודנטים לומדים בנוסף גם קורסים בבלשנות, פילוסופיה ומדעי החברה לצד קורסים בממשק משתמש. כאן הדגש על אפיון לא מאד גדול, אבל יש הכרה בזיקה אל התחום, כך שישנה התייחסות אליו בתוכנית הלימודים.

University of Edinburgh, אדינבורו, אנגליה

התוכנית ב-Cognitive Science ללימודי תואר שני היא אחת הרחבות מבין התוכניות ללימוד קוגניציה המשלבות ידע בממשקי משתמש. בתוכנית שמים דגש על שפה טבעית, טכנולוגית דיבור ועיבוד שפה טבעית (מאחר ובני אדם הם האורגניזמים היחידים עם התמחות בשפה, בלשנות היא תחום דומיננטי בחלק מתוכניות הקוגניציה בעולם), לצד לימודי רובוטיקה, חישוביות עצבית ופילוסופיה. כדי לקבל בלימודים דגש על ממשקי משתמש צריך להרכיב תוכנית דרך קורסי הבחירה, ולקחת קורסים כמו אינטראקצית אדם-מכונה (HCI) ולמידת מכונה. הקורסים מאפשרים להיעזר במידע על קוגניציה ופסיכולוגיה חברתית כדי לתכנן ממשקים. את התוכנית ניתן לפרוס לשנה, שנתיים או שלוש.

אם ללמוד בטירה עתיקה עם סידורים בוטניים מהממים עושים לכם את זה. אוניברסיטת אדינבורו

בנוסף לדוגמאות האלה, קיימות בעולם גם תוכניות אקדמאיות במסגרתן לומדים אפיון ממשקים ומשלבים בהן לימודי קוגניציה. לדוגמה בלימודי הנדסת גורמי אנוש באוניברסיטת Bently, או ללימודי עיצוב באוניברסיטת Umeå שבשבדיה.

ומה קורה מחוץ לאקדמיה?

תארים מתקדמים בקוגניציה יכולים לספק הרבה מידע וניסיון בתיאוריה ובמתודולוגיות של מחקר פסיכולוגי שקשורים לתחום האפיון. למי שלא מתאים לפנות ללימודים אקדמאים, יש דרכים אחרות לחקור את התחום. הנה כמה דוגמאות:

קבוצת נורמן-נילסן

קבוצת Norman Nielsen המוכרת מאד כקבוצה של חוקרי חווית משתמש, מציעה תוכנית ללימודי פסיכולוגיה. מטרת תוכנית הלימודים היא ליישם עקרונות פסיכולוגיה קוגניטיבית בסיסית כדי להבין משתמשים. הקורסים מתקיימים בסינגפור, לוס אנג'לס ולונדון, אם בא לכם לנסוע.

המדריך האולטימטיבי לפסיכולוגיה של עיצוב התנהגות

קורס און ליין על פסיכולוגיה ואפיון ממשקים שמכוון לספק מידע גם על קוגניציה וגם על היישום שלה באפיון ממשקים, לצד שיעורי אפיון קלאסים.

ספרות שקשורה לחיבור בין נושאים פסיכולוגיה ואפיון ממשקים אפשר למצוא אצלנו במגזין בפוסט של יובל פרנק.

נכון להיום, תוכניות קלאסיות ללימודי פסיכולוגיה קוגניטיבית בארץ אינן כוללות באופן מסודר את נושא חווית המשתמש, אך תוכניות לימוד בעולם כבר קישרו בין התחומים האלו. לימודי קוגניציה יכולים לתרום להבנה של "איך אנשים חושבים", וליצור בנק של מקורות ללכת אליו כדי להבין נושאים כמו שיווק, קבלת החלטות או מוטיבציה. לאט לאט אולי נראה עוד תוכניות לימודים אקדמאיות בקוגניציה שמשלבות את תחום חווית המשתמש. הגיע הזמן, לא?

אהבתם את הפוסט? אולי תאהבו גם את עמוד הפייסבוק שלנו, אנחנו מעלים טיפים יומיים על נושאים שמרגשים אותנו.