חווית משתמש

משרות חווית משתמש : מה באמת השוק מחפש?

ליאור יאיר | 22 ביולי 2019

כחלק מהעבודה התמידית שלנו על שיפור תוכניות הלימוד בקריאט אנחנו עוברים כל שלושה חודשים על משרות בתעשייה במטרה לזהות מגמות ולהתאים את התכנים שלנו. זה עוזר לנו להיות בטוחים שהבוגרים שלנו יהיו אנשי מקצוע שיתאימו לתעשייה היום אבל גם לשינויים העתידיים. זה חלק מהאחריות המקצועית שלנו (ושלי) בתור מרצים בתעשייה.

במסגרת המחקר התמידי הזה אנחנו דואגים לעבור על כל המשרות החדשות המפורסמות. את הפוסט הזה כתבנו לאחר שעברנו על 300 המשרות האחרונות שפורסמו בקבוצות ובאתרים השונים. כאן תוכלו לקרוא על המסקנות שלנו.

מכיוון שחלק מהמשרות לא מפורסמות ועוברות רק מפה לאוזן או דרך מנהלי גיוס אנו דואגים ליצור קשר תמידי עם משרדי השמה וגיוס וכן עם מנהלי צוותי מוצר/עיצוב בחברות מוצר גדולות כדי שנוכל לחבר תמונה מלאה יותר של הצרכים בתעשייה.

בנוסף, דאגנו להתקשר לחברות מוצר ושירותים מוכרות בתחום ואף לחלק גדול מהמשרות שפורסמו כדי לבקש פרטים נוספים במידה והמשרות לא היו מספיק ברורות. זאת כדי לוודא שאנחנו מדייקים במסקנות שלנו.

חשוב לי לחזור ולהדגיש – לא מדובר פה בדעה שלי או שלנו בתור חברה, אלו מסקנות שמבוססות על סקר מסודר ומעמיק. המטרה שלי היא לשקף לקהילה בישראל את המצב בשוק, גם אם אני לא מסכים עם חלק מהדרישות שעלו מהמחקר.

זהו לא פוסט עם עצות ל״איך להתקבל למשרה הראשונה״, למרות שאם תבינו אותו לעומק ותיישמו זה בהחלט יעזור לכם להתקבל למשרות בשוק.

אז על אילו משרות עברנו?

אנו דואגים לעבור רק על משרות שפורסמו בצורה מקצועית, כלומר עם תיאור משרה מפורט וכזה שפונה למשרות חווית משתמש. בחנו גם משרות בחברות מוצר וגם בחברות שירותים (פרויקטים).

מעבר ל-300 המשרות (שמתאימות לפרמטרים שציינו) התקשרו גם ליותר מ-40 חברות ומנהלי גיוס שמגייסים תמידית מעצבים/מאפיינים ואנשי חווית משתמש.

על אילו משרות לא עברנו?

בסיכום שתקראו מטה לא התייחסנו למשרות לעיצוב פרינט, מיתוג, חיפוש ביצועיסטים, משרות עיצוב בחברות פרסום וכמובן למשרות עיצוב בפלטפורמה ספציפית (דוגמת wix).

בנוסף, לא התייחסנו למשרות המורכבות ״גם״ מעיצוב, דוגמת עיצוב וניהול פרויקטים או משרות עיצוב והזנת תוכן. לא התייחסנו להצעות לפרילנסרים, אלא למשרות מסודרות.

לפני שמתחילים: מה בעצם ההבדל בין חברות מוצר לשירותים?

חברות מוצר בעצם עובדות על מוצר, או מוצרים, פנימיים שלהם. בחברות מוצר נוכל, בדרך כלל, לעבוד על מוצר אחד לעומק ולאורך זמן. חברות מוצר מוכרות הן: wix, gett או אפילו גוגל ופייסבוק. רוב חברות הסטארט-אפ, בשלבים השונים, הם דוגמה נוספת לחברות מוצר.
בדרך כלל בחברות מוצר נוכל לקבל משכורת גבוה יותר ונעבוד בצוות עם אנשי מקצוע נוספים ומול מחלקות שונות.

חברות שירותים (בישראל נקראות גם חברות פרויקטים או סטודיו) הן חברות המציעות שירותים לחברות אחרות. שם נוכל להנות מהגיוון בפרויקטים ובעבודה מול לקוחות. החסרון הוא לעיתים המשכורת הנמוכה בהשוואה למשכורות בחברות מוצר.

ההמלצה שלי: אם אתם בתחילת הקריירה שלכם, לכו לעבוד בחברת פרויקטים

שם תוכלו להתנסות בסוגי פרויקטים שונים, תבנו בסיס מקצועי טוב וניסיון במתודולוגיות עבודה, תבינו את הדרך הנכונה להתנהל מול לקוחות
ותפתחו קשרים מקצועיים ואישיים שישרתו אתכם המון בהמשך הקריירה.

בנוסף, זאת הדרך הקלה ביותר לייצר תיק עבודות מסיבי ואיכותי, מה שיעזור לכם להתקבל לחברות מוצר במידה ותרצו בשלב מאוחר יותר.

שימו לב! אל תתבלבלו ותניחו שמכיוון שבחברות מוצר משלמים יותר מדובר במשרות מעניינות או טובות יותר בוודאות. יש המון אנשי מקצוע מעולים שנהנים דווקא לעבוד בחברות פרויקטים ויש אחרים שדווקא מעדיפים חברות מוצר.

אני לדוגמה קופץ כל כמה שנים בין ניהול מחלקות מוצר ובין פרויקטים. היכולת לקפוץ בין לבין היא אחד מהיתרונות הברורים של המקצוע שלנו ואני נהנה מאוד מלנצל אותה.


מסקנות שעלו מהמחקר

מחפשים אפיון, עיצוב או גם וגם?

שימו לב, אחת המסקנות הברורות היא שהרוב המוחלט של המשרות המפורסמות דורשות היום את שני היכולות במקביל, כלומר מישהו עם הבנה וניסיון באפיון ובעיצוב.

88% מהמשרות מציינות במפורש שהן מחפשות מעצב חווית משתמש שידע גם לאפיין.
8% מהמשרות פונות למאפיינים בלבד, ו4% למעצבים בלבד.

מה זה אומר? שלאנשים ללא רקע בעיצוב יש סיכוי משמעותית קטן יותר להיכנס לתחום. בטח כאשר מדובר במשרה התחלתית.

תואר ולימודים

הרוב המוחלט של המשרות המפורסמות על ידי חברות גדולות מציינות בפירוש שהם מחפשים מעצבים עם תארים מתאימים. לרוב הכוונה לתואר בעיצוב תקשורת חזותית או תואר מקבילי.
עיצוב תעשייתי, אופנה, טקסטיל ופנים – לרוב לא יחשבו כתארים מתאימים. בטח לא במצב שבו אין למועמד ניסיון בעיצוב חווית משתמש.

כחלק מהמחקר אף התקשרנו לכל החברות שלא ציינו במשרה שלהם אם תואר הוא דרישה (40 חברות פחות או יותר). כמעט כולן ציינו טלפונית שתואר מתאים הוא דרישת סף.
היו אפילו כמה שצחקו על השאלה, לדעתם זו דרישה בסיסית והן לא ראו את הצורך לכתוב אותה.

שמנו לב שדווקא במשרות פחות עיצוביות ויותר ביצועיסטיות – תואר היה נחשב ליתרון ולא לדרישה.

למה (פתאום) כולם מחפשים תואר?
פה יש נקודה מאוד מעניינת. משיחות עם מגייסים רבים עולה כי מדובר בדרך התמודדות עם ההצפה שיש בשוק המעצבים היום (וזה נושא למאמר אחר). כאשר מפרסמים משרה בעיצוב ניתן לקבל עשרות רבות אם לא מאות של קורות חיים. רובם המוחלט לא מתאימים ואנו כמגייסים עובדים מאוד קשה לעבור על כל קורות החיים ותיקי העבודות.
דרך פשוטה לחסוך חלק מהעבודה היא להחמיר את דרישות הסף, מה שיביא לפחות מועמדים וכנראה למועמדים איכותיים יותר או לפחות להורדת זמן ההשקעה בתהליך הגיוס. תסתכלו על זה בתור מכת נגד למכללות ובתי הספר המקצועיים (לא נזכיר שמות אבל כולנו יודעים מי הם) שמלמדים עיצוב בכמה חודשים ושופכות המון בוגרים לא מתאימים לשוק.

כאשר מדובר במשרות התחלתיות, החמרת תנאי הסף הפכה להיות התמודדות נפוצה מאוד בשנתיים האחרונות והתואר לתנאי סף פופולרי במיוחד. וזה כמובן מבלי להזכיר שבחלק מהמשרות אף נותנים העדפות לבוגרי מוסד כזה או אחר (בדרך כלל בגלל שהמנהל המקצועי הוא בוגר של המוסד).

מתוך ראיונות שעשינו עם מגייסים רבים, יש העדפה ברורה לבוגרי: שנקר, המכון הטכנולוגי, בצלאל, מכון אבני וויצו. בעוד שיש תארים (לא אזכיר שמות) שידועים בכך שהם משחררים לתעשייה אנשים מקצוע פחות טובים.

העצה שלי: אם אתם מתלבטים איפה ללמוד, תשאלו מעצבים בתעשייה (במיוחד כאלה שמגייסים).

״אני לא צריך תואר – אמרו לי שמספיק לי תיק עבודות״
אישית מאוד מעצבן אותי לראות מעצבים שממליצים למתחילים בתחום לא ללמוד ופשוט לעבוד על תיק עבודות. זה מעצבן אותי כי זה פוגע בהם מאוד. לעצה כזאת יש פוטנציאל לפגוע למישהו בקריירה כולה ולאורך הרבה מאוד זמן.

נכון, תאורתית אפשר לגבש תיק עבודות ללא לימודים אבל מהניסיון שלי הסיכוי שתיק העבודות יהיה טוב ומתאים נמוך מאוד. במיוחד כאשר יש הצפה גם של בוגרי האקדמיה היום (הכיתות גדלו משמעותית) וההשוואה תהיה תמיד מולם.

קחו בחשבון שמאוד קל לראות בתיק העבודות שהמועמד לא למד עיצוב, יש בעיות בעימוד, טיפוגרפיה, בגריד ובפיתוח השפה שפשוט מסגירות את זה מאוד מהר. אם אתם בגיל המתאים ויכולים להרשות לעצמכם ללמוד עיצוב – אל תחשבו פעמיים.

שנות ניסיון

כמו שאפשר לראות מהגרף המסכם את התוצאות של המחקר – רוב המשרות (66%) יבקשו שלוש שנים של ניסיון או יותר. 22% ביקשו לפחות שנתיים ניסיון ורק 5% אחוז מחפשים שנה אחת בלבד של ניסיון.

גם פה, כמו בדרישת הלימודים, זו דרך פשוטה יחסית לסינון ראשוני של מועמדים מתוך ההגיון שללא ניסיון אין להם את האיכות והיכולות הדרושות למשרה (מה שאגב נכון רוב הזמן). עם זאת, חשוב להבין שלרוב המשרות אין משמעות לדרישה המדויקת – כלומר אם ימצאו מועמד עם תיק עבודות מתאים סביר שיתגמשו במידה ואין לו מספיק שנות ניסיון.

שנות ניסיון : דרישות

אין לי ניסיון, כמה משרות באמת פונות אלי?

בשורה התחתונה: מעט מאוד משרות.
מתוך יותר מ-300 משרות היתה רק משרה אחת שציינה שאין צורך בניסיון קודם.

לנשום עמוק, יש תקווה גם אם אין ניסיון

זה שהשוק מחפש אנשים עם ניסיון בלבד זה לא אומר שיש כאלה אנשים ובכמות הדרושה. כולם התחילו מאיפושהוא ותסמכו עלי כשאני אומר שתיק עבודות טוב (גם עם תרגילים בלבד) יביא אתכם למשרה הראשונה.

אני מלמד כבר יותר מעשור עם אלפי בוגרים בכל התעשייה, וכולם התחילו מהמשרה הראשונה שנתנה להם את הניסיון. זכרו שניסיון הוא לאו דווקא ניסיון תעסוקתי, לרוב מדובר בניסיון מקצועי שתרגילים ברמת מורכבות גבוהה יכולים לחלוטין בהחלט להדגים.

בכל מקרה, במידה ואין לכם ניסיון, זה הזמן לבדוק את רשימת היתרונות שרשומה בהמשך המאמר. יתרונות יכולים להיות הפתרון להשיג את ההזדמנות הראשונה שלכם בשוק.

יש משפט שאני זוכר שרונאל מור אמר לי לפני המון שנים: ״גם נפוליאון היה טירון פעם, אבל היה טבוע בו משהו שסימן שהוא יהיה גנרל״.
אז תראו לעולם שאתם יכולים להיות גנרלים.

תזכרו שכולנו התחלנו מאיפשהוא אבל היו כאלה מספיק חכמים להבין את השוק ולבנות את הקריירה שלהם ואת הצורה שהם מציגים את עצמם נכונה.

תיק עבודות : בואו ניישר קו

כתבתי כבר המון על נושא תיק העבודות, אתם יכולים למצוא מאמר מקיף על יצירת תיק עבודות נכון וסיכום של ראיונות עם המגייסים המובילים בתעשייה.

לנוחיותכם אסכם בכל זאת את הנקודות העיקריות שעלו מהמחקר:

יתרונות ברורים

רשימת היתרונות בכל משרה מסמנת את האנשים שהחברה באמת רוצה לגייס אבל ברור לה שאין או שיהיה קשה למצוא את אותם אנשים בדיוק.

חלק מהדרישות מופרעות והן בחזקת ״ניסינו״ מצד החברות המגייסות, כלומר ברור להן שאין מועמדים שיגיעו עם כל הדרישות ולכן זה לא צריך להפחיד אתכם אם יש דירשות שלא מתאימות לכם.
מהצד השני, זו דרך מעולה להבליט את עצמכם ואף לעלות את הערך שלכם בעיני החברות השונות. במידה ואין לכם מספיק ניסיון היתרונות הם הדברים שיעזרו לכם להתקבל למשרה בכל זאת.

מעניין לראות שהיום יש שפע של יתרונות מעניינים שחלקם הגדול ללא ספק יהפוך להיות בקרוב מאוד דרישות סף בחלק גדול מהמשרות.

חילקתי את היתרונות לפי משרה – לנוחיותכם, אבל חשוב להבין שהחלוקה הזאת לא תמיד מחזיקה בשוק.

יתרונות בחברות מוצר

יתרונות בחברות שירותים

דרישות אישיות שחזרו בכל המשרות

בכל דרישות משרה כלולות גם דרישות אופי/אישיות. אלו דרישות חשובות שמשפיעות לא פחות מהדרישות המקצועיות. מעבר לסיכום והצגת הדרישות חשוב לי להסביר את ההגיון שעומד מאחורי דרישות אלו כדי לאפשר לכם להציג את עצמכם בצורה טובה יותר במידה ותתבקשו.

ברמה האישית: אני מאוד שמח לראות את הדרישות האלה. ההבנה של השוק שאנחנו יותר ממעצבים ומאפיינים – אנחנו אנשי מוצר מאפשרת לנו לגדול ולהתפתח.

אנגלית שפה קשה?

כמעט חצי מהמשרות דרשו אנגלית בשפה גבוהה (אבל לא שפת אם). זו דרישה ברורה והגיונית, שכן רוב החברות עובדים עם לקוחות או שותפים בחו״ל והתנהלות תקינה מחייבת שליטה בשפה האנגלית.
מה עושים במידה ואין לנו אנגלית ברמה גבוהה?
קודם כל אין מה להילחץ, זו מגבלה שיחסית פשוט לבטל. אם תתחילו לקרוא באנגלית באופן קבוע (עדיף חומר מקצועי אבל לא חובה) תגלו שאתם משתפרים משמעותית תוך כמה חודשים.
למי שיש קושי ספציפי או צורך מידי – יש קורסי אנגלית טכנית מעולים כך ששווה לעבור אחד (גם אם יעלה לנו כסף) ולהיפתר מהמכשול הזה אחת ולתמיד.

שימו לב שרק חלק קטן מאוד מהמשרות הציבו דרישה לאנגלית בשפת אם. כך שלמידה לבד ו/או קורס ממוקד יכולים להיות פתרון מעולה.
חשוב לזכור שרוב החומרים המקצועיים שלנו כתובים באנגלית ולכן הנושא חשוב גם להתפתחות המקצועית התמידית שלנו.

תוכנות וכלי עבודה

פה היתה תשובה כמעט חד משמעית. יותר מ-70% מהחברות ביקשו שהמועמד יתמחה בשלושת התוכנות: SKETCH, Illustrator, Photoshop ואת Invision לצורך הצגה ועבודה על העיצובים.
למרות הדרישה חשוב להגיד שרוב החברות שראיינו בטלפון העידו שאין להן בעיה לתת למועמד ללמוד תוכנה חדשה כחלק מההכשרה הראשונית והדגישו שחוסר ניסיון בתוכנה לא יעצור אותם מלגייס מועמד מתאים.

מעניין מאוד לציין שהמקומות שדווקא התעקשו שהמועמד יגיע עם ניסיון בתוכנה ספציפית היו לרוב כאלה שחיפשו ביצועיסט או מעצב שיעשה עבודה שחורה יחסית.

משרה לא חייבת להיות מלאה

גמישות באחוזי משרה היתה מאוד נדירה עד לפני כמה שנים. היום, ארגונים וחברות הבינו שכדי לשמר עובדים טובים (ושמחים) נכון וכדאי להתגמש מולם בכל הקשור לאחוזי משרה.

בנוסף – אנו רואים פתיחות נהדרת בכל הקשור למיקום הפיזי של העבודה. לא עוד חייבים להגיע למשרד בכל יום, יש חברות שמאפשרות אחוז משרה מהבית. בדרך כלל מדובר ביום-יומיים בשבוע.
תרגישו חופשי לעלות את הדרישות האלה בתהליכי הגיוס והיום יש גם סיכוי טוב שתקבלו אותן.
חשוב לציין שככל שהמשרה גבוהה יותר (כלומר מחפשים ניסיון) יש גמישות גבוהה יותר לגבי אחוזי משרה ואפילו עבודה מהבית.

אז מה השורה התחתונה?

אהבתם את הפוסט? אולי תאהבו גם את עמוד הפייסבוק שלנו, אנחנו מעלים טיפים יומיים על נושאים שמרגשים אותנו.

 

תגובה אחת על “משרות חווית משתמש : מה באמת השוק מחפש?”

  1. נעמי הגיב:

    תודה רבה על הכתבה. מעלה נקודות מעניינות שבאמת שווה לתת עליהם את הדעת ולהשקיע את האקסטרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הוספת תגובה בפייסבוק