Create Magazine | בית הספר לחווית משתמש, UX, ניהול מוצר וחווית משתמש Create Magazine | בית הספר לחווית משתמש, UX, ניהול מוצר וחווית משתמש
פוסטים בקטגורית

עיצוב

הצטרפו לקהילה ותשארו מעודכנים

מוצרים דיגיטליים והכלים שמייצרים אותם

בימנו יש לא מעט כלים בעזרתם ניתן לייצר מוצרים דיגיטליים, וככל שהזמן עובר מתווספים עוד ועוד כלים כאלו. חלק גדול מאנשי המוצר, כאשר אני בינהם, חווים קושי להישאר מעודכנים בכל רגע נתון. בנוסף, ללמוד להשתמש כל פעם בכלי חדש יכול להיות מרתיע, במיוחד כשמשקיעים בכך משאבים ואנרגיה בחוסר ידיעה מוחלט האם עוד אנשים בתעשייה בכלל עובדים עם הכלי הזה או אפילו מכירים אותו.

החשש הזה הוא בדיוק מה שגורם לנו להיצמד לתבניות עבודה המוכרות לנו, הוא מעקב את ההתפחות המקצועית שלנו והופך את תהליכי העבודה שלנו למיושנים.

המשיכו לקרוא

מעצבים צריכים להפסיק לפחד מאנליטיקס

לפני כמה שבועות יצא לי ללכת לאירוע DESIGN POPUP של ליאור יאיר שעסק באנליטיקות (לצד הרצאה מדהימה של ערן מנדל). הגעתי באיחור והמקום היחיד שנותר היה בזווית שצפתה ישירות לתוך עמוד בניין (אז אגב, תגיעו בזמן להרצאות). בדרך כלל בהרצאות אני מקשיבה ל60% ממה שנאמר, אבל הפעם ישבתי כמו קשישה בתחרות בינגו, מנסה לא לפספס אף מילה שנאמרת. אנליטיקות זה תחום שיוצא לי לדבר עליו הרבה וניסיתי להבין איך מנגישים את הנושא הקצת מפחיד הזה לקהל של מעצבים, איך מסבירים.

בסוף ההרצאה ניגשתי לליאור להתייעצות בנושא ובסופו של דבר יצאתי עם כאב צוואר (מהישיבה מאחורי העמוד) ופוסט לבלוג של create על אנליטיקות למעצבים.

 

המשיכו לקרוא

באיזה פלאגינים לסקצ' הכי שווה להשתמש

על מעלותיה הרבות של תוכנת סקצ' דיברנו רבות.
אם בכל זאת זו הפעם הראשונה שאתם קוראים על התוכנה, אנחנו ממליצים בחום לקרוא קודם את הכתבה "למה עברתי לסקצ' ואיך עושים את זה ממש עכשיו" או את הכתבה "פוטושופ, זו לא את זה אני".

מלבד העובדה שסקצ' היא בשורה שהצילה מעצבי דיגיטל רבים מגזירת הפוטושופ, היא גם כוללת בתוכה מאות פלאגינים שנותנים למעצבים מגוון אפשרויות לייעול העיצובים שלהם בצורה האופטימלית ביותר לפרויקט עליו הם עובדים. בכדי שלא תלכו לאיבוד בתוך שלל האופציות הכנו עבורכם רשימה שתעזור לכם להתפקס על הפלאגינים הטובים ביותר לסקצ' שתוכלו להשתמש בשלבים שונים של מעגל העיצוב בכדי להעלות את הפרודוקטיביות של העבודה עם התוכנה.

המשיכו לקרוא

חשיבותם של יצירת פרויקטים אישיים

אני מאייר, אנימטור ובמאי אנימציה עם נסיון של 14 שנים. מתוכן בתשע השנים האחרונות אני עובד כעצמאי. לאורך השנים יצרתי פרויקטים למגוון לקוחות בארץ ובחו"ל וגם לא מעט פרויקטים אישיים. בפוסט הזה אציג בפניכם את ה"אני מאמין" שלי בכל הקשור ליצירת פרויקטים אישיים. אפרט את היתרונות, אתן טיפים ועקרונות עבודה מומלצים ואשתף דוגמאות לפרויקטים אישיים שלי.

המשיכו לקרוא

איך עברתי להיות מעצב חוויות בעולם ה-VR

הקושי שבקבלת הקדמה (שלב ההכחשה ושלב הקבלה)

90% מהסרטים היום משלבים אפקטים כדי להעצים את המציאות ולתת לצופה חוויה גדולה מהחיים. כצופים, אנחנו רגילים לזה אז הרעיון לא זר לנו בכלל. ב- Fight Club הייתה סצנה מעולה שבה הבית הופיע כמו קטלוג איקאה עם נתונים שעלו לצד האובייקטים בחדר, בהרבה סרטי Sci-fi יש את הסצנה של "חדר המערכת" (זה המקום שלכם להיזכר בסצנה שאהובה עליכם במיוחד), אני זוכר לטובה את משחקי הרעב בה הכניסו אלמנטים לתוך הארנה שעשויה מהולוגרמה אחת גדולה.
ואז הגיע הרגע בו פתאום התחילו לצוץ להם כל מיני סרטונים בפייסבוק שמציגים עולם גרפי תלת מימדי, עולם תלת ממדי ליצירת מוסיקה, או ציור בעולם עם מברשות. כל אלו הודיעו בלי שנשים לב שעולם התלת מימד הגיע, והפעם למציאות.

המשיכו לקרוא

מה למדתי משיגרו מיאמוטו על חוויית משתמש

זוכרים את החבר הזה שפורץ לכם לחדר בסערה ואומר בעיניים בורקות, ״מי בא איתי לטיול בקוסטה ריקה״? רק העיניים שלו גורמות לכם לטוס איתו לצד השני של העולם ולדעת שדברים משונים יקרו. אז תסכלו שוב על המבט הקונדסי של האיש בתמונה כאן. לא בא לכם לצאת איתו להרפתקה?

זה בדיוק מה שהוא עשה לרבים מאתנו. שמו שיגרו מיאמוטו, הוא עיצב את המשחקים הכי מצליחים בעולם, דוגמת ״מריו״ האגדי ו״דונקי קונג״, וסחף בהרפתקאותיו מליוני אנשים. המשחקים שלו עמדו בראש רשימת רבי המכר במשך עשרות שנים, ויש שכינו אותו "אבי המשחקים המודרניים" או "וולט דיסני של משחקי הוידאו״. שיגרו עובד בחברת המשחקים נינטנדו שפתחה לו את הדלת כשהיה מאייר חובב וסטודנט לעיצוב תעשייתי. עד היום מעצבי משחקים לומדים את הקונבנציות ששיגרו המציא אז, משתמשים בהן ומפתחים אותן.

וכמו שכבר כתב כאן דורי אדר, כדי להיות מעצבי חוויית משתמש טובים – תמיד כדאי ללמוד ממשחקים. אז למה שלא פשוט נלך ללמוד מהמקור?

המשיכו לקרוא

לא רק אפליקציות : תהליך עיצוב הממשקים ל- infected mushroom

עולם המוזיקה משתנה, פעם מוזיקאים שילמו סכומים אדירים לאולפנים והיום הכל נעשה מהבית עם לפטופ, כרטיס קול חיצוני ורמקולים.
את השירה וכלי הנגינה מקליטים לתוכנה שהיא הסקץ׳ של עולם המוזיקה ואיתה יוצרים קומפוזיציה שהיא השיר, טראק דיבוב או סאונד אפקטס.
בדיוק כמו שאפשר לשנות ולשחק עם אלמנט גרפי או לייעל את תהליך העבודה בעזרת פלאגין ככה גם כאן – אם הקלטתי את עצמי שר, בעזרת הפלאגין הקול שלי יהפוך לקול של רובוט, דמות מרושעת או כל דבר אחר שארצה.
עולם הסאונד הוא עולם מאוד ויזואלי, חופשי וגמיש עם שפה גרפית מגוונת שמשקפת סגנונות ותקופות במוזיקה, והממשקים יוצאי דופן בחדשנות שלהם. עיצוב סאונד בנוי על תורה שלמה של גלי קול, תדרים, וטכניקות עבודה.

המשיכו לקרוא

GGWP: בואו נדבר על הרידיזיין של League of Legends

רובכם ודאי שמעתם על ענף הeSports, או הספורט הדיגיטלי בעברית. קבוצות מאוגדות, מתחרות בשידור חי בקרבות וטורנירים במשחקי רשת. ואחרי שהצגתי את התיאור היבשושי שאולי יותר מתאים לאמא שלי לנסח – מדובר בגיימינג מקצועי, טירוף שלא יבייש את ה- NBA בכמות הצופים, בכסף שהתעשייה גורפת ובהתלהבות והחגיגות של האוהדים.

מהבולטים בתחום הוא League of Legends (ר"ת: LoL) שלRiot Games – משחק MOBA ("זירת קרב מרובת משתתפים") עם יותר מ100 מיליון שחקנים פעילים מרחבי העולם, אצטדיונים שמתמלאים עד אפס מקום במשחקי האליפות, ועשרות מיליוני צפיות במשחק גמר האליפות השנתית – פיזית ואונליין.

כל זה לא מונע מצוות העיצוב לפתח ולשנות כל אלמנט במשחק שדורש שיפור, גדול ככל שיהיה. גם אם מדובר בעיצוב מחדש של כל סביבת המשחק, כמו שקרה לפני שנתיים.

המשיכו לקרוא

העברת מסר מיידי וברור באתרים וברשתות חברתיות

 

המשתמשים שלכם צריכים למצוא את הערך שאתם מציעים במהירות האפשרית וללא תסכולים מיותרים. עלינו לוודא שהמאמץ שהמשתמש יצטרך להשקיע הוא מאמץ סביר ביחס לפעולה לשמה הוא הגיע. כלומר, משתמש שרוצה לבדוק זכאות להחזר מס ידע שעליו להשקיע יותר מאמץ לעומת משתמש שרוצה לבדוק את מזג האוויר. מאמץ ניתן למדוד בין היתר במספר לחיצות, משך זמן להשלמת הפעולה, שימוש בזכרון, כמות הטעויות שהמשתמש מבצע וכדומה.
המשיכו לקרוא

מעצבים התאגדו! (או לפחות בואו נדבר על זה)

main

בשנים האחרונות יוצא שאני מדבר הרבה עם תלמידי עבר שלי, הקבוצה שלהם גדלה משנה לשנה וכך גם השיחות שאני מקבל. אנחנו מדברים בדרך כלל על השלבים הבאים בהתקדמות המקצועית שלהם או על תהליכי ניהול לקוחות, מדי פעם הם פונים אלי כדי לגייס בוגרים חדשים (את זה אני אוהב במיוחד). השיחות תמיד נעימות ומשמחות. חלק מציבות לי שאלות חדשות וחלק חוזרות על עצמן באופן די קבוע.

לאחרונה יוצא שאני מדבר המון על נושא השכר הגלובלי והשעתי, התנאים, החוזה מול הלקוח, מבחני הקבלה לעבודה, החוסר בהגדרות מקצועיות בתעשייה בישראל ואפילו על המנעד הגדול בין אנשי המקצוע בישראל. השיחות הפכו להיות תכופות כל כך שהתחלתי לחשוב על הנושא.
איך יכול להיות שבקהילה של כל כך הרבה אנשים איכותיים אין תקשורת והחלפת ידע בצורה מעשית ואחראית.
״מי אמור לטפל במעצבים?״, ״מי דואג לרף מקצועי ואפילו להגדרות ניהוליות  פשוטות של התחום בישראל?״. המשיכו לקרוא

© Create 2015. כל הזכויות שמורות.