Create Magazine | בית הספר לחווית משתמש, UX, ניהול מוצר וחווית משתמש

אנחנו אוהבים ליצור, ורואים שליחות בלשתף אחרים בתהליך היצירה שלנו.

הצטרפו לקהילה ותשארו מעודכנים

סקר משתמשים – מתי ואיך לעשות את זה נכון?

סקר הוא אחד הכלים הכי זמינים לצורך מחקר משתמשים. הוא מאפשר לקבל מידע מכמות גדולה של אנשים בזמן קצר יחסית ובמעט השקעה. יחד עם זאת, בשימוש לא נכון, הסקר עלול לאכזב – לפספס מידע חשוב, לשקף לנו תמונה חלקית או מעוותת של המצב, לסבך את העבודה שלנו ואפילו להותיר רושם רע על משתמשים (נוכחיים או פוטנציאליים) ובכך לפגוע בחוויה הכללית שלהם מהמוצר.

כדי ליהנות מהיתרונות של הכלי החשוב הזה ולהתגבר על האתגרים, הכנו מדריך הכולל עקרונות עבודה וטיפים שיהפכו את החיים להרבה יותר קלים ויעילים.

המשיכו לקרוא

כשמיקרו-קופי ומשחקי מחשב נפגשים

1992: id Software משחררים לעולם את וולפנשטיין 3D (הטירה הנאצית) והעולם כולו נסחף בהתלהבות.

הגיבור שלנו, בי ג׳יי בלזקוביץ׳ (תמצית המאצ׳ואיזם), נשלח לחסל את הנאצים ולשים סוף למלחמה הארורה והעקובה מדם. בזמן שקיבלתי על עצמי את המשימה לחסל את היטלר היה דבר אחד שאני זוכרת בצורה מאוד מובהקת: את תפריט בחירת דרגת הקושי ואת השמות המיוחדים שהעונקו להם. המשיכו לקרוא

להזמין את המשתמשים לאפיין

סדנת יצירה משותפת כדרך ליצור ממשק מוכוון משתמש

עיצוב ממוקד משתמש הוא עמוד השדרה של כל מוצר או שירות טובים. כמעצבים, תפקידנו הוא להיכנס לנעליהם של אחרים ולפתור בעיות מנקודת מבטם. אבל איך מצליחים להבין צרכים לעומק ולהרגיש אמפתיה כשמעצבים מוצר עסקי (B2B) עבור אנשי מקצוע, כאשר תחום העיסוק שלהם רחוק מהניסיון האישי שלנו? בפוסט זה אתאר שיטת עבודה התורמת לעיצוב מוצרים ושירותים איכותיים יותר, באמצעות תובנות מבוססות מחקר בשיתוף המשתמשים עצמם. המשיכו לקרוא

הרצאות TED שאתם ממש חייבים לראות

 

אגלה לכם משהו – אני מכורה להרצאות טד, ובכלל אוהבת להקשיב לאנשים שמדברים על דברים. אני חנונית רצינית, כך התברר לי בחיי הבוגרים למרות שהתעקשתי להתכחש לעובדה הזו, ואני באמת אוהבת ללמוד (בינינו, המשקפיים, הגשר והחיבה למשחקי מחשב בזמן שחברות שלי שיחקו בברביות היו כנראה צריכים לרמוז משהו), אבל מה שאני אוהבת במיוחד בהרצאות טד זה שהן מועברות על ידי אנשים יחסית פשוטים שהצליחו בשדה מסוים ומדברים מהניסיון האמיתי שלהם. זה לא אוסף קשקושים ניו-אייג'יים, זו ממש הזדמנות ללמוד מניסיונם של אחרים. מעבר לכך הן קצרות, ממוקדות, לרוב מעניקות גם ידע פרקטי ולא נשארות רק ברמה התאורטית, והכי חשוב – הן זמינות לצפייה בחינם!
אז אספתי כמה שיתנו לכם כלים מקצועיים, וגם כלים לחיים. אז בואו נצלול:

המשיכו לקרוא

קצת גאווה: בואו לשטוף את העיניים עם עבודות הגמר של הבוגרים שלנו

בחודשים האחרונים המעצבים מתכנית הלימודים ״התמחות בסביבה דיגיטלית״ עבדו באופן אינטנסיבי על המוצרים הדיגיטליים שלהם ועל יצירת תיק העבודות שלהם.

היה לי העונג ללוות את המעצבים, באופן אישי, בתהליך הכניסה שלהם לתחום שהוא חדש עבורם.

תהליך כזה מצריך תרגול, סבלנות וליווי נכון. הלמידה בתכנית נעשית בקבוצות קטנות, בליווי אישי ובקבלת פידבקים באופן שוטף. התכנית עוזרת למעצבים להתנסות מקצועית, לשפר ולגבש תיק עבודות שמתאים לדרישות התעשייה ונותנת ניסיון פרקטי מול הנחיה אישית של ארטדיירקטור מנוסה.

המשיכו לקרוא

איך Uber מניעה את הנהגים שלה באמצעות שימוש בעקרונות מעולם הפסיכולוגיה – מקרה בוחן

חברת Uber, ענקית שירותי ההסעה בארה"ב הייתה בבעיה: הנהגים הפרילנסרים שהיא מחזיקה חסכו את ההוצאות הרגילות שיש על נהג שכיר, אבל עבודה עם פרילנסרים אומרת שהנהגים של החברה יכולים בכל רגע להחליט שלא מתחשק להם לקחת עוד נסיעה. הם אדונים לעצמם. מהר מאד הבינו ב-Uber שצריך להניע את הנהגים לפעולה, וגייסו אוסף מרשים של עקרונות קוגניטיביים הקשורים לתחום הכלכלה, הלמידה וההתנהגות החברתית.
ל-Uber מערכת שדרכה הנהגים נכנסים ויוצאים ממשמרת, מקבלים מידע על נסיעות, ומודיעים על סיום ההסעה. בכל רגע הנהגים של Uber יכלו ללחוץ על הכפתור ולסיים את ממשמרת, ו-Uber התכוונה לעשות כל מה שהיא יכולה כדי למנוע לחיצה על הכפתור הזה. במאמר הזה אדגים כמה עקרונות פסיכולוגיים-קוגניטיביים באמצעות הפעולות שננקטו ב-Uber כדי לשמור על הנהגים פעילים ככל שאפשר.
המשיכו לקרוא

תוכניות אקדמיות בקוגניציה והיכן למצוא אותן

מדי פעם אפשר להיתקל בקבוצות מקצועיות של חווית משתמש בשאלה: "עם איזה רקע לימודי צריך לבוא לחווית משתמש?". התשובות שמתקבלות הן מאד מגוונות, מפני שחווית משתמש מורכבת מהרבה "חוויות" של עיצוב, של קוד ושל המחשבה שמאחורי הממשק. לכן הגיוני שאל התחום מגיעים מעיצוב, מפיתוח, מהנדסה ומפסיכולוגיה, ובפרט מהפסיכולוגיה הקוגניטיבית.
הפסיכולוגיה הקוגניטיבית עוסקת בחקר מבוקר של התהליכים המנטליים ועיבוד מידע, ונמצאת בחפיפה עם תחומים כמו מדעי המוח ופסיכולוגיה ארגונית. הרבה אנשי חווית משתמש מגיעים עם רקע בפסיכולוגיה קוגניטיבית, אבל למרות הזיקה החזקה  בין שני התחומים, האקדמיה בארץ עדיין לא קושרת אותם באופן ישיר בתוכניות הלימודים.
כבוגרת לימודי קוגניציה ונוירופסיכולוגיה, השילוב בין פסיכולוגיה קוגניטיבית לבין אפיון ממשקים נראה לי טבעי מאד. נושאים כמו הזיכרון האנושי, תפיסה חזותית של אובייקטים, או התגובה המוטורית שלנו אל אובייקטים, קבלת החלטות, ותחומים משיקים, כמו כלכלה התנהגותית ופסיכולוגיה התנהגותית, הם רק חלק מרשימה ארוכה של נושאים רלוונטיים שנלמדים בפסיכולוגיה קוגניטיבית. המשיכו לקרוא

10 פודקאסטים שישמרו עליכם בעניינים

כולנו אנשי מקצוע עסוקים וכולנו תמיד מוטרדים בשאלה האלמותית: איך אפשר לשמור על רלוונטיות ולהתעדכן בתוך בליל המידע האינסופי שקיים בחוץ?

יש מגוון שיטות ומאמרים למעצבים ואנשי חווית משתמש שמדברים על כל מיני כלים לעזור לנו לארגן, לקטלג ולצרוך מידע שישמור עלינו מעודכנים (אפילו כתבנו על זה פוסט פעם). אבל איך מספיקים לקרוא את הכל? פשוט מאוד – לא קוראים את הכל. מקשיבים.

המשיכו לקרוא

אז עיצבנו מחדש את האתרים של: הבימה, מוזיאון תל אביב, איקאה, רב חן והבארבי (האקתון Recreate)

פעם בחודש יש לנו האקתון לבוגרי תוכניות הלימודים שלנו. הבוגרים שלנו עובדים על API שבחרנו מראש או מוצמדים לחברות סטארט אפ בתחום.

אנחנו מארגנים וממנים את האירועים האלה על בסיס קבוע כדי לאפשר לבוגרים להתנסות בעבודת צוות אל מול פרויקטים ולקוחות אמיתיים וכמובן לרכוש עוד ניסיון חשוב. המטלות שהם מקבלים מתוכננות בקפידה כדי לאפשר להם לקבל ערך בזמן קצר יחסית.

הפעם החלטנו להנות עד הסוף וללכת על משהו שונה ומעניין – עשינו רשימה של אתרים שאנחנו חושבים שיכולים להנות מייצוג מרשים יותר ברשת וביקשנו מהבוגרים לאפיין ולעצב אותם מחדש.

היה סופר-קול ומאוד מהנה והתוצאות לפניכם. שימו לב שלצוותים היו פחות מ-7 שעות לאפיין ולעצב מחדש את האתרים (וחלקם אף יצרו מיתוג חלופי).

נשאר רק להגיד להבימה, איקאה, רב חן, מוזיאון תל אביב לאומנות והפילרמונית – בבקשה!

המשיכו לקרוא

להיות חלק מקהילה מקצועית – למה זה טוב, ואיך עושים את זה כמו שצריך?

דור המילניאלז שם את המונח "נוכחות רשת" על המפה.

כשאומרים "אושיית רשת" חושבים ישר על סטטוסים ותמונות פרובוקטיביות לצורך לייקים ואולי מתעוררת בנו תחושת סלידה מהמחשבה להיות כאלו, אבל ברמת המיקרו, בתוך תעשיות מצומצמות כמו UX למשל, יש לנוכחות ברשת משמעות אחרת וחשיבות מקצועית.
הנוכחות שלכם במרחב הוירטואלי יכולה בקלות להניב לכם את התפקיד הבא שלכם, להשיג לכם מקום עבודה טוב יותר וגם תנאי תעסוקה טובים יותר, או אפילו "סתם" חברות טובה עם קולגות, אם רק תלמדו איך להשתמש בכלים האלו שנקראים "רשתות חברתיות" בצורה נכונה. המשיכו לקרוא

© Create 2015. כל הזכויות שמורות.